אני ואתה נשנה את העולם
הכל עניין של הסתכלות על החיים. הכל נובע מתוך רצון או חוסר רצון לשנות ולהשתנות. מתוך כוונה להיות בן אדם יותר טוב, או 'לשים מרפקים' כל מי שרק אפשר...
הכל עניין של הסתכלות על החיים.
הכל נובע מתוך רצון או חוסר רצון
לשנות ולהשתנות. מתוך כוונה להיות
בן אדם יותר טוב, או 'לשים מרפקים'
כל מי שרק אפשר…
"אני ואתה נשנה את העולם,
אמרו את זה קודם, לפני, זה לא משנה…
אני ואתה נשנה את העולם".
אתם בודאי מכירים את השיר הזה, נכון?
"…נשנה את העולם" – אני לא חושבת שהזמר ששר אותו חשב לשנות את העולם, או לפחות ליצור מציאות חדשה.
אבל…
כל אדם הוא מציאות בפני עצמה ועולם שלם ומלא, אינדיווידואלי, שונה בתכלית מזה של האחר. העולם הפנימי של כל אחד ואחד מאיתנו שונה, לכן החיים שלנו נראים אחרת, כך גם ההסתכלות והתבוננות על מצבים ודברים שעוברים עלינו בחיים, הכוללים חוויות טובות, טראומות וקשיים, מצבי הסתגלות ועוד.
יחד עם זאת, האם אני, אתה ואולי שנינו ביחד, מסוגלים לשנות את העולם? זה אפשרי? יש לנו יכולת ומסוגלות? ואם כן, כיצד? או שמדובר בסוג של קלישאה פוסט מודרנית שנתונה רק ליחידי סגולה שנולדו עם מסוגלות יתר?
אתה הולך ברחוב ולפתע רואה אישה קשישה נופלת. אתה רץ מיד להושיט לה יד לעזרה. הנה, כבר יצרת סוג של מציאות חדשה שבה עזרת לזולת. שלחת משלוח מנות לנצרכים בחג הפורים? נתת מתנות לאביונים? זכית. שמחת משפחה ועזרת להם בסעודת החג. חבר התקשר לפרוק מתחים ומצבורים ואת אשר על ליבו, הקשבת לו, עודדת אותו, אמרת מילות חום ועידוד, תמכת – עזרת לבן אדם להרגיש יותר טוב עם עצמו.
ולהיפך, הלכת לקניות בסופר השכונתי שידוע מראש ככזה יקר, ואתה בדרך כלל לא נוהג לקנות שם, רק מדי פעם ממש כשאתה נתקע ואין דרך להגיע לסופר הגדול של העיר. אתה נכנס, ואז מקניה של מוצר אחד קנית, איך לא עגלה שלמה… בדרך החוצה אתה מבחין שקיבלת עודף מיותר, בטעות שטר של 50 שקלים מיותרים. השטר מחייך אליך ואתה כולך שמח ומתמלא אושר רגעי, המצפון אומר לך: "לך תחזיר את הכסף, הוא הרי לא שלך". היצר מאידך מיד קם ומשתיק את המצפון בטענה שהסופר הזה ממש 'גנב'. המחירים שם בשמים וזה ממש גזל המחירים האלה, אז למה לא?. מה גם שלא לקחת… הקופאית בטעות נתנה לך אותם ולא שמה לב.
כאן קיימת בחירה מאוד ברורה בין טוב לרע, הרע – להקשיב ליצר הרע ולהשאיר את הכסף אצלך, בידיעה שהקופאית טעתה טעות אנוש ואינך רוצה ומעוניין להחזיר את הכסף. מאידך, הבחירה השנייה, בטוב – גורסת כי הקופאית טעתה וכולנו טועים וזה לא כסף שלך וחבל שזה יצא מהכיס שלך. בוא נגלה אנושיות ומידת הגינות ורחמים ונחזיר את השטר.
לא החזרת את השטר? עשית מעשה מכוער. החזרת את השטר? נהגת לפי דרך תורה ודעת נכונה. כלומר, כאן באה לידי ביטוי הבחירה לשנות את העולם, המציאות וההתנהגויות על פני השטח.
הבחירה נמצאת ממש כאן בידיים שלנו, הבחירה בין טוב לרע, בין נכון ללא נכון, בין מותר לאסור. כן, היא כאן איתנו ממש כמעט כל רגע, כמעט כל היום, אפילו בדוגמאות הכי קטנות של החיים כדוגמת המקרה הנ"ל. אפילו כאשר אתה הולך לזרוק את האשפה ואתה רואה שקית אשפה שהשכן השאיר בכוונה בצד. אתה יכול להתעלם, ומאידך אתה גם יכול להכניס אותה לפח. האור ברמזור התחלף לאדום והנהג מולך נתן ברקס? אל תצפור, חייך אליו בנעימים וברך שלא קרה כלום ולא נכנס לצומת וחלילה היה גורם לתאונה.
אנחנו יכולים לשנות את העולם. הקדוש ברוך הוא נתן לנו את אפשרות הבחירה. בעזרת עבודה על המידות – לעבוד על המידות הרעות שבנו ולהוסיף מידות טובות גם על ידי התנהגויות טובות.
הכל עניין של נקודת המבט שלנו על החיים. הכל נובע מתוך רצון או חוסר רצון לשנות ולהשתנות. מתוך כוונה להיות בן אדם יותר טוב, או אחד כזה זעפן שדורך במקום ומוכן לדרוס, 'לשים מרפקים' לכל מי שנקרה בדרכו. בורא עולם חפץ בעולם טוב, "תן דעתך שלא תחריב את עולמי.. " זה הציווי האלוקי. ואנחנו? אנחנו צריכים להיות מודעים למעשינו ואפילו הקטנים ביותר, כי בזה אנחנו נמדדים כבני אדם.
אם כל אחד יסתכל על עצמו ובתוך קנקנו וינסה לתקן, לשפר את אורחות חייו ודרכו, ואפילו אם כל אחד מאיתנו יעשה צעד קטנטן לעמו, אז נמצא את עצמו לפני צעד ענקי לאנושות.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור