עוד קצת, ועוד

"וַאֲפִילּוּ אִם רוֹאֶה שֶׁאֵינוֹ פּוֹעֵל בִּתְפִילָּתוֹ, כִּי עֲדַיִן מִתְגַּבְּרִים עָלָיו יוֹתֵר, אַף עַל פִּי כֵן יַעֲשֶֹה אֶת שֶׁלּוֹ וְיִתְפַּלֵּל תָּמִיד לַה' יִתְבָּרַךְ אוּלַי יָחוּס אוּלַי יְרַחֵם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "קַווֵּה אֶל ה' וְכוּ'", וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י: וְאִם לֹא נִתְקַבְּלָה תְּפִלָּתְךָ חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וַחֲזֹר וְקַווֵּה אֶל ה'. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַז"ל: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁהִתְפַּלֵּל וְלֹא נַעֲנָה – יַחֲזֹר וְיִתְפַּלֵּל, שֶׁנֶּאֱמַר "קַוּוֵה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַווֵּה אֶל ה'" (רבי  נתן מברסלב, ליקוטי  הלכות, אונאה ג, אות ב).
 
רבי  נחמן מברסלב אומר שאם אתה מתפלל, מבקש מתחנן, והתפילה לא פועלת, לא רואים כלום במציאות, אף על פי כן – תמשיך לקוות להשם! שא עיניך לשמים וקווה אל השם. ולא רק, אלא "חזק ויאמץ ליבך" – עוד כיסופים, עוד רצונות. כל בוקר בתפילת שחרית התפילה הזו מופיעה "קווה אל השם חזק ויאמץ ליבך" עוד ועוד ועוד. אפילו אם זזת מילימטר זה טוב מאוד. עוד קצת. ועוד קצת. כל יום. כל יום.
 
מאמרים נוספים בנושא:
כישלון  יקר שלי
אמנות  הכישלון
כישלון זה מתנה
 
"כִּי עִיקַּר הַיְרִידוֹת וְהַנְּפִילוֹת שֶׁל כָּל אֶחָד הוּא מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמֶה לוֹ בְּדַעְתּוֹ שֶׁכְּבָר הִתְחִיל קְצָת בַּעֲבוֹדַת ה' וְנָפַל מִזֶּה, וְאַחַר-כָּךְ הִתְחַזֵּק לְהַתְחִיל עוֹד וְנָפַל עוֹד הַפַּעַם וְכֵן הַרְבֵּה פְּעָמִים, וְעַל כֵּן מִתְייָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, וּמִתְרַשֵּׁל בַּעֲבוֹדָתוֹ מִלְּהַתְחִיל עוֹד הַפַּעַם" (משיבת  נפש, אות יד).
 
נדמה שמרוב פעמים שקמתי ונפלתי הפעם זה כבר בלתי אפשרי. הפעם הזו זה כבר די. אין, כמה אפשר? אולי נתייאש וזהו.
 
"עַל כֵּן עִיקַּר הָעֵצָה, לִשְׁכֹּוחַ בְּכָל פַּעַם כָּל מַה שֶּׁעָבַר עָלָיו, אַף-עַל-פִּי שֶׁכְּבָר הִתְחִיל אֲלָפִים וְּרְבָבוֹת פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר, רַק עַתָּה יַתְחִיל מֵחָדָשׁ לְגַמְרֵי לְהָכִין וּלְהַזְמִין אֶת עַצְמוֹ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל, אִם לִצְעֹוק אֶל הַשֵּׁם מֵעֹמֶק הַלֵּב כְּמוֹ שֶׁצָּרִיךְ עַתָּה בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, אִם לְהַתְחִיל לִלְמֹד וּלְהִתְפַּלֵּל וְלַעֲשׂוֹת מִצְווֹת, אִם לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ בַּמֶּה שֶׁלֹּא עָשַׂנִי גּוֹי כוּ', וְכֵן בְּכָל מִינֵי עֵצוֹת לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ עַד שֶׁעַל-יְדֵי-זֶה ייִשָּׁאֵר קַיָּם בְּקִיּוּם הַתּוֹרָה תָּמִיד" (משיבת  נפש, אות יד).
 
