המורה שלי

"מכל מלמדיי השכלתי", אמר נעים זמירות ישראל, דוד המלך ע"ה, והוא כל כך צדק. ורבי נחמן מברסלב חיזק את דבריו עם השיעור הראשון שהוא נותן לנו בספרו ליקוטי מוהר"ן – שצריך להסתכל בשכל שיש בכל דבר! בכל פרט בחיינו, בין במפגשים עם אנשים, בריותיו של בורא עולם, המצבים אותם אנו חווים ועוד, מכיוון שיש בהם חכמה אלוקית אדירה, שכלים נפלאים שיעזרו לנו להתקרב אל המטרה והתכלית של חיינו, אל בורא עולם ואל עצמנו.
 
חז"ל נגעו באחת הדרכים היפות שמלמדות אותנו שאת השיעורים הכי מאלפים בחיים אנו מקבלים מהבריות של בורא עולם. חלק מהמסרים היפים אפשר לקבל בפרק  שירה – ההלל והשבח של כל בריה, ולהבין את המסר שמעבירים לנו משמים.
 
תראו את הנמלה, למשל, היא יצור תעשייתי לא רגיל, חרוצה ושקדנית, והיא לעולם, אבל לעולם לא תיגע בפירור שחברתה הנמלה שמה ידיה עליו. ומכיוון שנמלים לעולם לא גונבות או גוזלות אחת את השנייה או כל יצור אחר, ובטח שלא מרמות, הנוכחות שלהן בתחום מחייתו של אדם היא סימן לשני דברים שרוצים כנראה לרמוז לו משמים: הראשון – בדוק את מידת העצלנות שלך, והשני – האם עברת על איסור גזל?
 
מאמרים נוספים בנושא:
השיר של הבריאה
עכבר  הכסף
החיפושית
 
עכבר, לעומת זאת, לוקח את מה שלא שייך לו, הוא יצור שכן גוזל את חבריו ואת בני האדם, ויעידו על כך רבים וטובים שהבריה הזו מחליטה לבקר בד' אמות ביתם. לכן, מי שרואה עכבר שני דברים נרמזים לו מן השמים – על פי פרק שירה: כנראה שהאדם לא מצדיק עליו את הדין משמים, הוא לא מקבל באהבה את מה שקורה איתו ולכן הוא מתרעם ומתמרמר, דבר שמגביר עליו את הדינים והקושי איתו הוא מתמודד. דבר שני, מרמזים לו לאדם לבדוק את העניין של הפרשת מעשר מהכנסתו, כפי שאנו מצווים לעשות מהתורה.
 
זבובים ויתושים נפוצים בדרך כלל במקומות לא נקיים, הנוכחות שלהם מרמזת על הקדושה  האישית של האדם. כלבים נובחים על אנשים שמדברים לשון  הרע. אדם יכול ללמוד על מידת האומץ מאריה, עקשנות משור ומסירות והתמדה מצפרדעים. הגמרא מוסיפה גם שאדם לומד על זוגיות  ושלום בית מיונים, צניעות מחתול ואצילות מתרנגול.
 
מכיוון שכל יצור הוא תוצר של החכמה האלוקית, כפי שאומר רבי  נחמן מברסלב, לכן בכל אחד אפשר למצוא את החכמה האלוקית הפנימית בעזרתה אדם יכול לקשר עצמו לבורא. פעם אחת אמר לתלמידיו, 'נכון, אתם אנשים ישרים והגונים, אך הייתי רוצה שתהיו כמו החיות הנוהמות כל הלילה ביער'. והוא התכוון לכך שהוא רצה שהם יתפללו שעות על גבי שעות, יקראו לבורא עולם מעומק ליבם בהתבודדות (התפילה  האישית) כמו החיות שנוהמות ביערות בלילה.
 
רבי שמעון בן אלעזר אומר, "מעולם לא ראיתי צבי קייץ וארי סבל ושועל חנווני, והם ניזונים שלא בצער והם לא נבראו אלא לשמשני, ואני לא נבראתי אלא לשמש את יוצרי, אינו דין שאתפרנס שלא בצער? אלא שהרעותי את מעשיי וקיפחתי את פרנסתי" (קידושין פ"ב ע"ב). ציטוט זה הוא דוגמא לשיעורים שאנחנו צריכים ללמוד מהבריות של בורא עולם.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
הזיקית
לא ממש איצי ביצי עכביש
חתול חמאת בוטנים
 
רבי משה חיים לוצאטו, הרמח"ל, ביצירתו המפורסמת – מסילת  ישרים, מלמד שאדם צריך לעשות מאמצים ולהיות, לפחות, לא יותר גרוע מהחיות. החיות מגינות על עצמן ונמנעות מלכעוס. אך האדם, לרוב פזיז ומהיר והולך אחרי תאוותיו, דחפיו ויצריו אפילו שהם הורסים בצורה ברורה כשמש את גופו ונשמתו. דברים רבים שהוא עושה, מרכישות חסרות משמעות וערך ועד לפגיעה ברוחניות שלו, גורמים נזקים איומים לטווח הארוך. החיה לא מזיקה לעצמה, והאדם – שנכשל בהגנה על עצמו מתנהג יותר גרוע ממנה.
 
החיות לעולם לא יהיו כפויות טובה. כשהנביא מוכיח את העם על היותו כפוי טובה לבוראו הוא אומר, "ידע שור קונהו, וחמור אבוס בעליו" (ישעיה א, ג). אנשים, מצד שני, לא פעם נכשלים בלהכיר טובה ולהעריך  את הטובות שאחרים עושים איתם, כל שכן את אלה שבורא עולם מטיב איתם יום ולילה.
 
חיות עושות דברים עם מטרה. הן יהרגו כדי להגן על עצמן או כדי לאכול. אבל אנשים, יהרגו אחד את השני בשביל עוצמה, כוח, שליטה ועוד דברים חולניים שאנו עדים להם היום. בני אדם משתמשים ביצרים שבורא עולם נטע בהם כדי לספק את עצמם ואת התאוות, ובעיקר את תאוות הניאוף, לכן נמנעים מלמסד את הקשרים ולפרות ולרבות כפי שהתורה מצווה. ולא רק זה, אלא שאין להם שום ייסורי מצפון שעל הדרך הם גם הורסים, בגלל תאוות הניאוף, משפחות רבות שבני הזוג בהן נכשלים בבגידות וכדומה. החיות, לעומת זאת, משתמשות ביצר שבורא עולם טבע בהן כדי להתרבות ועל מנת לא להיכחד.
 
אליהוא שאל את איוב: "איה אלוק עושי, נותן זמירות בלילה, מלפנינו מבהמות בארץ, ומעוף השמים יחכמנו"? (איוב לה, יא). אנחנו חייבים לחפש ולבקש את החכמה הפנימית בכל דבר ובכל בריה שהקב"ה ברא וללמוד את הטבעים שלהם. מחבר "תיקוני הזוהר" אומר לנו, שכאשר חז"ל היו שומעים את קריאות העורבים הם מיד היו מהרהרים בתשובה. אליהו הנביא מלמד, שחז"ל יכלו גם להבחין בין כלב שנובח סתם כך לכלב שנובח בגלל לשון הרע.
 
כל יצור מלמד אותנו איך להתקרב לבורא עולם, לכן כל יצור חי הוא המורה שלנו.