השבוע שחל בו ט’ באב

שלב זה של ‘שבוע שחל בו’ הוא עליית דרגה בהחמרת הלכות אבילות, כשהחמור ממנו הוא רק יום ט’ באב בעצמו. להלן פירוט הדינים לשבוע זה:

דיני תספורת

1.  התספורת אסורה בשבוע שחל בו תשעה באב, בין ראשו בין זקנו, עד יום התענית (משנה בתענית כו:). ובשפם כל שמעכב האכילה מותר. ויש נוהגים להחמיר שלא להסתפר החל מראש חודש אב. אולם מותר לסרוק במסרק שערות הראש, בין איש בין אשה. וכן המנהג, ואין להחמיר בזה כלל.

2.בעלי ברית, המוהל והסנדק ואבי הבן מותרים להסתפר ביום המילה, אף לאחר שנכנס ראש חודש, שיום טוב שלהם הוא. והוא הדין לחתן תוך שבעת ימי המשתה, שדינו לענין זה כבעל הברית, כיון שימים טובים הם אצלו. אבל בשבוע שחל בו תשעה באב שאסור מדין התלמוד, אין להתיר אף לכבוד המילה.

3.חתן בר מצוה ששלמו לו י”ג שנה ויום אחד אחר ראש חודש אב, מותר לו להסתפר ביום הבר מצוה שהוא יום שמחת לבו, אבל בשבוע שחל בו תשעה באב, אין להתיר. אולם מותר לו ללבוש בגדי שבת ביום הבר מצוה, אבל לא בגדים חדשים ממש.

4.מי שיש לו פגישה בימים אלו עם שר מאומות העולם, ואי אפשר לו להשאר עם זקן בלתי מגולח, ישתדל ויהיה סנדק, שאז יהיה מותר לו לגלח, מפני שיו”ט שלו הוא.

5.אסור לגדולים לספר את הקטנים בשבוע שחל בו תשעה באב. ומכל מקום בגדי ילדים קטנים בני שלש שנים, שדרכם להתלכלך תמיד, מותר לכבסם. וכל שכן שמותר לכבס חיתולים שמלפפים בהם התינוקות. וטוב שיכבסם בצינעא.

6.מותר ליטול הצפרנים אפילו במספרים גם בשבוע שחל בו תשעה באב, ויש להזהר תמיד ליטול הצפרנים העודפים על הבשר, והמזהיר והנזהר ירבה שלומם כנהר.

דיני כיבוס בגדים

.7אסור לכבס בגדים בשבוע שחל בו תשעה באב. ואף הבגדים המכובסים קודם לכן אסור ללובשן בשבוע שחל בו תשעה באב. מכל מקום הלבנים שעל הגוף כגון הגופיה והתחתונים, שהם בגדי זיעה, מן הדין מותר להחליפם בשבוע שחל בו תשעה באב, ובפרט מי שדרכו להחליף בגדי הלבנים בכל יום מפני הזיעה. והנכון שלפני כן יכין הבגדים שעליו להחליפם בשבת חזון, וינהג כך, שאחר שלבש בערב שבת בגד מכובס לכבוד שבת, אחר שיפשטנו מעליו בלילה כשהולך לישון, בבוקר ילבש בגד אחר המכובס, והבגד הראשון יניחנו להחליפו באמצע השבוע. ואם הוא רגיל לישון ביום שבת, אחר השינה ילבש בגד אחר המכובס לכבוד שבת, ומה שלבש מקודם יניחנו ללובשו באמצע השבוע.

8.אשה בשבעה נקיים מותרת ללבוש בגדים לבנים מכובסים, אף בשבוע שחל בו ט’ באב, וכן להציע סדין לבן תחתיה, שבמקום מצוה לא גזרו חכמים. ואם אין לה לבנים מכובסים, מותר לה לומר לנכרית לכבס לה, כיון שהוא לצורך מצוה. וטלית גדול של מצוה, המכובס ומגוהץ, מותר ללובשו אפילו בשבוע שחל בו תשעה באב, שכיון שהוא צורך מצוה שפיר דמי.

9.חליפה של שבת שנפל עליה כתם, ואין לו חליפה אחרת לשבת, מותר לכבס מקום הכתם אף בשבוע שחל בו תשעה באב, שכל שעושה לכבוד השבת מותר

10. 
     בעלי הברית רשאים ללבוש בגדי שבת בשעת המילה, אף בשבוע שחל בו תשעה באב, אבל לא בבגדים מכובסים ומגוהצים בשבוע שחל בו תשעה באב. אבל קודם השבוע שחל בו תשעה באב מותרים אפילו בבגדים חדשים, ובשעת המילה שמברך שהחיינו, יכוין לפטור גם את הבגדים החדשים.
11. 
     הנוהגים איסור בכיבוס בגדים החל מראש חודש אב, אינם רשאים לתת בגדיהם לנוהגים היתר (עד שבוע שחל בו תשעה באב), אפילו כדי להניחם עד לאחר תשעה באב, כיון שיש להם קורת רוח לראות בגדיהם מכובסים. ומטעם זה אסור לתת לנכרית בגדים לכבסם, ולהניחם עד לאחר תשעה באב

12.מותר לגהץ במגהץ חם את בגדיו אפילו בשבוע שחל בו ט’ באב, ולכן חולצה מכובסת שכבר לבשה קודם לכן, מותר לגהץ אותה. (ע’ בשו”ת בית דוד (סי’ רצט). וכן כתב המשנה ברורה (סי’ תקמא סק”ט),והכף החיים (שם ס”ק יב). ע”ש).

דיני רחיצה

13.אף על פי שאיסור רחיצת גופו מן הדין אינו אסור אלא ביום תשעה באב, מכל מקום מנהג הספרדים ועדות המזרח שלא להתרחץ כל גופו בחמין בכל השבוע שחל בו תשעה באב. ואחינו האשכנזים נוהגים להחמיר בזה מיום ראש חודש אב. וכל עדה תחזיק במנהגה. ולכן לפי מנהג הספרדים מותר להם להתרחץ כל גופם בחמין בערב שבת חזון, ולחפוף ראשם וגופם בסבון. ואפילו למי שנתרשל איזה פעמים מלהתרחץ בערב שבת, משום צינה, או טירדה, מותר לו להתרחץ בערב שבת חזון. ורק בשבוע שחל בו תשעה באב יש להמנע מלהתרחץ בחמין. ולהתקלח בצונן (דוש) מותר אף בשבוע שחל בו תשעה באב. ולכן מותר להכנס לבריכה או לים (שאין שם תערובת אנשים ונשים ח”ו).

14.מותר לטבול לשם טהרה להתפלל ולקרוא קריאת שמע, משום “הכון לקראת אלהיך ישראל”, שאין זו רחיצה לשם תענוג. ואם קשה עליו לטבול במים צוננים מותר לטבול במים פושרים או חמים, שאין רחיצה אסורה בימים אלו מן הדין אלא מן המנהג, ולכן אין להחמיר לענין טבילה.

15.היולדת רוחצת בחמין כדרכה, אף בשבוע שחל בו תשעה באב, כי לא אסרו אלא רחיצה של תענוג. ועוד שכתבו הפוסקים שלא אסרו רחיצה אלא לאנשים ולא לנשים, כדי שלא יתגנו על בעליהן. וכן אשה מעוברת מותר לה לרחוץ בחמין בחודש התשיעי כדי להקל מעליה צער הלידה.

16.יש נוהגים שלא לשטוף ולהדיח הרצפה של חדרי הבית כל תשעת הימים, ואינו מנהג נכון. וכן אנו נוהגים להקל בזה לשטוף ולהדיח את הרצפה עם חומרי ניקוי בכל תשעת הימים, וכל שכן שהדבר מותר בערב שבת לכבוד שבת.