סדר? איך עושים את זה?

אם יש משהו שאנשים לא אוהבים
זה חוסר סדר, במיוחד כשזה מגיע
לבלגאן שתופס אותם בחיים.
איך מתמודדים עם הרגעים המאוד
לא מסודרים בחיים?
 
 
רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו כלל שלכאורה נראה פשוט, אולם הוא מאוד הכרחי בחיים (ליקוטי מוהר"ן ח"ב, פ"ב): לפעמים החיים מתנהלים בדיוק כמו שאנחנו רוצים – לפי כל התוכניות, ההשראות והרצונות. למצב הזה רבי נחמן מברסלב קורא "כסדר". ולפעמים, שזה לרוב המצב בו רובנו נתונים, החיים מרגישים כמו סופה איומה בים, כאילו אבדה מהם כל שליטה. שום דבר לא הולך כמו שתכננו, כמו שחשבנו, כמו שציפינו. למצב הזה רבי נחמן קורא "שלא כסדר".
 
וכשזה המצב – "שלא כסדר", מה יש ביכולתנו לעשות כדי להחזיר את הסדר על כנו? הפתרון, על פי רבי נחמן, הוא קצר וקולע: לעשות תשובה ולהיפטר מהאגו.
 
קל יותר לומר מאשר לעשות? ובכלל, מה הקשר לחוסר סדר ותשובה? ואיך מוציאים לאגו את כל הרוח מהמפרשים?
 
כאן נכנס לתמונה תלמידו המובהק של רבי נחמן – רבי נתן מברסלב, שידע לבאר היטב את דבריו של הרבי ואמר (על פי ליקוטי הלכות, נטילת ידיים, שחרית ג, ה) שההתנהלות הנורמאלית של החיים תלויה בראש השנה של כל אדם, כדלהלן: שלוש האותיות הראשונות של חודש תשרי הן – ת,ש,ר. אלה הן גם שלוש האותיות האחרונות בסדר הא"ב (רק בסדר הפוך). שלוש האותיות הראשונות של הא"ב הן – א,ב,ג, שמופיעות בסדר הנכון ומסמלות את המצב אליו רובנו שואפים – "כסדר", לעומת שלוש האותיות האחרונות, כפי שמופיעות במילה 'תשרי' – הן הפוכות ולכן אינן כסדר, זה למעשה מצב בחיים שאינו כסדר. זה הבלגאן, הגלים המאיימים ורעידות האדמה שאנו חווים בחיינו.
 
וכאן גם נכנס ההסבר על האגו. רבי נתן אומר שכאשר האגו של האדם נדחף בדרך בהכרח שהוא יקלקל ויהרוס לו את החיים, ובגללו סדר האותיות – א,ב,ג הופך ל – ת,ש,ר – לכאוס של ממש. בלגאן אחד גדול. לכן, כדי שיהיה לנו סדר בחיים אנחנו צריכים להשליך מעלינו את האנוכיות, את האגואיזם שמפריע והורס לנו כל חלקה טובה. וכידוע, בורא עולם, ברחמיו המרובים עלינו, מתכנן לנו את החיים עם הרבה הזדמנויות לעשות זאת. חשוב לשים לב ולא לפספס אותן.
 
ובנוסף, עלינו להשתמש בפרמטר הכרחי ונחוץ שעושה את החיים כסדר, והוא האמונה. את האמונה אפשר לבטא בשלוש מילים: "אין עוד מלבדו". בורא עולם הוא המנהיג היחיד, הכל בא ממנו, וכל מה שהוא עושה – לטובה הוא עושה. לכל דבר שהוא עושה ישנה מטרה עליונה וחשובה. אמונה היא לא רק מס-שפתיים, אלא היא אמונה שלמה וטהורה בבורא, כזו שנחקקת עמוק בנשמתו של האדם ומסוגלת לעקור את הרגשות השליליים הכי דקים, כמו עצבות וייאוש, וללא ספק גם את הגאווה והאגו.
 
דבר נוסף וחשוב שגם בו אנו צריכים להשתמש (וכמה שיותר) הוא הכרת הטוב – אמירת תודה על כל מצב בחיים – כסדר ושאינו כסדר, ובשום פנים ואופן לא לרדוף או להאשים את עצמכם במצב בו אתם נמצאים, אלא רק לומר תודה, להאמין שהכל לטובה ושישנה מטרה מאוד חשובה לכל מה שאתם חווים, ובהמשך אפילו לראות מה יש ביכולתם לעשות כדי לשפר את המצב, כמובן, בלי לתת לתולעי הרדיפה וההאשמה העצמית לכרסם בכם. וכאשר אדם מפנים שהכל לטובה והכל מהבורא – חייו הופכים ישרים וחלקים ממש כמו א,ב,ג. אבל אם הוא לא רוצה לקבל את מה שעובר עליו באהבה, והוא כועס וזועם, החיים שלו נראים כמו אדם ששוחה נגד הזרם של המפל הכי סוער בעולם. ואז, לא רק שהוא לא מגיע לשום מקום, אלא נחבט בסלעים, חווה כאב וצער שאי אפשר לתאר. ממש ת,ש,ר…
 
ויש גם את המצבים האלה בחיים: לא מזמן ניגש אלי בחור צעיר ושאל אותי "הרב, למה אני כל הזמן חווה אכזבות בחיים? אני מתבודד כל יום, מגיע לשיעורים, קורא את הספרים של הרב, מתקן את המידות – מה לא בסדר אצלי?" – הנה דוגמה למצב שנראה 'כסדר' – האדם עושה הכל כרצון הבורא, אז מה באמת לא בסדר?
 
"שום דבר" השבתי לאותו בחור. "חיזוק מידת האמונה שלנו זאת עבודה של כל החיים. כל זמן שאתה חי אתה עוסק בזה – גם אם הכל נראה כסדר. אנחנו כל הזמן מטפסים על שלבי הסולם, רואים איך דברים שפעם הציקו לנו כבר לא מטרידים או מפריעים לנו. אך חשוב לדעת, ככל שעולים בשלבי הסולם כך גם המבחנים נעשים קשים יותר. והחכמה היא לא להתייאש! רק להתחזק באמונה. והשכר הגדול והטוב ביותר הוא ההתקרבות התמידית שלנו לבורא עולם".
 
בכל פעם שלא הולך לנו כסדר, בכל פעם שמופיע בדרך מחסום, נאמר לעצמנו שזה הדבר הכי טוב עבורנו, עצם אמירת משפט שכזה תעזור לנו לשמור על הסדר עד כמה שאפשר ולא לאבד כיוונים. דפוס חשיבה שכזה הוא המכבש הכי טוב ליישר ולהחליק את הדרך בה אנו צועדים, הכי א,ב,ג שיכול להיות בחיים