לא רובוטים

אחד הדברים היפים שתופסים אותך בלימוד של רבי  נחמן מברסלב, הוא הפוקוס שהוא נותן על האמונה כפרמטר חשוב שמלווה את האדם בכל תחום מחייו. כן, אפילו בדיאטה. ועד כמה שננסה לחיות את האמונה הפשוטה, עניינים ונושאים מסוימים יכולים להשאיר אותנו פעורי פה.
 
למשל, חופש הבחירה. או יותר נכון, האם באמת יש לנו בחירה חופשית?
 
אני לא אומר שאני יכול לבהיר את הנקודה הזו יותר טוב מאנשי מקצוע מדופלמים, שעסקו בה וחקרו אותה שנים ועשו עליה לא מעט מחקרים, אבל ממבט נקודה של האמונה אפשר בהחלט לזכות בכמה תובנות מעניינות.
 
מאמרים נוספים בנושא:
שאלה  של בחירה
בחירה, לא בריחה
הבחירה  החופשית
נלחמים בבחירה החופשית
 
לפני כמה שנים שוחחתי על עניין הבחירה החופשית עם הרב ד"ר דוד גוטליב, שמלבד היותו תלמיד חכם בכל מקצועות התורה, בהמשך לימודיו גם הפך פרופסור לפילוסופיה. באותה שיחה הוא אמר לי שהקהילה האקדמית לא הגיעה למסקנה המוחלטת בנושא המעניין הזה. אך תוך כדי השיחה עלו כמה רעיונות מעניינים.
 
כשהופכים והופכים בה, בבחירה החופשית, נראה שתמיד יהיה קשה להוכיח את הנושא הזה בדרך זו או אחרת. כמה כבר דיברו על זה? כמה דיונים היו על בחירה, חופש ושניהם ביחד? מצד שני, בחיי היומיום כולנו חווינו את עשיית הטוב והרע ועמדנו מול ההחלטה לבחור באחד מן השניים. בכל אופן, מבחינה שכלית, אנחנו לא פעם מבולבלים לגבי הוכחה חותכת וברורה, אבל מבחינה חווייתית חיינו עם המציאות והתוצאות של הבחירה שעשינו. ולמה הדיכוטומיה הזו? למה הניגוד הזה?
 
טוב, קודם כל כי אנחנו בני האדם שמעבדים את העולם בדרכים שונות. אנחנו משתמשים במוח שלנו לנתח ולהגיע למסקנות לגבי המציאות. אבל לא רק, אלא גם משתמשים ברגשות ובחושים שלנו כדי להגדיר את המוטיבים שמדריכים אותנו בחיינו. למשל, למה לרצוח זה רע? המוח שלנו נותן לנו לא מעט סיבות, שאחת מהן היא אם הרצח יהיה משהו מקובל בחברה הכאוס ישלוט ולאן נגיע ומה יישאר מהעולם הזה? אף אחד לא רוצה לחוות את זה וכן הלאה. אבל מצד הרגש, הרגשות שלנו צועקים שלרצוח זה דבר רע מאוד. לא צריך שום הוכחה לזה, הרפלקסים האנושיים שלנו משקפים את האמת.
 
המוח שלנו הוא כלי שניתן לנו על ידי אלוקים כדי לנתח, לברר ולהבהיר, וכמובן להסיק מסקנות על העולם. אבל מסקנות הגיוניות לא מגדירות את השורה התחתונה של המצב והתנאי האנושי. אנחנו גם לא יכולים מבחינה אינטלקטואלית להוכיח שרצח הוא רע, אבל בהחלט חיים עם הידיעה שזה דבר רע ואפילו רע מאוד! הקול הפנימי, שבסופו של דבר מגדיר את עולם האמת שלנו, הוא הנשמה – החלק האלוקי שקיבלנו מהבורא. זהו קול, שכאשר אנחנו מאפשרים לו "לדבר" הוא ממלא את חיינו עם אמת ואור. וכשהוא שותק, זה אומר שהחושך והאפלה נכנסו לחיינו.
 
ממקום רוחני נקי וגבוה קשה מאוד להוכיח את חופש הבחירה. למה? מכיוון שגישה כזו משתמשת במוח כמו במחשב. באותה דרך בה המחשב לא יכול לקבוע או לחוקק דברים מוסריים, כך גם המוח האנושי – יכול רק לנתח את הגורמים שמכילים את השאלה. זו יכולה להיות הסיבה שהקהילה האקדמית עדיין חוקרת ולא הגיעה למסקנה הברורה בנושא הזה. באופן כללי, הפרמטרים האלה לא מהווים גורם במציאות והאמיתות של הנשמה.
 
ומצד שני, כשאנחנו בקשר עם החלק האלוקי שבנו – הנשמה, תמונת הכישלונות וההצלחות שלנו, הבחירות הטובות והנכונות, משקפות את המציאות שאנחנו חיים עם העובדה שחופש הבחירה הוא חלק מהתנאי של כל בן אנוש!
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
הזכות  לבחור
ותמיד לבחור… עם 18 עצות!
הכוח  לבחור
 
לכן, במידה מסוימת, הבחירה האמיתית של חופש הבחירה היא לבחור להיות מי אנחנו – האם אנחנו מוחות, החלק האנליטי של קיומנו, או האם אנו נשמות עם רגש ומודעות בין הטוב והרע, אור וחושך? ללא ספק, גם אנחנו אומרים שהמהות שלנו היא הנשמה שבקרבנו, היכולות האינטלקטואליות שלנו הכרחיות כדי לשמור על הרגשות שלנו מקורקעים ולא לרחף אי שם. אנחנו גם יודעים היטב מה קורה לחברה כאשר קנאות דתית לא מאוזנת, של ניתוח עצמי של המצב בצורה קיצונית וקבלת מסקנות והחלטות לא שפויות עלולים לעשות (ראה ערך דעאש ושאר ארגונים קיצוניים וכדומה). בכל אופן, אנחנו יודעים היטב מה קורה לחברה שנשענת רק על היגיון ושכל בלי חוש מוסרי עמוק, בלי הבחינה הרוחנית והחלק האלוקי שקיבלנו – הנשמה. עולם כזה משקף בלבול גדול ונראה שכמעט הכל מקובל בו. למה? כי השורה התחתונה היחידה של המוסר היא מה שחושב כל אדם לעצמו, ולא מה באמת צריך להיות, בבחינת 'כל אחד והאמת שלו'- דבר שלא קיים, במקום באמת האחת והיחידה.
 
ואיך כל זה קשור לאמונה? ככל שאנחנו בקשר גדול יותר עם המציאות והעובדה שאנחנו הילדים של בורא עולם ושהנשמה שהוא נפח בנו היא מקור האור, כך נוכל לחיות חיים של מודעות גדולה יותר עם העובדה שאנחנו מאותגרים כל הזמן ונדרשים לקבל החלטות שמקרבות אותנו למהות שלנו, אחד לשני ולבורא עולם. העדר האמונה משאיר את העולם, שמונהג בעיקר וברובו על ידי 'השכל הישר', עם ספקות ובלבולים בחיים. זה גורם לנו להרגיש שאנחנו קצת יותר קטנים מהמחשבים או הרובוטים שמעבדים את הקלט והפלט של החיים, כמובן עם, פחות או יותר, חופש הבחירה של מחשב.
 
אבל אנחנו לא רובוטים וגם לא מחשבים, הקלט והפלט שאנו מקבלים זה לא אפס-אחד-אפס-אחד או כל מיני פקודות מכניות. אנחנו לא מופעלים עם שלט רחוק ובתוכנו לא מותקנים שבבים, אלא איברים חיוניים כמו המוח והלב, וכמובן היהלום שבכתר – הנשמה הרוחנית. וכן, קיבלנו את הכוח האדיר הזה לבחור. ואם תרצו, לעשות את זה הכי קל, לרבי נחמן מברסלב יש את הנוסחה המושלמת: תרצה תעשה, לא תרצה לא תעשה!
 
ועל זה אני לא מפסיק להתפלל. יהי רצון שנזכה בחכמה האלוקית שתעזור לנו לפענח את הנושאים המורכבים של החיים בפשיטות ובתמימות עם האור שמאיר לנו את הדרך – הנשמה שבורא עולם נתן לנו, אמן.