בשדי יער-בגן התפילה וההתבודדות חלק י’- להתפלל על כל צעד ושעל

כשאדם עושה בכל יום שעה התבודדות, הוא זוכה לעוד מתנה נפלאה: הוא מתרגל לדבר עם ה’ על הכל! ואז הוא מתחיל לדבר עם ה’ כל היום, ולהתייעץ אתו על כל דבר לפני שעושה, ולהודות לו על כל דבר שזוכה, ולבקש ממנו ולהתפלל על כל פרט ופרט בחייו וכו’ וכו’. וזה נקרא שהוא חי עם ה’.

כי ישנן חמש מלים שהן כוללות את כל העולם הזה. בלי – תפילה – זה -בלי – ה’. בלי תפילה זה בלי ה’! או במלים אחרות: עם תפילה זה עם ה’. כי ה’ – זה תפילה. כל דבר שאדם עושה עם תפילה, הוא עושה אותו עם ה’. כל דבר שהאדם עושה בלי תפילה, הוא עושה אותו בלי ה’. האדם מתפלל – ה’ אתו. לא מתפלל – ה’ לא אתו. כי אם האדם לא מתפלל הוא נמצא עם האני שלו, עם הגאווה שלו, עם השקר שלו, עם הכפירה שלו, עם הכוחי ועוצם ידי שלו. ובשביל שלא יהיה כך, צריך האדם לדבר על כל דבר עם ה’, וכל תנועה – לעשות עם תפילה – עם ה’. ואז החיים נעשים מתוקים מאוד וקלים מאוד. כי מה יותר קל מאשר לדבר עם ה’, שהוא בעל הכוחות כולם? ומי שמדבר עם ה’, הוא מפעיל את כל הכוחות של העולם, שיבואו לעזרתו ויהיו לטובתו.

ולדבר עם בורא עולם, זה הדבר הכי פשוט. רק פותחים את הפה ומדברים עם בורא העולם בשפה שלך, לפני כל דבר ודבר! על כל צעד ושעל – תדבר עם ה’. על כל דבר בחיים, לפני כל פגישה, ובכל ענין: על חנוך הילדים, שלום בית, רפואה, פרנסה, וכו’ וכו’ – שהכל יהיה על פי ה’, הכל יהיה בתפילה, ששום דבר לא יהיה עם האני שלך, אלא הכל יהיה עם ה’.

כמובן, שכל אחד מבין, שהוא לא יכול לעשות שום דבר בלי ה’, בזה אין שום חידוש לכאורה. אלא, האדם לא יודע איך להיות תמיד עם ה’, שזה דבר מאד פשוט – לדבר אליו בלי שום הכנות מיחדות. פשוט לפתח את הפה ולדבר, בכל מקום ובכל זמן, במלים הפשוטות שלו – ואז הוא עם ה’.

לדוגמא: לפני שאדם מתחיל לאכול, שידבר עם בורא עולם: בורא עולם – תן לי לאכול. תודה רבה לך על האוכל שאתה נותן לי, תזכה אותי לאכול בקדושה ובטהרה, לאט לאט ובמתינות, שאומר את הברכה במתינות, שיהיה לי שובע, שאוכל מעט ואני אשבע, שיהיה לי לרפואה כל האוכל שאני אוכל, שאני אקבל מהאכילה הזאת רצון חזק לעבוד אותך, רצון להאמין בך, רצון לעשות את רצונך וכו’ – פשוט – כמה מילים של תפילה, וכבר האכילה נראית אחרת לגמרי! התפללת? זהו זה, זה כבר נראה אחרת.

לפני שאדם נכנס לבית יתפלל: ריבונו של עולם, תעזור שיהיה שלום ביני לבין אשתי, שתהיה בינינו אהבה גדולה מאד, כבוד הדדי, שמחה. תעזור לי בורא עולם, לדעת איזו מילה להגיד ואיזו לא להגיד. תהיה אתי. אני לא יודע כלום. אתה צריך לעשות לי את השלום.

כשאדם הולך עם “כחי ועצם ידי”, דהינו שחושב: “אני” יודע לעשות שלום – כדאי שיביא איתו שוטר… אבל כשהולך עם תפילה, הוא בא הביתה עם ה’, ובוודאי יהיה לו שלום בבית.

וכך בכל דבר, כגון שרוצה ללמוד עם הילד שלו, וכגון, שהולך לפגישה בעירייה, או בכל מקום כזה, ידע שהבורא הוא הקובע כל דבר, וכל הפקידים הם רק בובות. רק הבורא הוא המחליט מה יהיה בעולם. בורא עולם משגיח על כל שקל בעולם, על כל דולר, על כל דינר, איפה יהיה ולמי יעבור ולאן ילך, וצריך האדם להאמין בבורא עולם ובהשגחה שלו. ועיקר האמונה – לדבר עם בורא עולם, זה דבר שחוזר על עצמו בכל מקום בלקוטי מוהרין, שרבנו הקדוש חוזר ומדגיש בכל מקום: אתה מאמין – תדבר עם בורא עולם. אתה לא מדבר? סימן שהאמונה שלך חלשה מאד. כי מי שמאמין הוא מדבר, זה פעל יוצא… ומי שלא מדבר זה מראה שהאמונה שלו ממש שואפת לאפס.

ה’ נמצא לידך כל הזמן, אתך ממש, מלווה אותך, כמו שאומר דוד המלך: הי צלך על יד ימינך. כמו שהצל של האדם הולך אתו לכל מקום ולא מתמהמה לרגע, כך הבורא צמוד אל האדם ממש בכל נשימה ונשימה ובכל תנועה ותנועה, ולא עוזב אותו לשבריר של שניה. וכמו שהוא לא עוזב אותך אתה אל תעזוב אותו! מה פרוש אל תעזוב אותו? תגיד תודה, תבקש ממנו, תתיעץ אתו על הכל.

שנזכה!!!