לנצח את כל העולם!
הניצחון לא שייך רק לאלופים. לא מאמינים? לרבי נחמן מברסלב יש חידוש נפלא עבור כל המאוכזבים, הנכשלים ואלה שלא מעריכים מספיק את עצמם.
לפעמים נדמה למי שכבר זכה לחזור קצת בתשובה, או להתחזק, שאני שונה. עם עבירות כאלה שעשיתי אין בעל תשובה גמור שעשה את מה שאני עשיתי. החטאים שלי הכי חמורים. יותר גרוע מהחטאים האלה אין. הם, הם נולדו למשפחה צדיקה, הורים צדיקים עם מצוות. אבל כמוני? אף אחד לא ייצא צדיק גמור מהמקומות שאני הייתי בהם.
"מַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁהֵם רְשָׁעִים גְּדוֹלִים", אומר רבי נתן מברסלב בשם רבי נחמן מברסלב (משיבת נפש, כה) "כַּמָּה שָׁנִים וְעוֹבְרִים עֲבֵרוֹת גְּדוֹלוֹת וַחֲמוּרוֹת רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְאַחַר כָּךְ נִתְעוֹרְרִים בִּתְשׁוּבָה וְנַעֲשִׂים בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה גְּמוּרִים, כַּמּוּבָא כַּמָּה מַעֲשִׂיּוֹת כָּאֵלֶּה בַּגְּמָרָא וּמִדְרָשִׁים וּשְׁאָר סְפָרִים הַקְּדוֹשִׁים וּכְמַעֲשֵׂה דְּרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן דּוֹרְדַיָּא וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה מַעֲשִׂיּוֹת הַרְבֵּה מְאד בְּכָל דּוֹר וָדוֹר…"
כאלה רשעים שעברו עבירות גדולות ובמשך כמה שנים, יש בכל דור ודור. אפילו בגמרא ובמדרשים. ולא סתם רשעים, אלא רשעים גדולים. אז זה לא חדש – רשעים גמורים במשך שנים שהפכו לבעלי תשובה גמורים!
מאמרים נוספים בנושא:
"וְלִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ הַדָּבָר, הֲלא עֲבֵרָה גּוֹרֶרֶת עֲבֵרָה וְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עֲבֵרָה יוֹתֵר הוּא נוֹפֵל בְּיַד הַסִּטְרָא אַחֲרָא בְּיוֹתֵר, וּמֵאַיִן בָּא שֶׁלְּבַסּוֹף יִתְגַּבֵּר נֶגֶד הַסִּטְרָא אַחֲרָא וְיַחֲזר בִּתְשׁוּבָה, אַךְ הָעִנְיָן הוּא כִּי בֶּאֱמֶת בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל יֵשׁ נְשָׁמָה יְקָרָה שֶׁיֵּשׁ לָהּ כּוחַ גָּדוֹל לַעֲמד נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע וְחֵילוֹתָיו, כִּי אִם לא הָיָה לוֹ כּוחַ לַעֲמד נֶגֶד הַיֵּצֶר הָרָע לא הָיָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא נוֹתֵן לוֹ יֵצֶר הָרָע כָּזֶה, כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּא בִּטְרוּנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו, וְאֵין הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נוֹתֵן שׁוּם מְנִיעוֹת לָאָדָם מַה שֶּׁלּא יוּכַל לַעֲמד בָּהֶם…"
לכאורה, באמת זה תמוה, איך רשעים שעשו שנים עבירות הופכים לבעלי תשובה גמורים, הרי עבירה גוררת עבירה, איך זה קורה? רבי נתן כותב שלכל אחד מאיתנו יש נשמה יקרה מאוד ולנשמה הזו יש כוח גדול. כוח כזה לעמוד מול כל היצר הרע וחילותיו. כי השם יתברך נותן לאדם מניעות שיוכל לעמוד בהן. השם יתברך לא נותן מניעות מעבר לכוחות שלי, כי השם לא בא בטרוניה עם בריותיו.
"…אַךְ עִיקַּר כָּל הַחֲטָאִים וְכָל הַתַּאֲווֹת שֶׁהָאָדָם נִלְכָּד בָּהֶם וְהָעִקָּר תַּאֲווַת נִיאוּף רַחֲמָנָא לִצְלָן, שֶׁהוּא עִיקַּר הַיֵּצֶר הָרָע כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִיכְרוֹנָם לִבְרָכָה, הָעִיקָּר הוּא מֵחֲמַת שְׁטוּת שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִכּוחוֹ, וְזֶה עִיקַּר בְּחִינַת מוחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁעַל יְדֵי זֶה נוֹפֵל לְתַאֲווַת נִיאוּף שֶׁהוּא כְּלַל כָּל הַחֲטָאִים רַחֲמָנָא לִצְלָן, דְּהַייְנוּ שֶׁנִּקְטָן מוחוֹ וְנֶחֱלַשׁ דַּעְתּוֹ עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מִכּוחוֹ, וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲמד כְּנֶגֶד תַּאֲוָוה זאת, כִּי עִיקַּר הַגְּבוּרָה הוּא בַּלֵּב, וּמִי שֶׁלִּיבּוֹ חָזָק יוּכַל לְהִתְגַּבֵּר עַצְמוֹ נֶגֶד כָּל הַתַּאֲווֹת שֶׁבָּעוֹלָם…"
כל החטאים והתאוות זה מחמת שטות. שאדם לא יודע מכוחו. וכשאדם לא יודע מכוחו זה עיקר מוחין דקטנות. כי לאדם יש כוח להתגבר על התאוות. ועיקר הגבורה היא בלב האדם. ומי שליבו חזק הוא יוכל להתגבר על כל התאוות שבעולם!
