נהנים עם הנוער שלנו!

זוכרים כשהילדים היו קטנים ושמעתם הורים ותיקים שנפנפו לכם עם היד עם האמירה המטרידה “חכו, חכו לגיל ההתבגרות…”? אז זהו, הגעתם לשם. הילדים שלכם הם בני נוער והנה התמודדות. למרות שאין כיום הסכמה מלאה על מועדי ההתחלה והסיום גיל ההתבגרות, ברור לכולם כי טווח הגילאים המסורתי שיוחס להתבגרות, 12-18, הורחב באופן משמעותי ואף דרמטי, עד לקצה שנות הבגרות הצעירה (גיל 25 בערך) וכן מתחיל מוקדם יותר מהרגיל…(גיל 9/10 ) .

הנוער שלנו עובר תהליכים משמעותיים של גדילה, התפתחות רגשית שכלית וגופנית. ומציב בפנינו, ההורים לא מעט אתגרים. אז איך בכל אופן נדע להיות שם בשביל, לעזור ולהוביל לטוב?

ראשית חשוב לדעת…

כמו בכל שלב בחיים ובפרט בגיל ההתבגרות, לקשר שבין ההורה לילד-ה יש השפעה מכרעת על הרווחה הנפשית שלהם והן של ההורה. ישנה חשיבות רבה לסביבה רגשית מכילה ותומכת ולפרקטיקות הוריות מבוססות על חיבה וחום, שמאפשרות חקירה עצמאית של העולם הפנימי והחיצוני של המתבגר-ת, תוך שמירה על מסגרת יציבה שמגדירה מה ראוי ומה לא ראוי. בתור הורים עלינו להגדיר גבולות ולתווך אותם למתבגרים-ות, ועם זאת להיות קשובים לצרכים שלהם ולאפשר בחינה מחדש משותפת של החוקים ושל הכללים במשפחה. עלינו לעודד השתתפות פעילה של המתבגרים-ות בחיי המשפחה והחברה, לאפשר להם להיות חלק מקבלת ההחלטות בתוך המשפחה ולקדם אצלם אוטונומיה, תחושת מסוגלות עצמית ויכולת להתמודד עם קשיים.

מה התלמיד המתבגר צריך מאיתנו – הורים ומורים – כדי להתמודד בהצלחה עם שלל האתגרים של תקופת הגיל הזו, ואיזה סוג של קשר בין המשפחה ובית הספר יוכל לסייע בכך?
ראשית, זקוק המתבגר לקשר קרוב המבוסס על שיח פתוח עם ההורים והמורים. קשר שכזה צריך להיות בעל המאפיינים הבאים:

1.תמיכה בפיתוח עצמאות:  בגיל ההתבגרות נבנית באופן הדרגתי היכולת להיות עצמאי ואחראי, ונחלשת התלות במבוגרים. המתבגר צריך (ודורש) שיאפשרו לו להחליט בעצמו, לעצב את דעותיו, התנהגותו והחלטותיו בעצמו.

2.פיקוח וניטור: באותה מידה שהמתבגר זקוק לעצמאות שתוארה לעיל, ובכלל זה החופש לעשות טעויות, הוא זקוק גם לביטחון שיש לו ״גב״, ולידיעה שיש מי שמשגיח עליו ויבוא לעזרתו אם ייכשל או יזדקק לעזרה. מדובר באיזון עדין: חשוב שההשגחה לא תיצור אצל המתבגר רושם שלא נותנים בו אמון או שמצפים שייכשל.

3.תמיכה בקבלת החלטות: מַעֲבָר משמעותי נוסף בין הילדות לבגרות הוא המעבר מציות להחלטות של המבוגרים – לקבלת החלטות עצמאית. בגיל ההתבגרות מתפתחת היכולת להחליט בצורה מושכלת, עקבית והגיונית, אך יכולת זו דורשת תנאים מסוימים ותרגול. במצבי עוררות רגשית גבוהה או כשהתועלת היא מיידית והנזק הוא בטווח הארוך, קשה למתבגרים לקבל החלטות טובות. המתבגר זקוק לסביבה בריאה שבה יוכל לתרגל קבלת ההחלטות בנושאים הקשורים אליו ומשפיעים עליו.

4.זהות ומשמעות: במקביל לפיתוח יכולת החשיבה המופשטת, המתבגר עובר תהליך בניית זהות, חיפוש אחר מה ‘מתאים לי’ ולאן ‘משתייך’ כלומר איזה אדם הוא מעוניין ויכול להיות, ולאיזו קבוצה הוא מעוניין להשתייך. לשם כך המתבגר זקוק לסביבה שבה יוכל לחוות, באופן בטוח. דוגמא טובה ובחירות נכונות.לעיתים חשוב להבהיר את משמעות הפעולות הנוכחיות שלו ומהן ההשלכות לכך בעתיד.

הצטרפות והובלה….

ניתן למתבגר שלנו את התחושה שיוכל להרגיש בנוח, את ההרגשה ש’אנחננו איתו בכל מה שיבחר’. ובכך נוכל בעזרת ה’ להוביל אותו לאט ובטוח לדרך הנכונה.

נישא תפילה מאבינו שבשמים שנראה נחת והמון שמחה, נזכור שגם ברגעים הקשים ביותר הוא ‘לוחץ לנו את היד’ ושומר עלינו מכל… כמובן שבכל תהליך ובכל מצב נדבר איתו, נודה ונתפלל הלאה. ויהי רצון שלא תצא תקלה תחת ידינו ונראה הרבה אושר מצאצאינו. אמן.