כשמתח ולחץ נפגשים

אדם קם בבוקר, חוטף לו איזה כוס קפה, מנשק את הילד רגע לפני שהוא יוצא, טס למכונית… פקקים של בוקר מעצבנים כמובן… כל מה שיש לו בראש זה איך לסיים את המצגת לישיבה בצהריים, להקפיץ את המכונית למוסף, להסדיר את כרטיסי התיאטרון, יש גם את המטלות השוטפות בעבודה, בשבע בערב יש אסיפת הורים. ברקע – המצב הביטחוני, הכלכלי והכללי, הבן החולה של השכנה שצורח בלילה…. והדרך ללחץ נראית כמעט בלתי נמנעת.

אז בהחלט אפשר לחוות את אחת מן התחושות האלה: אבן על הלב, דחק, מתח נפשי, עצבים מתוחים, כעס, עצבנות ומועקה…

בכל אופן, כל אלה תולדות, ויש עוד הרבה, של שני האויבים הגדולים שלנו – מתח ולחץ.

מתח ולחץ – זו תחושת מצוקה הנובעת מפגיעה במצב האיזון, כתוצאה מגירוי חיצוני מוחשי, פיזי או פסיכולוגי. במצב זה עשוי להיווצר קושי בהתמודדות, יש תחושה של לחץ איום, חוסר אונים מפני דבר מה.

ידוע, שכמות נמוכה של מתח נפשי נחשבת, בדרך כלל, לדבר רצוי, מועיל ובריא משום שהיא מניעה לפעולה, מאפשרת פעילות גופנית, התאמה, מעוררת את המוטיבציה והתגובה לסביבה.

אבל מה קורה כשאנו חווים מתח נפשי או תופסים דבר מה כאיום? לרוב, זה קורה כשאיננו מאמינים שיש לנו מספיק משאבים להתמודד עם המכשולים שאנו נתקלים בהם בחיינו. כאשר אנו חשים שהדרישות מאיתנו גדולות מדי להתמודד איתן, מיד הוא מופיע – המתח הנפשי. שגורר אחריו, כמובן, לחצים, כעסים, שחרורי קיטור ועוד.

ישנם שני סוגי מתחים – מתח כרוני למתח אקוטי: מתח כרוני – מתרחש עקב גירוי מתמשך, לרוב גירוי בינוני או נמוך. למשל, דאגה עקב הורה חולה (אלצהיימר ועוד). מתח אקוטי – זהו מתח שנוצר עקב אירוע חד פעמי. למשל, מוות של אדם קרוב או אובדן של מקום עבודה.

יש פתרון נפלא בשם תמצית זהב לרוגע שלום ושלווה!

מאמרים נוספים בנושא:

עד שמעצבנים אותנו

רגוע? מתי זה קרה לאחרונה?

פריק קונטרול

למה לחץ?

עניים בזמן, עשירים בלחץ

זץ חשמלי

לכעס יש מחיר

בתוך השקט

אל תיכנעו לפחדים

עשרת הדיברות לחיים מאושרים

עומדים בעומס?

תזרקו את סטרסי מהחלון

התמציות של גילה גבריאלוב – במחיר מיוחד, עכשיו בחנות האתר!

לחץ – מונח בתחום הפיזיולוגיה והפסיכולוגיה.

מטרות הפסיכולוגיה הן לתאר, להבין, לנבא ולהשפיע על ההתנהגות שלנו. ביוונית, פסיכה – נפש, לוגיה – תורה. כמו גם, לציין תחושת מצוקה הנובעת מפגיעה במצב האיזון (הומיאוסטזה).

הומיאוסטזיס, או מצב איזון יציב, הוא היכולת של האורגניזם לשמור על סביבה פנימית יציבה, למרות השינויים שחלים בסביבה החיצונית שלה אדם כתוצאה מגירוי חיצוני מוחשי, פיזי או פסיכולוגי. במצב זה עלול להיווצר קושי בהתמודדות עם גורם הדחק וחוסר הסתגלות התנהגותי, פסיכולוגי כגון, תחושת פחד וחרדה. פחד – הוא תגובה רגשית ופיזיולוגית – לא נעימה, הנגרמת מחשיפה לגירוי חיצוני מסוכן או מאיים. למשל, פחד מראה חוויה מסוכנת – תאונה, איום של אדם ועוד. ככל שהגירוי מאוים או מסוכן – הוא בלתי צפוי וגדול יותר ותחושת הפחד תהיה חזקה יותר.

לפחד תפקיד מרכז בשרידותו של האדם והוא משמש כאמצעי להרחקתו מסכנה הנשקפת לחייו ואף מהווה גורם המונע להיכנס מלכתחילה למצבים מסוכנים. אך עם זאת, הפחד יכול להגביל את תפקודו של האדם ואת מרחב העשייה והפעילות שלו.

מה עושים? ובכן, שילוב מנצח של טריו תמציות מועילות שיכול לשנות את התמונה כולה –

תמצית אומץ לב נחישות וביטחון – מונעת פחדים, חרשות וחששות.

תמצית טיפות זהב לרוגע שלום ושלווה – תומכת בהתמודדות מאוזנת ופורייה במציאות חיי היומיום.

תמצית התגברות על רגישות יתר – מעצבת את היכולת לשלוט בעוצמת הרגשות ובכוונון ובבניית מוח שליט על הרגש.

כמו כן, ניתן לשלב את תמצית היהלום האדירה שפועלת נפלאות עם מצבים מסוג זה.

במישור הפיזי, הפחד גורם להעלאת הורמון האדרנלין, הנוצר על ידי בלוטת יותרת הכליה, ומביא לתופעות כמו הרחבת האישונים והגברת קצב פעימות הלב, צמרמורות, העלאת לחץ הדם והרחבת כלי דם אל השרירים, כדי להכין את מערכת הגוף להתמודדות פיזית אפשרית עם האיום/סכנה, תגובות התנהגותיות לתחושת פחד: בריחה מאזור הסכנה או החזרת מלחמה, או קיפאון ושיתוק במטרה להסתוות, כאשר שתי האופציות הראשונות אינן אפשריות.

תיאוריות רבות ניסו להסביר את גורם הפחד:

הזרם ההתנהגותי-קוגניטיבי סבור שתחושת הפחד נרכשת כתוצאה מניסיונות שליליים עם הגורם המפחיד. למשל, נשיכת כלב בילדות, אדם שמע מישהו אחר שניזוק מגורם מפחיד וכן הלאה.

אפשרות נוספת לרכישת פחד על פי גורם זה הוא – מצב שבו גירוי אחר מופיע עם גירוי מפחיד מלכתחילה ואז מתבצעת העתקה של ההתייחסות אל הגירוי השני שנחשב מפחיד.

התיאוריות הפסיכו דינאמיות מסבירות פחד על ידי תסביכים שאינם פתורים, כאשר מקור הפחד מזכיר אותם בדרך סמלית.

המקור הביולוגי של הפחד

קורטקס – עוזר להבין ולשלוט על הפחד.

היפוקמפוס – מכניס את הפחד לקונטקסט.

גירוי אמוציונאלי מגיע אל התלמוס-צביר נוירונים גדול במוח הביניים, הסנסורי, בו זמנית נשלחים מסרים אל שני אזורים מרכזיים אחרים – הקורטקס – קליפת המוח – אזור במוח שמהווה את השכבה החיצונית של המוח הגדול, ואל האמיגדלה – מבנה דמוי שקד המורכב מ-13 גרעינים, היא נמצאת בעומק האונה הרקתית. האמיגדלה מעורבת בוויסות הפועלה של המערכת ההורמונאלית ושל מערכת העצבים האוטונומית המקוטלגת כאזור רגיש המקושר לתהליכים של פחד. האמיגדלה תגיב המר יותר מאשר הקורטקס, לכן תהיה הרגשה מהירה יותר ללא פענוח קוגניטיבי. מהאמיגדלה נשלח מסר אל ההיפותלמוס – בקדמת מוח הביניים, האחראי על ויסות תפקודים חיוניים רבים הקשורים להומיאוסטזה, ובשפעול של תגובות מתחילה שרשרת של פעולות שסופה – עוררות של מערכת עצבים אוטונומית וכניסה למצב של הילחם או ברח או קפא במקום.

כחלק ממנגנון הישרדותי אבולוציוני, ליבת יותרת הכליה מייצרת מפל הורמונאלי, בעיקר – נוראדרנלין ואדרנלין, המשפיעים על האופן שבו אורגניזמים מגיבים ללחץ. במקביל, קיים גם מעבר עצבי שהוא יותר קוגניטיבי על ידי המסרים שהתלמוס הסנסורי שולח את הקורטקס הסנסונרי הפרונטלי שאחראי על עיכוב של התנהגות ושיפוט. הקורטקס שולח ההיפוקמפוס – אשר לו יש תפקיד בזיכרון ובניווט, וכך מסייע בפרשנות של הגירוי האמוציונאלי. חלק זה מתמחה בתפישה מרחבים.

לפעילות באמיגדלה מיוחסת כיום חשיבות גדולה בתחושת הפחד. היא פועלת על פי הוראה מהקורטקס וגם על ידי מסרים עוקפים. כאשר היא עובדת ללא עזרה של ההיפוקמפוס, הפחד לא יהיה ברור, לא נדע מהו הפחד הזה.

חרדות ופוביות

בעוד שהפחד הוא תגובה מידית לתופעה מסוכנת, קיימת אצל לא מעט אנשים תופעה של חרדה – מצב פסיכולוגי בו האדם חש אי שקט נפשי או פיזי, מתח ודאגה רבה, בשל מחשבה שמשהו רע עומד לקרות. המחשבה יכולה להיות על איום וסכנה ממשיים או דמיוניים, במודע או שלא במודע, והאדם חש שהוא חסר אונים מול מחשה ותחושה פיזית זו. חרדה, לרוב מתאפיינת במתחים, חששות ודאגות.

החרדה שונה מהפחד בכך שהיא כללית ואינה מכוונת כלפי גורם סכנה מוגדל. למשל, ההבדל בין פחד ממכונית מתקרבת לפחד קבוע מלחצות כביש.

בבני אדם נצפו סוגי חדים כרוניים וקיצוניים – פוביה, מצב נפשי של פחד, רתיעה או בעתה כרוניים או מוגזמים מאובייקט או מצב כלשהו ואשר משבשים באופן ממשי את חיי הלוקה בו.

פוביות רבות מוגדלות כלא רצויות ופוגעות בתפקודו של האדם ומשבשות את חייו, כאשר חלקן מתרחשות ללא קשר למציאות. סוגי הפחדים רבים ומגוונים, החל מפחד משהייה במים, דרך מקומות סגורים, חושך, פחד מחרקים, מקהל, טיסה ועוד.

הגישות הקוגניטיביות התנהגותיות מוצלחות בטיפול בפחדים על ידי הצפה, הקהיה שיטתית של הפחד והתניית נגד. הטיפול הפסיכו דינאמי מתרכז בניתוח הקונפליקטים מילדות ופתרונם.

הגות הפחד ביהדות

"אדם הבוטח באלוקיו אינו אמור לדאוג, כפי שנאמר בתהלים: "… לא תיראה מפח לילה… מחץ יעוף יומם" (צ"א, ה).

התורה אומרת לנו (בפרשת הקללות, דברים כ"ח) שאחד העונשים בגלות יהיה מצב נפשי מתמשך של פחד תמידי ביום ובלילה. "והיו חייך תלאים לך מנגד, ופחדת לילה ויומם, ולא תאמין בחייך. בבוקר תאמר מי ייתן ערב ובערב תאמר מי ייתן בוקר, מפחד לבבך אשר תפחד וממראה עיניך אשר תראה".

ואומר רבי נחמן מברסלב: "ודע, שהאדם דרכך לעבור על גשר צר מאוד, והכלל והעיקר – שלא יתפחד כלל"!

גם הראי"ה קוק (במאמר פחד) כתוב מספר דברים בגנות הפחד המופרז שמקפיא את האדם:

"הפחד הנפרז (המופרז) נוטל את זיו החיים של האדם המרגיש. אין דבר רע ואכזרי בעולם דומה לו". "מקור כל חולשה, כל פריון, חומר מוסרי ושכלי, הוא רק פחד העובר את גבולו. הוא יאיים על אדם שלא יעשה כל דבר לישועתו, שלא ינקוף אצבע להצלתו שמא יינזק, שמא יביא עליו רעה, עד שהוא עושהו חלש ומלא רפיון, עד שמעצלות ואפס מעשה הוא נופל בכל רע"

ולעצלות זו יש פתרון מעולה – תמצית למיגור עצלות!

*  **

ד"ר גילה גבריאלוב, ד"ר למדעי ההתנהגות PhD/ND וד"ר לגמולוגיה – ריפוי באבני החושן. לפגישה, ייעוץ והכוונה ניתן לפנות אל ד"ר גבריאלוב במייל: info@doctorgavrielov.co.il או בטלפון/פקס: 03-5320266