.."כְּמוֹ שֶׁרָאִינוּ כַּמָּה צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים שֶׁעָמְדוּ בְּנִיסְיוֹנוֹת גְּדוֹלוֹת, וְכָל זֶה עַל יְדֵי חָכְמָתָם וְדַעְתָּם שֶׁזֶּה עִיקַּר הַכּוחַ שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַחָכְמָה תָּעז לְחָכָם" וְכוּ', וְעַל כֵּן חָכְמָה אוֹתִיּוֹת כּ"חַ מָ"ה, כִּי הַמּוחִין הֵם מְחִיצּוֹת פְּרוּסוֹת בִּפְנֵי תַּאֲווַת נִיאוּף, רַק שֶׁהָעִיקָּר שֶׁיַּאֲמִין בְּכוחוֹ וְיֵדַע בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁיֵּשׁ בְּכוחַ שִׂכְלוֹ וּמוחוֹ לַעֲמד נֶגֶד כָּל הַתַּאֲווֹת אֲפִילּוּ נֶגֶד תַּאֲווַת נִיאוּף. כִּי הַמּוחַ וְהַשֵּׂכֶל הוּא הַנְּשָׁמָה, וְהַנְּשָׁמָה שֶׁל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי אֲפִילּוּ שֶׁל הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים בְּווַדַּאי הִיא יְכוֹלָה לַעֲמוד נֶגֶד כָּל הָעוֹלָם עִם כָּל הַתַּאֲווֹת…"
אולי גם זה יעניין אתכם:
כי יש הרבה צדיקים וכשרים שעמדו בניסיונות על ידי חכמתם. החכמה היא כוח. המוח של האדם הוא כמו מחיצות בפני התאוות, ובעיקר מול תאוות הניאוף. אבל איך מתגברים? על ידי אמונה בכוח שלי. שבכוח שכלי ומוחי להתגבר על כל התאוות. ובמוח שלי יהיו מחיצות שאזכה לבטל את התאוות כי אזכה לשים מחיצות בפניהן במוח שלי. כי המוח הוא הנשמה. וכל נשמה בכוחה לעמוד בכל התאוות.
.."כִּי אֵין זֶה דֶּרֶךְ הָעֲנָוָה לְהַקְטִין כּוחוֹ וְלוֹמַר שֶׁאֵין לוֹ נְשָׁמָה גְּבוֹהָה כְּמוֹ הַצַּדִּיקִים וְהַכְּשֵׁרִים, כְּאִילּוּ אֵין בְּיָדוֹ כְּלָל לִהְיוֹת אִישׁ כָּשֵׁר וְצַדִּיק, כִּי עֲנָוָה כָּזוֹ אֲסוּרָה וְהִיא עֲנָוָה פְּסוּלָה וְאֵין זֶה עֲנָוָה כְּלָל רַק מוחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְרַחֵק מִזֶּה מְאוד, כִּי עַל יְדֵי זֶה נוֹפְלִין לְכָל הַתַּאֲווֹת וְהָעִיקָּר לְתַאֲווַת נִיאוּף כַּנַּ"ל. רַק אַדְרַבָּה, צָרִיךְ כָּל אֶחָד לוֹמַר לְדַעְתּוֹ שֶׁיֵּשׁ לוֹ נְשָׁמָה גְּבוֹהָה מְאוד. כִּי הַנְּשָׁמָה שֶׁל הַפָּחוּת שֶׁבַּפְּחוּתִים שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל גַּם כֵּן גְּבוֹהָה וּקְדוֹשָׁה מְאוד מְאוד וְצָרִיךְ לוֹמַר בְּדַעְתּוֹ, שֶׁאֵין נָאֶה לוֹ לִהְיוֹת כָּרוּךְ אַחַר תַּאֲווֹת חַס וְשָׁלוֹם, מִכָּל שֶׁכֵּן לַעֲבור אֵיזֶה עֲבֵרָה חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיִּגְבַּהּ לִיבּוֹ בְּדַרְכֵי ה" שֶׁצְּרִיכִין לְהַגְבִּיהַּ לִיבּוֹ בְּדַרְכֵי ה' וְלֵידַע, כִּי כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּשָׁרְשׁוֹ רָחוֹק מֵעֲבֵרוֹת מְאוד מְאוד, וְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל הוּא בַּעַל כּוחַ גָּדוֹל לַעֲמוד נֶגֶד כָּל הָעוֹלָם עִם כָּל הַתַּאֲווֹת, רַק הָעִיקָּר שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע מִכּוחוֹ כַּנַּ"ל…"
להפחית מערכי ולומר 'מי אני שאזכה לחזור בתשובה שלמה?', 'שהנשמה שלי היא לא כמו של הכשרים והצדיקם' – זו ענווה פסולה! וצריך להתרחק ממנה מאוד, ומחשבה זו היא הסיבה שבגללה באות התאוות. אלא, צריך לומר 'לי יש נשמה גבוהה מאוד' ולחזק את האמונה הזו עוד ועוד, וזה בעצם מה שירחיק את התאוות. 'להגביה את ליבי כי אני נשמה גבוהה מאוד. יש ביכולתי לנצח את כל העולם עם כל התאוות. ועבירות רחוקות ממני מאוד'. וככל שאדם ישים על ליבו דברים אלו כך יזכה לנצח במלחמה ולשוב בתשובה, ולהיות בעלי תשובה גמורים.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור