שמעון הצדיק

היום יום חמישי כט תשרי יום הילולת שמעון הצדיק.שמעון הצדיק היה אחרון אנשי כנסת הגדולה, כהן גדול במשך ארבעים שנה ומנהיג העם בדור שלאחר עזרא.

בסוף ימי פרס ובראשית ימי שלטון היוונים בארץ כיהן. בשל התחלפות המשטר התבטלה ‘כנסת גדולה’, והוקמה הסנהדרין שבראשה עמד הכהן הגדול. שמעון הצדיק נחשב לאחרון שבאנשי כנסת הגדולה.

במסכת אבות מובא בשמו: “שמעון הצדיק היה משירי כנסת הגדולה. הוא היה אומר על שלושה דברים העולם עומד: על התורה. ועל העבודה. ועל גמילות חסדים”.

בארבעים השנים בהן שימש ככהן גדול, תמיד עלה גורל השעירים ביום הכיפורים תמיד בימין, ולשון של זהורית הייתה מלבינה והיה הנר המערבי שבמנורה דולק כל הזמן ואש המערכה הייתה מתגברת (יומא לט ע”א).

במסכת מנחות (קט ע”ב) מסופר כי בשנה שבה נפטר אמר לתלמידיו: “שנה זו אני נפטר”. אמרו לו: “מנין אתה יודע?” אמר להם: “כל יום הכיפורים נזדמן לי זקן אחד לבוש לבנים, ונתעטף ונכנס עמי ויצא עמי. השנה נכנס עמי ולא יצא עמי”. אכן, לאחר חג הסוכות, חלה שבעה ימים ונפטר, בכ”ט בתשרי.

בגמרא מסופר על מעשה בו הציל שמעון הצדיק את עם ישראל מהשמדה. היה זה כאשר הכותים הלשינו בפני אלכסנדר מוקדון שהיהודים מורדים בו, וביקשו רשות להחריב את בית המקדש שבירושלים. כאשר עלה אלכסנדר על ירושלים להחריבה, יצא לקראתו שמעון הצדיק. כה נכתב בגמרא: “יום שבקשו כותיים את בית אלוקינו מאלכסנדרוס מוקדון להחריבו ונתנו להם. באו והודיעו את שמעון הצדיק. מה עשה? לבש בגדי כהונה, ונתעטף בבגדי כהונה, ומיקירי ישראל עמו, ואבוקות של אור בידיהן, וכל הלילה הללו הולכים מצד זה והללו הולכים מצד זה עד שעלה עמוד השחר. כיון שעלה עמוד השחר אמר להם: ‘מי הללו?’ אמרו לו: ‘יהודים שמרדו בך'”. כך המשיך אלכסנדר מוקדון להרוג את היהודים, עד שאירע המהפך: “כיון שראה לשמעון הצדיק, ירד ממרכבתו והשתחווה לפניו. אמרו לו: ‘מלך גדול כמותך ישתחווה ליהודי זה?’ אמר להם: ‘דמות דיוקנו של זה מנצחת לפני בבית מלחמתי'”. אלכסנדר מוקדון הסביר לשונאי ישראל שבכל מלחמה שלו, הוא רואה דמות כשמעון הצדיק, ובזכות זקן זה הוא מנצח במלחמתו.

אלכסנדר מוקדון פנה לשמעון הצדיק ומלוויו, ושאלם: ‘למה באתם?’, מספרת הגמרא את תשובתו של שמעון הצדיק: “אמרו: ‘אפשר בית שמתפללים בו עליך ועל מלכותך שלא תיחרב, יתעוך גויים להחריבו?”. אמר להם: “מי הללו?”, אמרו לו: “כותיים הללו שעומדים לפניך”, אמר להם: “הרי הם מסורים בידיכם”. 

כך אירע הנס הגדול. הגמרא מתארת כי “מיד נקבום בעקביהם ותלאום בזנבי סוסיהם, והיו מגררין אותן על הקוצים ועל הברקנים עד שהגיעו להר גריזים. כיון שהגיעו להר גריזים חרשוהו, וזרעוהו כרשינין. כדרך שבקשו לעשות לבית אלוקינו”.

על פי המסורת, שמעון הצדיק קבור בירושלים על יד שכונת שייח ג’ראח. העדות הידועה הראשונה למסורת בדבר קבורתו  נמסרה בשנת ד’תקצ”ה בידי רבי יעקב השליח אשר כתב: “וסמוך לירושלים מערת שמעון הצדיק ותלמידו. הקבר היה שייך לערבי מקומי אשר גבה דמי כניסה עבור הכניסה והתפילה במערה, עד שבשנת ה’תרל”ו רכש הראשון לציון הרב אברהם אשכנזי את האדמה מבעליה הערבים.

למקום קבורתו של שמעון הצדיק נודעה חשיבות וקדושה בקרב יהודי ירושלים. במערה נר תמיד הודלק במערה, ובחצר שמחוץ למערה נערכו חתונותיהם של בני ירושלים אשר מסיבות שונות לא היו יכולים להינשא בתוך העיר. בתקופה בה הנסיעה למירון הייתה קשה או בלתי אפשרית, החלו נערכים בחצר המערה מידי בל”ג בעומר, הילולה לכבוד התנא  רבי שמעון בר יוחאי וכמו גם טקסי חאלקה.

תפילה מיוחדת להתפלל על קברו של שמעון הצדיק:

“ריבונו של עולם אלוקי צבקות יושב הכרובים, הנה באתי כהיום להשתטח ולהתפלל על קבר שמעון הצדיק הכהן הגדול, אשר שירת לפניך באמת ובתמים, ולכן אפיל תחינתי לפניך, כי כשם ששמעת את תפילת שמעון הצדיק אשר התפלל על עמך ישראל לפני ולפנים בבית קודש הקדשים, כן תאזין ותקשיב ברחמיך הרבים גם את תפילתי ואת תחינתי אשר הנני מתפלל פה על קברו…”.

הדליקו עכשיו נר לנשמתו של שמעון הצדיק, בקשו בקשות ותראו ישועות!!!

תדפוק עד שיפתחו לך: