רחמים בלי סוף
רחמים בלי סוף זה נקודות בלי סוף. ככל שתמצאו יותר כך תהיו מאושרים ושמחים יותר. ולא רק, יש להן כוח ועוצמה אדירים לשנות לנו את החיים מן הקצה אל הקצה. כנסו וגלו!
כאשר ירד משה רבינו מהר סיני ביום י"ז בתמוז ובידיו שני לוחות הברית ראה את עם ישראל עובדים את העגל, ושבר אותם. ביום י"ח שרף את העגל ודן את החוטאים, ובי"ט עלה חזרה למרום כדי לנסות ולבטל את הגזירה.
במשך 40 יום רצופים! התפלל משה רבינו לפני הקב"ה במסירות נפש עצומה, "ואתנפל לפני השם כראשונה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי.." ואז, בכ"ט באב, כעבור 960 שעות של תפילה, בורא עולם מתגלה למשה ואומר לו שיפסל לוחות. משה מבין שזו שעת רצון ומבקש ארבעה דברים, אחד מהם שילמד אותו את דרכי הנהגתו בעולם. השם מתגלה אליו ומלמד אותו את יסודן של י"ג מידות הרחמים, וכמו שנאמר: "ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נשא עוון ופשע וחטאה ונקה" (שם לד, ו-ז).
למחרת, בראש חודש אלול עולה משה רבינו לקבל לוחות שניים, וכעבור 40 יום, ביום הכיפורים, נרצה הקב"ה לישראל כשאמר למשה "סלחתי כדבריך". מגלים לנו חז"ל שכל אותם ארבעים יום הייתה בשמים עת רצון נפלאה מאוד והאירה מידת הרחמים.
מידת הרחמים – היא מידה שבה הקב"ה מנהיג את העולם במידת ארך אפיים, ממתין ומחכה שנשוב בתשובה בסבלנות שכל אחת ואחד מאיתנו יתעורר ויחזור לכור מחצבתו במהרה ובהקדם.
מיכה הנביא אף הוא מגלה י"ג מידות רחמים של הקדוש ברוך הוא, שנאמר: " מי אל כמוך נשא עוון ועובר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק אפו כי חפץ חסד הוא. ישוב ירחמנו יכבוש עוונותינו ותשליך במצולות ים כל חטאותם. תיתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבותינו מימי קדם". (מיכה ז', יח-כ).
משה רבינו וגם מיכה הנביא סידרו לנו את סדר י"ג מידות הרחמים, אך אם נתבונן נראה שיש שוני גדול בין שניהם.
אומר הרמ"ק הקדוש, רבי משה קורדיברו, כאשר התגלה למיכה הנביא עוצם רחמנותו יתברך, פתח ושיבח את הקב"ה במידת הרחמים העצומה שלו. ומכיוון שכל מטרתו הייתה לשבח ולקלס את בורא העולם, הזכירם כפי שהם מתגלים למעלה במקור הרחמים, שהם במקום הרחמים העליונים. לעומת זאת, משה רבינו עליו השלום, היה צריך לעורר רחמים, כדי שתתבטל הגזירה הנוראה של "הרף ממני ואשמידם", בעקבות מעשה העגל, ולכן הזכירם כפי שהם מתגלים בעולמות התחתונים ובכך עורר רחמים.
מאמרים נוספים בנושא:
בנוסף, המידה הי"ג שבנבואת מיכה היא "מימי קדם", רבינו הרמ"ק בספרו "תומר דבורה" (פרק א), מימי קדם הרי מידה שיש לקב"ה עם ישראל כאשר תמה זכות אבות וכיוצא, מה יעשה, והרי מצד עצמם אינם הגונים? ועונה, "וזכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך", הקב"ה זוכר ימי קדמונים, אהבה שהיה מקודם, ומרחם על ישראל, ובזה מזכיר להם את כל המצוות שעשו מיום שנולדו.
כך עלינו בני האדם לתקן את עצמנו, התנהגותנו והנהגתנו עם יתר בני אדם, ונאמר לעצמנו, כפי שאומר הקב"ה שרוצה לרחם עלינו, "כבר היה שעה קודם שלא חטאו, והרי אותה שעה, או בימים קדמונים, היו כשרים". ונזכור להם הטובה שעשו בקטנותם, ונרחם עליהם, בדיוק כפי שהקדוש ברוך הוא עושה איתנו.
אומר רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר"ן, תורה רפ"ב – "אזמרה"), שכאשר דנים יהודי לכף זכות, אפילו הרשע הגדול ביותר, זה בעצמו מאיר לו בחזרה את האור היהודי ויכול להחזיר אותו בתשובה שלמה. כלומר, כאשר דנים לכף זכות ומנסים למצוא אפילו איזו נקודה קטנטונת טובה שעשה אי פעם, כי אין דבר כזה שלא עשה, זה בעצמו יכול להחזירו למוטב.
לרב הצדיק רבי דוד משה מטשורטקוב היו אלפי חסידים שנוסעים לקבל מאורו ומזיוו הקדוש. פעם נסעה קבוצת חסידים ברכבת ומרוב שמחה רצו להרים כוסית לחיים, רק שלפתע נזכרו מפאת עניותם הרבה שיש להם רק מים לעשות איתו לחיים. באותו קרון ישב יהודי מומר שכבר מזמן שכח את יהדותו וגסות הרוח שבו הדהדה למרחקים. התחיל לצחוק על החבורה הקדושה וזלזל במעשיהם, 'אני חי כגוי גמור עשיר ושמח, עובר על עבירות בתורה ולא חסר לי מאומה, ואתם? תראו אתכם עניים דלפונים מטרידים עצמכם בדקדוקי מצוות ואין לכם אפילו מה לאכול ועושים לחיים עם מים…'
חפשו את הנקודות הטובות ושמחו בהן, זו הנוסחה המוצלחת להיות מאושרים ולהסתכל בעין טובה על עצמנו ועל אחרים…
דבריו צרמו בעיני אחד מהחבורה שהשיב לו, "הסיבה שאתה חש מאושר, זה בגלל שאתה שקוע בתוך החושך והאפילה, ובמקום שאתה נמצא גם מים דלוחים וסרוחים – מרווים. אך אם תזכה באור האלוקי – תבין כמה אומלל אתה..!"
המומר לגלגל לדבריו ושאל 'איך חשים באור האלוקי בבזבוז זמן בנסיעה לרבי?'. ענה לו החסיד, 'על הרבי שלי אתה מדבר? אני מוכן להתערב איתך שאם תהא נוכח אצל רבינו הקדוש בעת שהוא אומר תפילת "בריך שמיה" (שנאמרת בעת פתיחת ההיכל לפני הוצאת ספר התורה) אפילו פעם אחת יתרכך ליבך ותחזור בתשובה שלמה'.
המומר פרץ בצחוק כאילו סיפרו לו בדיחה מבדחת, 'אין לך אפילו שקל לטרופית ואתה רוצה להתערב איתי, על מה?' שאל. והחסיד השיב שיתערב על התפילין שלו,"אם לא יתרכך ליבך, אתן לך אותם!" ענה בעזות שבקדושה.
נענע אותו מומר בהסכמה לבוא לרב, פושע ישראל היה ורצה להוכיח שאף אחד אין בכוחו להשפיע עליו. תפילת שחרית בבית מדרשו של הרבי החלה, כל המתפללים אחוזי התרגשות והתלהבות, רק אותו מומר ישוב מפהק וכמעט נרדם. ההיכל נפתח ורבי דוד משה פתח באמירת "בריך שמיה" בהתעוררות ובכוונה עצומה. כשהגיע לאמירת "יהא רעווא אקדמך דתפתח לבאי באורייתא" חלפה עזות פניו של המומר והוא פרץ בבכי עז קורע רקיעים, כשהוא זועק אל הצדיק בבקשו דרך תשובה על מעשיו הרעים.
לאחר מעשה, גילה רבי דוד משה לחסידיו שבשעה שראה את אותו מומר, ניסה למצוא איזה פתח שדרכו יוכל להאיר לנשמתו, אך לא מצא. "לחרדתי, ראיתי שנשמתו של המומר מוקפת וחלוטה בתוך הטומאה מכל סביבותיה ואין דרך לבקוע… התאמצתי בכל כוחי לתור ולחפש אחר איזו נקודה טובה שדרכה אוכל להאיר… ובסוף מצאתי! ליד ביתו של המומר מתגוררת משפחת חסידים, באחת השבתות הוצרך לדבר-מה והידפק על דלתם. החסיד קיבל אותו במאור פנים והזמינו לסעודת שבת, המומר הסכים. הגישו לו צלחת חמין והוא מילא את הכף ואמר "לכבוד שבת קודש", אכל ואפילו לא בירך. והמילים הללו, "לכבוד שבת קודש" יצרו פתח כשלהו שאוכל להיתפש ולהשיבו ולמוטב. וזו מידה מימי קדם!"
כך גם אנחנו צריכים לנהוג עם עצמנו ועם הזולת. לחפש נקודות טובות, לשמוח בהן ולדון את עצמנו לכף זכות, כי זו ההנהגה של י"ג מידות רחמים של הקב"ה בכבודו ובעצמו מימי קדם.
* * *
רוחמה אפרתי – B.A בפסיכולוגיה ותקשורת. -Master NLP קליני רפואי בטיפול לפחדים וחרדות, כאב, בעיות נפשיות ופיזיות, טראומות ועוד. מרצה בכירה. לפרטים 054-2176644 ruchama_ef@netvision.net.il
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור