למה לסבך את החיים?
כל החיים שלנו סובבים סביב התלבטויות והכרעות. איזה חלב לקנות, איזו מרגרינה? מהו הדלק המועדף על המכונית, שלא לדבר על מכונות כביסה או מזרונים...אבל כמה אפשר להתלבט???
כל החיים שלנו סובבים סביב התלבטויות
והכרעות. איזה חלב לקנות, איזו מרגרינה? מהו
הדלק המועדף על המכונית, שלא לדבר על מכונות
כביסה או מזרונים, הכל עניין של החלטה ובחירה.
אבל כמה אפשר להתלבט???
אחת ההתמודדויות הנואשות בחברה מתקדמת ומפותחת היא נושא ההתלבטות.
שום צעד או פעולה לא נעשים באופן טבעי. אין דבר כזה אקט ספונטני. בכל דבר צריך להפעיל שיקול דעת ולהחליט. עד כדי כך שההתחבטות הופכת להיות כרונית, רציפה, בלתי פוסקת ובלתי נמנעת.
זה מתחיל בבוקר, כאשר הצורך לבחור גרביים מתעורר. המגירה המלאה עד גדותיה מציבה פסק זמן (וקצת חומר למחשבה): האם לגרוב את השחורים? או אולי את הירוקים? החומים? הארוכים? או ‘להתפשר’ על האלסטיים?
ואם הגרב מעוררת תהיות על הבוקר, הבגד – על אחת כמה וכמה.
פותחים את הארון העמוס לעייפה, עוברים לארון נוסף ומהססים. יהיה היום חם? קר? נעים? ומה אחר הצהריים? ואיך נתאים פריט לפריט? הפס הכחול בגרב מתאים לפס האלכסון בעניבה? לחבוש את הכובע שקניתי או שמא את הכובע שקיבלתי מתנה מהדודה? (נו, כדי שהיא לא תעלב).
הבגדים הם עוד כלום לעומת הקפה.
שחור, נמס, קפוצ’ינו, קפה הפוך, דל קלוריות, עם חלב, בלי חלב, סוכר לבן, סוכר חום או סוכרזית? וזה ממשיך בלחם או לחמניה או באגט או פיתה או לחם מלא או לחם שיפון או סתם דגני בוקר בחלב.
ואם במקרה הטלפון חודר בפתאומיות לחיים ומצלצל בעוז, מתחילה הדילמה הקורעת – לענות או לא לענות (זאת השאלה), לנתק, להכניס לתא הקולי, ובכלל איזה רינגטון לבחור, שיר עַם בסקי, מנגינת פופ, צלצול מסורתי או את הסינגל החדש?
יצאנו מהבית, נפטרנו מההתלבטויות המתישות אך דומה שהצרות רק התרבו…
בכל פריט ופריט שעלינו לבחור או לקנות, שועטים לעברנו עשרות ומאות מותגים בשלל גדלים וצבעים וצורות ומחירים, ומנסים ללכוד אותנו בשיניהם. אפילו תרופה תמימה לכאב ראש גורמת לנו כאב ראש לא קטן – אקמול? דקסמול? אדוויל? נורופן? או אופטלגין?
כל החיים שלנו סובבים סביב התלבטויות והכרעות, החלטות ופרפורי נפש. איזה חלב לקנות, איזו מרגרינה? מהו הדלק המועדף על המכונית, שלא לדבר על מצלמות, מכונות כביסה או מזרונים, הכל עניין של החלטה ובחירה.
אבל כמה אפשר להתלבט???
כל דבר זניח מצריך שיקול דעת, כל מעשה מינימלי מצריך כושר שיפוט. אז כשצצה בעיה כבדת משקל ואמיתית, אין לנו את הכלים להתמודד עימה, בזבזנו את כל התחמושת על זוטות, פיזרנו משאבים יקרים על דברים של מה בכך.
איבדנו פרופורציות.
החיים שלנו נעשים יותר קשים ומסובכים. ככל שהשפע גובר הקריעה הפנימית מעמיקה, שום דבר כבר לא פשוט. הכל מצריך חשיבה, התלבטות והחלטה. כאן ועכשיו.
אז מה עושים?
"איי, איי, פשטוּת" – היה מתאנח רבי נחמן בגעגועים.
זה מה שאנחנו צריכים. להיות פשוטים יותר. להוציא את זוג הגרביים אותן אנו רוצים לגרוב מבלי לתת לזה יותר מדי זמן ומחשבה. כך גם לגבי הבגד, הקפה, החלב, וכל השאר. להשאיר את הרגעים היקרים של מחשבה לעומק על דברים קצת יותר חשובים, כאלה שמצריכים את זה מאיתנו באמת. (כמו חשבון נפש, למשל, או – התבוננות לעומק על דברים מהותיים וחשובים שיכולים לסייע לנו ולגרום לתפנית מעניינת וחשובה בחיינו).
כי בעצם,
למה לסבך את החיים?
למה לנסות להיות כל הזמן מורכבים, מסובכים, ולבסוף גם מתוסבכים? (כן כן, וזה בגלל הזוטות שהשקענו בהם יותר מדי זמן מחשבה).
למה אנחנו צריכים להיות מלאים בדילמות, התלבטויות, החלטות, השערות וכן הלאה…
למה לא לקחת את הדברים בצורה יותר קלילה, פשוטה ותמימה?
למה, כמעט, בכל דבר בחיים, אנו מחפשים את האופציה השניה, השלישית ואולי גם הרביעית?
למה לא להיות קצת החלטיים בחיים?
ולמה לשאול כל כך הרבה פעמים ‘למה?’ כשאפשר לעשות הרבה ולשאול מעט?
אבל כאלה אנחנו. אוהבים לשאול כדי שיהיה לנו על מה לחשוב ולהתלבט: ‘את זה או את זה?’, ‘לעשות או לא לעשות?’ (גם זאת שאלה?!) ‘באיזו דרך?’ – למרות שהתשובות לפעמים ברורות ולא מצריכות שום מחשבה מיותרת, אלא רק לעשות! בלי הרבה חוכמות. בצורה פשוטה ותמימה.
מחפשים כל הזמן נוסחאות כדי לפתור בעיות ולהתמודד עם דברים, אבל פשטות? מה פתאום שנחשוב בצורה פשוטה יותר. אם לא חושבים ומעמיקים בדבר (אפילו שלא מוצאים פתרון) זה ‘לא נחשב’, צריך להתאמץ. אבל פשטות? הגזמנו!
כשרבי נחמן נאנח בגעגועים "איי, איי, פשטוּת", הוא למעשה נתן לנו עצה: שימרו על פשטות החיים! (פשוטו כמשמעו). בעוד שאנו מתעמקים במורכבות החיים (הן בזוטות והן בגדולות) אומר רבי נחמן לכל אחד מאיתנו – שמור על הפשטות!. בעזרת עצה פשוטה זו (אלא מה? חשבתם על משהו יותר מתוחכם, הא?) יהיה לנו חופש להשיג הרבה יותר ממה שחשבנו, הרבה יותר ממה שהעזנו לקוות. חיינו יכולים להיות פשוטים, ומאידך, הם יכולים גם להיות מורכבים – אבל זה תלוי בנו, במה שאנו עושים מהם.
דבר מעניין הוא, שאת הפשטות לא קל להשיג ואפילו לא קל להגדיר. גם רבי נתן, תלמידו המובהק של רבי נחמן, אמר, שהפשטות היא מושג עמוק וקשה מאוד להבנה, ועצם העובדה שלא קל לתאר אותה במילים, וקל וחומר להשיגה, מסמלת היא את המרחק הרב שהתפתח בין האדם לבין הפשטות. (זה יכול לעזור לנו להבין מדוע אנו מתלבטים כל כך הרבה מול מגירת הגרביים, ארון הבגדים, ואפילו בבחירת תרופה לכאב ראש קל).
ומדוע? משום שאת הפשטות אנו נוטים להגדיר כדבר מצוי, לא חשוב ואף לא מבריק. מבחינתו, פתרון לדבר מסויים צריך להיות מורכב, משהו שיעסיק לנו את המוח כדי שנצליח להוכיח לעצמנו שחשבנו מספיק, שהשקענו זמן בדבר, ואם זה לא יהיה כך, זה אומר שלא השקענו, שלא התאמצנו מספיק.
דבר נוסף שאנו לא יודעים הוא, שהפשטות אינה טפשות. לכן, אם פתרון לדבר מסויים לא נראה לנו מספיק מורכב, כמו שאנו חושבים שהוא צריך להיות, אלא קליל ונגיש, עלינו להבין שזה לא מעיד כלל על מנת המשכל שלנו, רמת ההישגים, או תוצאות עתידיות במבחנים כלשהם. אלא ההיפך, אנו שומרים על פשטותם של החיים, על חיים קלים וכמה שפחות מורכבים ומסובכים. ובמילים פשוטות, כמו שנהוג אצל רוב העם לומר – לא לעשות מכל זבוב פיל!
פשטות פירושה, כאמור, לא לחפש סיבוכים ולא להסיק משמעויות נוספות מתוך כל מה שנתקלים בו, אלא לדעת לקבל את הדברים כפשוטם. נכון, אין זה אומר שצריך להיות פתי ושוטה, אבל התחכום אף הוא מיותר.
וכאן המקום לציין, שכשאשר מדובר בחיפוש אחר משמעויות עמוקות יותר בחיינו התורמות לעבודתנו הרוחנית – את החיפוש הזה רבי נחמן דווקא כן משבח, אולם אל תשכחו, הוא אומר לנו, הפשטות היא כלי בסיסי שבעזרתו נוכל להגיע לעומקם של דברים במהלך החיפוש.
הפשטות הנעימה הזאת שמדבר עליה רבי נחמן, בפרט בזמנים מתוחכמים אלה מלאי ההתלבטויות, היא אומנם מצרך יקר להשגה, אבל היא ברכה ממש. אז שנזכה כולנו להתברך בה ולחיות חיים נעימים, פשוטים, עם כמה שפחות סימני שאלה בחיינו, על פי עצתו של רבינו הקדוש, אמן.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור