ליל הושענה רבא
ביום השביעי והאחרון שלחג הסוכות מופיע יום מיוחד: יום הושענא רבה. בזוהר נאמר על יום זה כי "ביום השביעי של חג [הסוכות] הוא סוף דין העולם ופתקים יוצאים מבית המלך." כך פשט האיחול בארמית "פתקא טבא" [=פתק טוב] או באידיש "א גוטן קוויטל."
ביום השביעי והאחרון שלחג הסוכות מופיע יום מיוחד: יום הושענא רבה. בזוהר נאמר על יום זה כי “ביום השביעי של חג [הסוכות] הוא סוף דין העולם ופתקים יוצאים מבית המלך.” כך פשט האיחול בארמית “פתקא טבא” [=פתק טוב] או באידיש “א גוטן קוויטל.”
מה קרה בהושענא רבה ומה עושים ביום מיוחד זה? על כך ועוד במאמר שלפניכם.
הושענא רבה בזמן שבית המקדש היה קיים
כיום, המצוות העיקריות של חג הסוכות הן ישיבה בסוכה ונטילת ארבעת המינים. אך כאשר בית המקדש עמד בירושלים, הייתה מצווה נוספת: מצוות הערבה.
בנוסף לערבה שנטלו כחלק מארבעת המינים, היו מציבים ענף גבוה של ערבה ליד המזבח, והכוהנים היו מסתובבים סביב למזבח ומתפללים לבורא העולם: “אנא ה’, הושיעה נא!” ולדיעה אחרת בתלמוד הם היו אומרים “אני והוא הושיעה נא!”
בכל יום מימי חג הסוכות, היו הכוהנים מקיפים את המזבח פעם אחת בלבד. בהושענא רבה הם היו עורכים שבע הקפות סביב למזבח.
עד כדי כך הייתה חשובה מצווה זו שגם כאשר הושענא רבה חל בשבת היו מקיימים אותה.
הושענא רבה בימינו
גם כיום אנו עורכים מנהגים שונים כזכר ליום הושענא רבה שנחגג במקדש. בנוסף לכך, מכיוון שיום זה הוא יום גמר וחיתום הדין, אנו מקדישים תפילות מיוחדות להתפלל לבורא העולם שיחתום את דיננו לטובה.
ליל הושענא רבה
רבים נוהגים להישאר ערים בליל הושענא רבה וללמוד בתורה.
מנהג נפוץ במיוחד הוא לקרוא את חומש דברים, ולאחר-מכן את כל ספר התהילים. [על פי הקבלה אין לקרוא תהילים בחציו הראשון של הלילה, ולפיכך קריאת התהילים מתבצעת רק לאחר חצות הלילה]. בספרי התהילים מופיעה תפילה מיוחדת ללילה זה הנאמרת לאחר אמירת כל ספר.
בתפילת השחרית
בכל יום מחג הסוכות נוהגים להקיף את הבימה בבית הכנסת פעם אחת ולומר את נוסח ה”הושענות”, המבוסס על תפילת הכוהנים בבית המקדש. ביום הושענא רבה אנו מקיפים את הבימה שבע פעמים, ומוסיפים תפילות רבות לגשמי ברכה, פרנסה טובה, ביאת המשיח ועוד.
בתום אמירת ה”הושענות” נוטלים חמש ערבות וחובטים אותם בקרקע, ולאחר-מכן אומרים ‘יהי רצון’ שחובר למעמד מיוחד זה.
אחר הצהריים
במקומות בהם אוכלים בסוכה רק שבעה ימים [בחו”ל רבים נוהגים לאכול בסוכה גם ביום שמיני עצרת], נכנסים אל הסוכה זמן קצר לפני סוף היום כדי “להיפרד מן הסוכה.”
ולסיום…
כאשר יום הושענא רבה מסתיים, חג שמיני עצרת ושמחת תורה פורש עלינו את כנפיו. אנו בטוחים ומאמינים שבורא העולם חתם אותנו לשנה טובה ומאושרת בכל הפרטים.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור