ילדים טובים, אבל ילדים!

התפילה והרצון, ובעיקר הגאווה,
של כל הורה זה שהילדים שלו יהיו
טובים. הכל טוב ויפה רק אם לא
שוכחים שגם ילדים טובים הם בסך
הכל ילדים.
 
 
ילדים, מטבעם וביסודם, הם טובים. אבל רגע! אל תשכחו שהם י-ל-ד-י-ם-!!!
 
הורים שלא מסוגלים להבין את העובדה הבסיסית והחשובה הזו, גורמים נזקים איומים לילדים שלהם. זו הסיבה שהם צריכים ללמוד ולהתפלל מאוד על מידת הסבלנות.
 
אל תשכחו שהערות וביקורת הן קטגוריות שצריכות להיות מחוץ לתחום הבית. זה לא חינוך! חינוך ילדים הוא להאיר, להסביר, לכוון, להדריך, לטפח ולעורר בהם רצונות טובים והשראות חיוביות. כשמהילד נחסכות ההערות והביקורת, כיף לו לגדול ולחיות בבית הזה. הוא לא מחפש ריגושים ואהבה מהרחוב.
 
הורים שעושים את הבית המקום שהכי כיף לגור בו, לא צריכים לחשוש מהשפעת הרחוב על הילד. נכון, היד תמיד צריכה להיות על הדופק ולשאול את הילד אל מי הוא מתחבר ולאן הוא הולך. אבל באופן עקרוני, לילד – אם טוב לו בבית – לא תהיה משיכה אל ההצעות והרעיונות שמגיעים מהרחוב.
 
מאמרים נוספים בנושא:
גם אתם הייתם ילדים
שומעים  מצוין
תנו להם להיות ילדים
 
ובית שכיף לגור בו, הוא לא מוזיאון או תערוכה יוקרתית! לכן אותם הורים, שהסדר והניקיון הוא משהו כפייתי אצלם או עד כדי הפרעה, מן הראוי שיטפלו בזה ולא יגרמו נזק לילדיהם. כי סדר וניקיון כפייתיים הם דבר שמכניס עצבים בכל אדם, כל שכן באנשים שחיים בבית כזה. ילדים לא יכולים לסבול אווירה כזו, הם לא יכולים להרגיש שהרהיטים או מקומות מסוימים בבית הם מוצגים בתצוגה של המוזיאון ו'נא לא לגעת!'
 
ילדים נהנים בבית בו הם יכולים למצוא מקום שמותר להם קצת לבלגן אותו, לשחק וליהנות בו. וההורים צריכים לאפשר להם את זה, אך בהחלט גם לבקש מהם לסדר את המקום בו שיחקו אחרי שהם מסיימים. אך לפני שמתחילים בכלל את משימת החינוך, הילדים חייבים להרגיש נעים ונוח בבית. למה? כי זה גם הבית שלהם! וכמו שההורים נהנים מסביבת מגורים נעימה ונוחה, כך גם הילדים.
 
ביקורת מחוץ לתחום! הימנעו ממנה כמה שרק אפשר. היא לא חלק מחינוך הילדים, גם לא נספח נלווה אליו. שום כלום. כאן נדרשת מההורים חכמה ומציאת דרך נעימה שתחליף את הביקורת וההערות. וגם, להקדים עשייה לצעקה. למשל, אם בבית יש ילדים קטנים שאוהבים לפתוח ארונות שנמצאים בהישג יד ולהוציא מכל הבא ליד, לפעמים דברים מסוכנים – כדאי לוודא שהם סגורים בצורה כזו שהילד לא יצליח לפתוח אותה. אם ישנם חפצי נוי שבירים שהילדים יכולים להגיע אליהם, להפיל ולשבור אותם, וגם פה יש סכנה – כדאי לפנות את השטח. בקיצור, יש לנקוט בפעולות מקדימות שיחסכו את הצעקות והביקורות ויעשו את היום נעים בבית גם לילדים וגם להורים.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
לבנות  עם  אהבה
מי ינצח?
הם רק רוצים לחיות
 
דבר נוסף, תנו לילדים לשחק במקום קצת מרוחק מכם בבית. אל תשבו לידם, אחרת תמצאו את עצמכם מעירים להם גם במשחקים שלהם, ולא פעם גם נותנים עצות לא רצויות. כי עולמם של הילדים הוא לא עולמם של המבוגרים, ומה שרואים משם לא רואים מכאן. לכן, כדי לחסוך מעצכם כל מיני 'תן לאח שלך לשחק עכשיו, זה תורו' או 'למה לקחת לו את זה?' וכדומה, פשוט, תנו להם לשחק בפינה או חדר שמיועד למשחקים. ולפעמים, לעצום קצת את העין ולא להתייחס ולהגיב על כל דבר, מסתבר, שזו פעולה נבונה וחכמה שהורים מפגינים.
 
כשהורה נמנע מלבקר את ילדיו הם גדלים עם ביטחון עצמי. אלא שהיצר הרע כל כך אוהב את הריבים בבית, זה הלחם שלו. לכן רצוי מאוד להרעיב אותו, כי אם לא הוא גורר את הסיטואציה למקום לא נעים, להאשמות עצמיות, לרדיפה עצמית, הלקאה עצמית וכל מה שיכול להיות הצמד של 'עצמי' ושאר תכונות שליליות. מה שההורה חווה זה מה שהילד ירגיש, כאילו הוא אחראי על כל מה שקורה סביבו. גישה זו היא היפך האמונה, שמורה לנו לקבל דברים באהבה וכך ללמד את ילדינו לדעת להסתדר ולא להתרעם, לחייך ולא לכעוס. לדעת שכל הישג שהילד משיג, ולא משנה אם הוא נראה בעינינו הכי לא משמעותי, זה הישג של הילד ויש לשמוח בו. וכמובן, לדון את הילדים לכף זכות. בדרך זו הילד מתרגל לדון את עצמו לכף זכות, דבר שהופך אותו לאדם טוב ובריא בנפשו, וגם בבגרותו הוא יידע לעשות את זה עם אחרים ויתרום לחברה בה הוא חי.
 
הורים יכולים לתת רק את מה שיש להם. אין קונצים ושום טריקים. לכן אם הורים חסרים את האמונה והתפילה על זה, ומאשימים תמיד את עצמם ודנים את כל העולם לכף חובה בגלל שהם לא מצליחים לחנך את הילדים שלהם, אלה דפוסי התנהגות שהילד יאמץ ויתנהג עם אחרים בדיוק אותו דבר. המשימה העיקרית של ההורים בחינוך הילדים היא קודם כל להיות דוגמה  אישית, לעבוד על מידות הנפש שלהם עצמם. ועל ידי שמתמקדים בנקודות הטובות – הן שלהם והן של הילדים, הבית יהיה מקום נעים וכיפי לחיות בו.
 
הנה כלל ברזל חשוב: ככל שהילד גדל בסביבה נקייה מביקורת והערות, כך הוא יהיה בריא בנפשו. תזכרו את זה, ובורא עולם יזכה אתכם ליהנות ולרוות נחת רוח מהילדים שלכם, אמן.
 
ואל תשכחו, ילדים הם רק ילדים, גם אם רוצים שהם יהיו טובים.