ילד וחינוכו שלו

הורים יקרים, עומדים אנו בפתחה של שנה חדשה, תשפ”ה. ובתפילה לה’ יתברך, שנזכה לחנך את עצמנו ואת ילדינו בדרך התורה והמצוות.

רבים מאיתנו ההורים, שהתאמצנו כל כך לחנך את ילדינו הראשון, הבכור, ובאמת ב”ה הצלחנו, אך כאשר התחלנו עם השני והשלישי אנחנו מרגישים קצת תקועים. כל מה שהלך די בקלות עם הבכור לא מסתדר כלל עם הבאים בתור. אנחנו מתוסכלים ולא מבינים מה קרה כאן: “עד שסיגלנו שיטת חינוך שעבדה באופן יוצא מן הכלל עם הבכור, פשוט לא מסתדר הלאה”. ובאמת צריך להבין איפה נוצר השוני, למה הילד השני לא מוכן לקבל את ההדרכה ושיטת החינוך של הוריו, הרי אצל הבכור השיטה הייתה ממש “סיפור הצלחה”.  

השקפה של תורה

תורתינו הקדושה היא “תּוֹרַת חיִים” חכמינו הקדושים למדו אותנו: “כְּשׁם שׁ איןּ פָּרְצופוֹתֶיהֶן דוֹמִין זֶה לְזֶה כָּךּ אֵין דַעְתַּן שִָׁויןּ  אֵין דַעְתַּן שִָׁויןּ פָּרְצופוֹתֶיהֶן דוֹמִין זֶה לְזֶה כָּךּ זֶה לְזֶה, אֶלָּא כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ דֵעָה בִּפְנֵי עֲצְמוֹ ” (מדרש רבה במדבר פרשה כ    ‘(. או כפי שאומרים העולם “כשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות”.   

כשם שאנו מבינים שיש הבדל מהותי בין ילד בגיל שנה לילד בגיל שש. וכשם שאי אפשר לצפות מילד בגיל שנה שידע לאכול לבד בלי ללכלך את סביבתו, כך צריך להבין שישנם ילדים עם אופי שונה וטבעים שונים.   

אף אצל יעקב אבינו מצאנו שבשיחה עם בניו קודם פטירתו קרא לכל שבט ושבט בשם שונה וכינה כל בן בתכונות אחרות כגון נפתלי-איילה. דן-נחש. יששכר-חמור וכו’. ולכל בן גילה יעקב אבינו שה’ נתן לו תפקיד אחר ומשימה אחרת בעולם לפי הטבעים והתכונות שלו. “

”השוואות” לא אצל הילדים!  

ולכן, אין כל תועלת בהשוואה בין הילדים. השיטה שהצלחתם בה בחינוך ילד אחד אינה ערובה לכך שתצליח גם בילד אחר. עלינו לדעת, שהקב”ה טבע בכל נשמה ונשמה כוחות וטבעים שונים. ולכל אחד נתן מטרות ויעודים אחרים שאותם הוא צריך להגשים בחיים. ואין ילד הדומה לחברו ואף לא לאחיו התאום (עיין ערך יעקב ועשו)

מסופר על רבנית אחת אשת חינוך ידועה שנסעה ביחד עם אישה וששת ילדיה, הרבנית התרשמה מאוד מההתנהגות הנהדרת שהפגינו הילדים זה כלפי זה וכמובן כלפי אימם, למרות שלכל אחד הייתה אישיות שונה ומיוחדת משלו .

לשאלת הרבנית כיצד הצליחה האם לחנך כך את ילדיה? השיבה האם: “הַרְבֵּהּ מַיִם זָרְמו בַּנָּהָר” עד שהצלחנו להגיע להרמוניה משפחתית שכזו. הילד הראשון שלי היה מה שכולם מכנים “התינוק המושלם” רגוע, שקט, שלו, פשוט תענוג! המציאות טפחה על פנינו באופן מפתיע כאשר נולד הילד השני, שנטה להתעצבן במהירות, היה בעל מצבי רוח משתנים, רגיש מאוד, ובאופן כללי- ילד קשה!

אותן הטכניקות שבהן השתמשתי בגידול הילד הראשון די בהצלחה, נחלו כישלון חרוץ עם הילד השני! אחר כך הגיעו “ילד מספר שלוש”, “ארבע”, “חמש” ו”שש” כשלכל אחד מהם אופי שונה ונבדל מאחיו. לאחר שהתייעצתי רבות באנשי חינוך הבנתי שאהיה אם מוצלחת הרבה יותר, אם במקום לכפות על ילדי דרישות להתנהגות אחידה, התחלתי להבין את השוני בניהם ואת המיוחדות שבכל אחד מילדי ולחנך אותו את אותו החינוך בדיוק לתורה ומצוות, אבל על פי טבעו. הגישה החדשה, אפשרה לי לזהות את תכונות האופי המיוחדות של כל אחד מילדי על מעלותיו וחולשותיו, וכך נתאפשרה לי לבנות ציפיות מציאותיות עבור כל אחד מילדי.

לנער הזה התפללתי

כולנו חולמים פעמים רבות ומדמיינים שיהיה לנו בע”ה “ילד מסוים” ההוא מהסיפורים והאגדות. בחלומות הלילה, האם המאושרת כבר מאכילה את בנה הפעוט, היא משחקת איתו ושרה לו שירים, בחלומה היא קושרת סרטים וורודים על הצמות של בתה החייכנית… אך כאשר נולד הילד, פעמים והוא ממש אינו עונה על הַצִפִיוֹת של ההורים, בבחינת לאּ “לַנַּעַר הַזה הִתְפלַלְתִּי”!!!

אם גם אתם מרגישים כך דעו לכם שאתם נמצאים בניסיון גדול של “אמונה”. עליכם להבין, שאת הילד ה’ נתן במיוחד בשבילכם, לפי הכוחות שיש לכם ודווקא אצלכם הוא יוכל לגדול, להתפתח ולהשיג את המטרות שלשמם ה’ שׂ ם אותו דווקא אצלכם. שום ילד ה’ לא נותן להורים “בטעות” ח”ו, וכל דבר מושגח ומדוקדק מאיתו יתברך ולכן אל לו להורה לִרְטוֹן: “איפה טעיתי”, “במה נכשלתי”, “למה ה’ מעניש אותי בילד כזה”.

ניסיון של אמונה

באמת ילד קשה הוא ניסיון גדול מאוד שום דבר לא הולך איתו בקלות, ולפעמים צריך ממש מסירות נפש גדולה והרבה מאמץ כדי לראות תוצאות חיוביות, עד שאמרו רבותינו “נוח לו לאדם לגדל לגיון של זיתים בגליל ולא לגדל תינוק אחד בארץ ישראל”. אבל אסור לשכוח שה’ שם אותו דווקא אצלנו כי רק כאן הוא יגיע לשלמות שלו .

בקיצור, השלב הראשון- להאמין שהכול מכוון מה’. לכל ילד ה’ נתן תכונות ואופי שונה- כי יש לו תכלית, מטרה ויעוד שונים. עברנו לא מכבר את חג הסוכות ואגדנו ביחד במשפחה אחת את כל המינים. אכן, לא כל הילדים שווים ובוודאי “לא כולם אתרוג” צריך להכיר את תכונות האופי של כל ילד בנפרד ולהתאים לו “תוכנית עבודה המותאמת לאופיו” עם הילד הקשה, צריך עבודה שבעתיים, אבל אל לנו לשכוח שזה ניסיון וצריך לעמוד בו בגבורה ובתפילה.   

השיטה היא: אמונה ותפילה, אהבה והכלה, יעוץ והדרכה מקצועיים ועבודה ממושכת, בהצלחה!