נוסחת החיים

לרבי ישראל הבעל-שם-טוב הקדוש זיע"א היה תלמיד אליו הוא רחש לו חיבה מיוחדת. יום אחד הגיע התלמיד אל רבו בכוונה לבקש ממנו טובה, אך הופתע מאוד מקבלת הפנים המסויגת של הצדיק. אך מכיוון שבאותו יום הרב התכוון לצאת לדרך הוא ביקש מהתלמיד להצטרף אליו, אך עדיין, מבלי להאיר לו פנים. כאשר העגלה הגיעה למעבה היער הרב שבר פתאום את השתיקה כשפנה אל תלמידו ואמר, "חשבת שאני לא יודע למה הגעת אלי היום?" התלמיד לא ידע מה לעשות, הרב שלו קורא את מחשבותיו… "ובכן" המשיך הרב, "באת לבקש ממני שאלמד אותך את שיחת העופות, נכון?" והתלמיד הנהן בראשו בחיוב.

להפתעתו הגדולה,  הרב החל ללמד אותו את מפתחות המדע הסודי הזה. תוך זמן קצר החל התלמיד להבין את הציוצים של ציפורי היער בו עברו. וכאילו עבר לעולם אחר, הוא פתאום שמע שיחות נהדרות, בשורות מפתיעות, סודות גדולים נגלו לו כמו לשלמה המלך ע"ה, שהבין את שפת החיות, הצמחים ושאר הנבראים. אך בדיוק ברגע בו הגיעו לקצה היער, העביר הבעל שם טוב הקדוש זיע"א את ידו על פניו של תלמידו, וברגע אחד שכח התלמיד את כל מה שלמד ויותר לא הבין את ציוצי הציפורים. "לו ידעתי שאתה זקוק לידע שכזה כדי לשרת את הבורא" אמר הרב לתלמידו, "הייתי מלמד אותך את הסוד הזה מזמן. אבל זה לא המצב, אתה צריך לעבוד את הבורא עם האמצעים העומדים לרשותך כעת: תמים תהיה עם ה' אלוקיך".

נוסחת החיים

כל אחד מאיתנו, על פי מדרגתו, חולם פחות או יותר להכיר את סודות העולם, לפתור את חידת העולם העלומה ולגלות את סוד החיים המאושרים. נדמה לנו שבעזרת ידע כזה או אחר חיינו יושבחו. אבל פעמים רבות מאוד אנחנו שוכחים שאבינו שבשמים הוא זה שהמנהיג אותנו, וכל מה שאנו זקוקים לדעת להבין וללמוד – הוא זה שילמד אותנו.

וכדי ללמוד, אנחנו חייבים להשתמש בפרמטרים הראשונים שאנו מקבלים בדרכנו לפתור את הנוסחה – התמימות והשמחה, ההנאה מהמקום בו אנו נמצאים, לא לרצות לעבור שלבים שעדיין לא חווינו או למדנו ולהגיע מיד לקצה הפסגה. רק כך בורא ועלם יראה לנו את הדרך ויתיר לנו להבין את מה שצריך, וכמובן, ברגע המתאים.

מצד שני, כשתורת החסידות מזכירה את הסודות הגבוהים ביותר, והכוונה לחשיפה מבוקרת של הידע, היא שואבת אותם מהמעיינות הגבוהים ביותר, וכן את הכוחות שחסרים לנו כדי לבצע את החלק שבאחריותנו. אם נלך בעקבותיה בפשטות נוכל, לפי כוחנו, לרוות את צימאוננו במים העליונים והטהורים, מבלי להסתכן בבלבול או הרס כתוצאה מריבוי אור רוחני.

בספרו סיפורי מעשיות, רבי נחמן מברסלב – ב"מעשה בחכם ותם", מאפשר לנו להבין את דרכו בעניין זה, ומעניק לנו פתח לגלות כמה מקום הוא נותן לתמימות ולזכות הלב. ובמקביל, הוא גם המליץ בחום שלא נהיה שוטים ונאיביים בתמימותנו. סתירה זו מלמדת אותנו שמידת התמימות היא למעשה מהקשות ביותר להשגה, בהתחשב במוחותינו המתוחכמים המושפעים מהרגלים בני זמננו. המידה הנהדרת הזו נראית לנו מחוץ לתחום השגתנו, אבל זה לא מונע מאיתנו לנסות, לקוות ולהגיע אליה, ולו רק במעט.

מעשה בחכם ותם – הוא אחד הסיפורים היפים והמרתקים של רבי נחמן, מתוך "סיפורי מעשיות". סיפור על שני חברים שהם מאוד שונים אחד מהשני בתכלית – אחד חכם והשני תם.

מאמרים נוספים בנושא:

המשוואה הנכונה

למה לסבך את החיים?

תברח מהקופסה

יש לך אותה!

והעיקר, לא לפחד כלל

21 נקודות לשמחה

האג'נדה של רבי נחמן מברסלב

השכל הרוחני

עצה של מומחה

המפגש עם הקואצ'ר הראשון

לא רובוטים!

להתלהב כל פעם מחדש

היופי שבפשטות

התם

מוצג כטיפוס חסר השכלה ומוגבל ביכולות שלו. חוסר יכולתו והמוגבלות ההשכלתית שלו (אפילו ידע מינימלי הדרוש למקצוע בו הוא עוסק – סנדלר) מתבטאים היטב בדרך עבודתו – הוא תופר נעליים משולשות. בנוסף, אין לו מה לאכול, כי אם לחם ומים הנראים בעיניו כסעודת מלכים מפוארת. בכל נגיסה מהלחם ובכל לגימת מים הוא מרגיש שהוא טועם בשר גורמה ושותה יין משובח. את המעיל הקרוע והבלוי היחידי שיש לו הוא צריך לחלוק עם אשתו, כי זה המעיל היחידי של שניהם וגם מעיל זה נחשב לבגד מהודר ומפואר בעיניו. ההכנסות שלו דלות מאוד (נו, מה כבר אפשר לצפות כשמוכרים נעליים משולשות?!…).

אבל דבר אחד יש לו בעושר רב – ביטחון עצמי מושלם ושמחה תמימה. שני פרמטרים שמעניקים לו את התשובה – השמחה בחלקו, לשאלת השאלות – איזהו עשיר?

ולא, הוא ממש לא חש קנאה או כל מחסור. אין לו זמן להתעסק בעסקיהם של אחרים, והוא אפילו נוזף באשתו כשהיא מעירה לו על המחיר של "המוצר המוגמר" (נעליים משולשות): "מה אכפת לי מהם? זו עבודתי וזו עבודתם!" – "זה מעשה שלי וזה מעשה שלו". אולם רק דבר אחד ביקש מכולם: אל תלעגו לי. ומכיוון שהוא איש תם, לכן גם האמין שדיבורי הזולת לא נאמרים בדרך של לעג, וכדרכו של תמים לא התחכם וחקר האם אכן יש לעג בדבריהם.

מנהג 'חריג' היה לו לתם, כפי שמספר רבי נחמן – "ומנהגו היה, שהיה תמיד בשמחה".

החכם

הטיפוס הזה זכה לתואר "חכם" מרבי נחמן, לכן גם היה צריך ליהנות מחינוך והכשרה מהמתקדמים. איש העולם הגדול, סוחר, אומן ואפילו התעסק ברפואה. נסע ברחבי העולם ורכש והרחיב את הידע שצבר. ולמרות הכל, לא היה לו סיפוק משום דבר! הוא תמיד היה מחפש את הטוב יותר, ורק מעבר לאופק – מעבר לגבולות היבשת עליה דרך. כמובן שלגישה כזו היה מחיר כבד מדי פעם, כי החיפוש אחרי האמת העמוקה והאמיתית שלו הוביל אותו למסקנות מוטעות.

הוא אף פעם לא הסתפק במה שיש לו ובהישגיו, לכן תמיד התמרמר על עצמו ועל מה שנראה לו כפגם בעבודתו. הוא רדף פידבקים ואישורים מהסובבים אותו, וכל פעם שלא קיבל את מבוקשו – חיזוקים ואישורים, הדבר גרם לו לנטוש את עיסוקו הנוכחי ולעבור הלאה, לעיסוק הבא. היה לו "תו תקן" כזה – שהכל, אבל הכל, צריך להתאים לו. זו הסיבה שהבגדים, המגורים והעיסוקים שלו היו צריכים להתאים את המעמד שלו. ואם זה לא קרה, זה כפי שמתאר רבי נחמן מברסלב, הוא היה "נופל למרה שחורה ועצבות וחייו אינם חיים". גם הסובבים אותו היו צריכים להיות ברמה שלו, מכיוון שהוא לא רצה לצמצם את עצמו להוריד את חוכמתו לשיחות עם אנשים פחותים ממנו. הדבר הזה הוביל אותו למצב שכבר לא היה לו עם מי לדבר, ומשם הדרך לאומללות הייתה קצרה מאוד. כבר אי אפשר לתקשר עם אנשים את לפרוק את מה שיש לו בלב. אה, עוד משהו, הוא גם לא בטח באף אדם. אולי זה מסביר את האומללות שלו?…

בסוף הסיפור, התם – הודות לתמימותו מצליח מאוד וחוכמתו עולה על זו של ידידו, עד שבסופו של דבר הוא מקבל מעמד ותפקיד מכובד בשלטון המקומי.

החכם – מרוב חוכמתו וחיפושיו אחרי האמת שלו וההתעמקות בה, נחל אכזבות רבות שהובילו אותו למסקנות מוטעות, להבין בצורה מאוד לא נכונה את החיים עד כדי הפסד חוכמתו ומעמדו.

הסיפור המקסים הזה מלמד אותנו על חשיבותה של התמימות, ואלה הולכים בדרכה יזכו לחיים טובים, לסיפוק ואושר תמידי.

אנו לא מלאכים ולא נבראנו כמלאכים, ומכיון שאנו "בסך הכל" בני אדם אנו חווים תחושות של בני אדם (אנושיות לחלוטין) – עליות, ירידות, מצבי רוח, רצונות, שאיפות וכן הלאה. לכן אומר רבי נחמן מכיוון שכך הוא האדם, לכן עליו לשמור על הפשטות והתמימות. אל תצפה להיות מושלם או שלם בכל דבר, הרי אף אחד לא כזה. דרוש מעצמך דברים בהם תוכל לעמוד ולא מעבר לכך, תחייה בהווה ואת מה שיש לך ועל ידי זה תזכה לביטחון עצמי לפשטות ולתמימות. אם עשית מעשה טוב, התבונן בו היטב! ראה שלא יהיו בו נגיעות אישיות ורצון להרשים את הסובבים אותך.

את הסיפור הזה סיפר רבי נחמן לכולם! למה? כי לא תמצאו אדם אחד שלא נוטה לסבך את החיים והעניינים, לאבד פרופורציות ולשאוף למקומות שהם עדיין לא הדרגה והכיוון שלו. על כל אדם עוברים דברים בחייו, אולם ראיה פשוטה וקבלת הדברים בפרופורציות הנכונות יהוו חלק מהפתרון לבעיות והקשיים. זו הסיבה שרבי נחמן מדגיש את חשיבותה של התמימות. ותמים, על פי דבריו, משמעו שלם. וכשאדם שלם עם עצמו – המכשולים מקבלים מראה בהיר יותר, והפתרון נראה יותר בהישג יד ובר ביצוע. "חוכמות אינם כלום, רק תמימות ופשיטות", מגלה לנו רבי נחמן עם קריצה את אחד הסודות הקסומים לחיים מלאי שמחה.

אך בד בבד, הוא מגלה לנו את הצד השני של המשוואה: בתמימות אסור להיות שוטה. אין לראות מדברים אלה שהחוכמה והשכל הם דברים שליליים, חלילה. הרי ידוע שכל מה שהקב"ה ברא – אינו נברא לבטלה, לכן בוודאי שיש לשכל ולחוכמה תכלית עליונה! חוכמה ודעת שבקדושה! ועל כך אמר רבי נחמן, "מצווה גדולה לחדד שכלו, עד מקום שיד שכלו מגעת". כן, תבקשו, תשאפו לדעת, תרצו לצמוח ברוחניות שלכם! את זה בורא עולם מאוד ישמח שתעשו, אך עדיין, בזהירות. כי צריך לדעת להשתמש בכלי האדיר הזה שנקרא שכל וחוכמה באופן כזה, שהפשטות והתמימות מנחים אותם.

זכרו היטב: פשטות אינה טפשות! וכל מה שמעבר לזה – זה כבר נכלל ב"חוכמות אין צריכים כלל", כפי שאומר רבי נחמן.

הנה לכם נוסחת החיים המאושרים, הסוד הגדול שבכל הסודות. רבי נחמן פסל בצורה נחרצת כל הגזמה וכל החמרה מופרזת ברובד ההלכה ובביצוע המצוות. הקב"ה אינו עריץ והתורה לא ניתנה למלאכים. עדיף לעסוק במצווה אחת שעליה אפשר לשקוד יותר משאר המצוות ולייפותה, ולגבי כלל המצוות האחרות לנהוג באופן המצווה מבלי להוסיף או לגרוע. לכן ביקש רבי נחמן, בכל פעם שהזכיר ודיבר על עניין התמימות, שהדבר החשוב ביותר שצריך כל אחד לעשות בזמן שהוא ניגש לעסוק ברוחניות שלנו – לימוד, מצוות, חסדים ועוד, לעשות את זה בפשטות ובתמימות, להכניס את הרוחניות אל תוך תחום הישגנו ולא להתייחס אליה כאל דבר שאינו בר השגה או קיים.

באחת משיחותיו העיד רבי נחמן על עצמו, שכל הישגיו באו בעיקר מהתמימות. הוא סיפר לתלמידיו שבילה שעות רבות בשיחה עם הבורא ובקריאת תהילים. עבודתו הרוחנית הייתה כמו של אחד העם התמים והפשוט! והיא, כפי שהעיד, הנוסחה להשגות הנפלאות שלו, עד שמדי פעם היה מתאנח רבי נחמן בגעגועים: "איי! איי! פשטות!".

אז תרשמו לעצמכם, עם תמימות, פשטות ו"חוכמות אין צריכים" – אנחנו מקבלים את הנוסחה הנפלאה לחיים מאושרים!