לך כנוס את כל היהודים

קואצ’ינג לכבוד חג פורים

“וַיֹּאמֶר הָמָן לַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יֶשְׁנוֹ עַם אֶחָד מְפֻזָּר וּמְפֹרָד בֵּין הָעַמִּים (מגילת אסתר ג, ח) … 

לֵךְ כְּנוֹס אֶת כָּל הַיְּהוּדִים” (מגילת אסתר ד, ט”ז)

סכנה קיומית אז וגם כיום 

זהו אינו סוד שעם ישראל לאורך כל ההיסטוריה ידע עליות ומורדות, זמנים טובים של ששון ושמחה לעומת מצבים קשים ביותר של פורענות, רדיפות עקה ובכי. בזמן מרדכי ואסתר עם ישראל היו אף הם במצב של קיום הישרדותי ובסכנה ממשית. גזרה קשה ריחפה מעל ראשם ככתוב “ונשלוח ספרים ביד הרצים אל כל מדינות המלך להשמיד להרג ולאבד את כל היהודים מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד בשלושה עשר לחדש שנים עשר הוא חדש אדר ושללם לבוז” (אסתר ג, י”ג). בין רגע, ביום לא בהיר במיוחד מצאו עם ישראל (בכל מלכות מדי ופרס ולא רק בשושן הבירה) את עצמם תחת סכנת שמד ח”ו. 

אחי היקרים, גם היום עם ישראל נמצא בסכנה קיומית. מי שחושב שלשים פלסטר ו/או לייצר שקט תעשייתי זה אומר שהמצב רגוע, ייתכן דו קיום ושיח הוא טועה טעות חייו, שהרי ידוע שעשו שונא ליעקב (בראשית לג, ד).. ובחג הפסח בקרוב נקרא מתוך ההגדה “ובכל דור ודור באים עלינו לכלותנו והקדוש ברוך הוא מצילנו מידם”. אם כך, אינה חדשה הסיטואציה בה אנו נמצאים שהרי בכל דור ודור ישנם פוגרומים על היהודים ומעשי שנאה שאין הדעת יכולה לתפוס ולהכיל. 

לכל המצב האקוטי והקשה הזה ישנו פתרון שמימי. פתרון קל יחסית אבל שיא הקשה. איך ייתכן קל וגם קשה באותו הפתרון? ראשית, תלוי איך מסתכלים על זה ומהם הכלים העומדים לרשותנו. שנית, קל מפני שזה מאד ישים וכולנו מכירים. קשה מפני שהיצר הרע אורב לנו ועושה הכל, אבל את הכל בכדי שלא נצליח במשימת חיינו שהיא גם המשימה הלאומית שלנו כעם. 

כעת אחרי ההקדמה הכל כך מסקרנת דומני שאתם מעוניינים להיחשף לרעיון עצמו. 

תמצית כל העלילה 

במגילת אסתר נמצא שני ביטויים ניגודיים שהם תמצית כל העלילה עם אחד מפוזר ומפורד לעומת לך כנוס. הבה נבחן את ההבדל:

כנוס : מלשון כנס. יצירת אהבה, חיבור, אחדות, דבק, ביחד, מאוחד לעומת מפוזר: מלשון פרז, יצירת שנאה חיסור, פירוד, מפורר, לבד, מפוזר

הביטויים של זה אף הם מנוגדים:

כאשר אנשים מכונסים הם מובילים הצלחה, התעלות, חיזוק וחוזק, שמחה, התעלות שהרי יש ביניהם אחדות, מלשון אחד לעומת זאת כאשר אנשים מפרודים הם נמצאים במצב של כישלון, נפילה, רפיון, חולשה עצבות הם מחולקים ואינם מאוחדים. 

מדוע האחדות כל כך חשובה?

השם בכבודו ובעצמו הוא אחד ואין עוד אחר. ה’ ברא את אבותינו ואמותינו הקדושים כך שכל עם ישראל ללא יוצא מן הכלל צאצאיהם. פתגם יפה אומר, באיזה אצבע אתה רוצה לקבל מכה? התשובה כמובן באף אחד. שהרי בכל אצבע זה יכאב. מה זה משנה אם זה קמיצה זרת או בוהן? 

כולן באופן שווה אצבעותיי ובכל אצבע זה יכאב בדיוק אותו הדבר. 

כך גם אומר כבוד הקדוש ברוך הוא, כולכם בניי ובנותיי! כולכם הילדים והילדות שלי בדיוק אותו הדבר! ואני אוהב אתכם בדיוק אותו הדבר כמו שאני אוהב את רבי שמעון בר יוחאי כך גם אותך! ועל כל ילד וילדה שלי כואב לי בדיוק אותו הדבר. לכן כשאין אחדות ויש פירוד זה הדבר הנורא ביותר שיכול להיות לעם ישראל. 

פירוד גם בעולמות העליונים

כל מה שקורה בתחתונים, כלומר פה משפיע גם על מעלה והפוך, מה שקורה שם משפיע עלינו. כעת, כאשר קיים מצב של ח”ו חיסור, פירוד יש גם רשות למזיקים להזיק. והפוך, כאשר יש חיבור, אחדות, שלום, אהבה, גם אם יש קשיים ולא הכל הולך חלק אין שום רשות למזיקים ואדרבא, ה’ משפיע שפע גדול ועצום וישנה סיעתא דישמייה. מדוע? רק בגלל שאנחנו מאוחדים. מחוברים. אוהבים. וזה רצון ה’ מאיתנו. 

מה חשוב אצל ה’ יתברך?

אחד הדברים הכי חשובים אצל ה’ יתברך היא “אהבת חינם” המובילה לטוב, חיבור, נתינה, שמחה. מאהבת חינם יוצא רק טוב, חסדים ומצוות וזה גם מה שה’ מצפה מאיתנו שנעשה. אהבת חינם פירושה שאני בסדר עם כולם. כן, גם עם כאלו שלא בדיוק חושבים כמוני ודומים לי בדעותיי ובהשקפותי וגם אם הן שונים ו/או אחרים ממני אני מכבדת אותם, כי הם גם הילדים של ה’ בדיוק כמוני וכמוך! לאף אחד אין שום עליונות ו/או עדיפות אצל ה’. לכן אנו צריכים להעריך לאהוב לכבד אחד את השני לחקות את ה’, היות וה’ נוהג איתנו כך אז גם אנו צריכים ללכת באורחותיו.

אהבה

אהבה נולדת אך ורק, אך ורק ע”י נתינה. כל פעולה אחרת היא אהבה עצמית, אינטרסנטית שיש בה לקיחה ולא נתינה. כאשר אני אוהבת משמע אני נותנת. דעו לכם עם ישראל היקר, גם תפילה על עם ישראל היא נתינה. כאשר אני מתפללת ומברכת זה שיא הנתינה. לברך ולהתפלל על כל יהודי ויהודיה זה הביטוי הגבוהה ביותר של האהבה. וכן, בעיקר מי ששונה ממני וחושב אחרת, וכן זו שעצבנה אותי, ריכלה עלי, התנהגה אלי לא יפה דווקא עליה אני צריכה להתפלל ביתר שאת ולאהוב אותה. 

נתינה רוחנית 

כאמור נתינה יכולה להיות גם רוחנית, היא לא חייבת להיות בהכרח פיזית לתת כסף, מתנה וכד’. נתינה היא גם בעיקרה תפילה, ברכה, אמירת התיקון הכללי, שמות הצדיקים, התבודדות זו פסגת הנתינה. 

כאשר אני אוהבת מישהו אני צריכה להיות מודעת לעובדה שהוא חשוב לי ואני רוצה לתת לו מבלי לצפות לקבל וזו עוד דרגה באהבה.

לך כנוס את כל היהודים!

עם ישראל היקר, זוהי משימת חיינו, זהו צו השעה נוכח האיומים הקיומיים עלינו מבית ומחוץ. ולא רק, בגלל המצב אלא כי זו האמת וזהו רצון הבורא יתברך עלינו לקחת את עבודת אהבת חינם למעשה. 

עלינו לעשות הכל אבל הכל בכדי להתחבר עם עצמנו, הבעל עם האישה, האישה עם הבעל וכמובן ילדיהם, ההורים, המשפחה המורחבת, השכנים, החברים, העמיתים לעבודה וכל עם ישראל מחוייבים להתחבר ולהתאחד להיות עם אחד בלב אחד. כי רק באהבה חינם ננצח. 

לך כנוס את כל היהודים תקף גם להיום. לעכשיו. לרגע הזה ממש! 

רק ככה ננצח בכל המלחמות האישיות שלנו והכלליות כעם, וה’ ישלח לנו את הגואל במהרה בימינו. ביחד יש לנו כוח. לבד אנחנו אבודים! 

בברכת פורים שמח ומבורך ושנזכה לגאולת עולמים, שבת שלום!