רבי נחמן אומר, תשכח מהכל. התחלת ונפלת אלפים ורבבות פעמים. אבל עכשיו, עכשיו תתחיל מחדש. וכל יום לחטוף טוב – אם זה לצעוק להשם, אם להתחיל ללמוד תורה, אם זה לעשות מצוות, אם זה לשמח את עצמנו. כל יום קצת. והמעט הזה הוא כל כך הרבה. כל כך הרבה.
 
ולהמשיך. להמשיך לצעוד. להמשיך להתפלל. להמשיך. ולהתחזק ברצון ובכיסופים להשם ובאמונה שהתפילה שלי תענה, היא כבר נשמעת.
 
"כי לִפְעָמִים אֵין ה' יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן לוֹ צָרְכֵי יְשׁוּעָתוֹ תֵּכֶף – עַד שֶׁיַּרְבֶּה בִּתְפִילָּה עַל זֶה, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ מִתְאַווֶּה לִתְפִילָּתָן שֶׁל יִשְֹרָאֵל, וְגַם בַּתְּפִילָּה אָסוּר לִדְחֹק אֶת הַשָּׁעָה, וְלִפְעָמִים מִטַּעַם אַחֵר, עַל כֵּן צָרִיךְ לֵילֵךְ בִּתְמִימוּת, וּלְהַאֲמִין בְּיֹשֶׁר מִשְׁפָּטָיו, וּלְהַרְבּוֹת בִּתְפִילָּה תָּמִיד עַל כָּל דָּבָר, וְאָז בְּווַדַּאי הַשָּׁעָה עוֹמֶדֶת לוֹ, כִּי בּוְוַדַּאי יַגִּיעַ הַשָּׁעָה שֶׁל יְשׁוּעָתוֹ, כִּי אֵין לְךָ אָדָם שֶׁאֵין לוֹ שָׁעָה, כִּי עִקַּר הַיְשׁוּעָה עַל יְדֵי בְּחִינַת תִּיקּוּן הַמִּשְׁפָּט, שֶׁזּוֹכִין עַל יְדֵי תְּמִימוּת דַּייְקָא" (ליקוטי  הלכות, נזיקין ה, אות טו).
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
התחלה  מרעננת
בהתחלה דמעות, אחר כך כל הקופה!
אם תרצה, תרים גם משקולות
 
יש רצונות שאפילו בלי שהתפללנו עליהם הם כבר נענים. תפילת הלב. וזהו, זה מגיע כבר אליי.
 
יש תפילות שדיברתי אותם וביקשתי וגם. הגיעו אליי.
 
אבל,
 
יש רצונות מיוחדים שלהם צריך הרבה תפילות. הרבה צעקות. הרבה יבבות. הרבה.

כי השם יתברך מתאווה לתפילתן של ישראל ואסור לדחוק את השעה. אפילו שבא כבר להתנפץ לאוויר מרוב רצון.  השם ישר ומשפטיו ישרים, וכל מה שעובר עלי הוא לטובתי הנצחית. וצריך להמשיך ללכת. להמשיך להתפלל. להמשיך.
 
ואז, בוודאי השעה עומדת לו. כי בוודאי השעה תגיע. זהו, כבר יפתחו לי את השער. רבי נחמן אומר שאין לך אדם שאין לו את השעה שבה, זהו, הוא מקבל אישור להיכנס. זהו, זה נגמר. התפללת בכית צעקת. עכשיו זה נגמר. ועיקר הישועה היא תיקון המשפט – לבדוק את צעדיי כל יום. אבל לזה אפשר להגיע רק בתמימות. השם טוב, ומה שעובר עלי זה טוב. וגם אם לא מבינים כלום, זה בסדר. אין לי אישור להבין, אבל אני מאמין. בשכל בוודאי שלא, כי המציאות מראה לי משהו אחר. אבל בלב אפשר להאמין ולקוות, בתמימות. השם זה מה שאתה רוצה? בסדר, אני רוצה ומקווה. ובכל פעם עוד קצת. ועוד קצת. ולא להתייאש. ולהמשיך ולאמץ את הלב.
 
ועוד קצת. ועוד.