ביחד, וזאת לא מליצה!
שלושה תנאים חשובים נצרכים לתקשורת טובה, אומרת עדנה קדוש מאמנת מוסמכת, כי יחד זה שבת אחים גם יחד, לא לחוד. ולא, זאת ממש לא מליצה!
"הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" (תהלים קל"ג, א).
איזה רוגע מחלחל בנו מהמילים הנהדרות הללו.
כמה נחת ושקט יש במילים מקסימות אלה.
כמה טוב ונעים, תחושת ביטחון, תחושה של אחדות, אושר ומשפחתיות, אמון ושלום, הרגשה נפלאה, חלום מתוק…
ואם זה כל כך טוב ונעים – אז למה זה לא קורה במציאות?
אחים בשר ודם או אחים חברים – למה בחיים זה רחוק מהפסוק?
אם זה לא קיים במציאות, אז מה משמעות דברי דוד המלך ע"ה?
ובכן, דוד המלך מלמד אותנו נושא חשוב בתקשורת בין אנשים – כדי שתהיה תקשורת טובה, נעימה ואמיתית – צריכים להתקיים שלושה תנאים:
תנאי ראשון – "הנה"
תנאי שני – "שבת"
תנאי שלישי – "יחד"
"הנה מה טוב ומה נעים", משמעות המילה היא הסכמה. אכן מה נפלא הוא "שבת אחים גם יחד". ישנה הסכמה שטוב ונעים לשבת יחד, זו הסכמה ואקסיומה בסיסית. מכאן אנו למדים שלהיות לבד זה לא טוב ולא נעים. חיזוק לכך מגיע מהפסוק "לא טוב היות האדם לבדו", אותה מילה מופיעה בנושא מהות הקשר החברתי.
התנאי הראשון הוא – להסכים לצורך שלנו להיות יחד, לוותר על האגו שרוצה לעשות הכל לבד.
"שבת אחים", שבת מלשון ישיבה, יושבים יחד, כולם יושבים, כולם באותו גובה, כולם שווים בדרגת חשיבות שווה. לא אחד עומד או אחד שוכב, הרי שהעומד הוא מעל היושב. השוכב בוודאי מתחת לכולם.
מאמרים נוספים בנושא:
אנו מבינים שהטוב מגיע כשכולם מרגישים שווים, כאשר ההסתכלות היא בהבדלי המדרגות בין אדם לאדם, כאשר יש פערים בגובה המשכורת, במודל הרכב, או פערים אקדמאיים ואחרים – נהיה לא טוב ולא נעים.
התנאי השני הוא – לא להתגאות ולא להרגיש מעל או מתחת לאחר! כמו שאדם לא צריך להרגיש נעלה מהאחר, כך אין צורך להרגיש נמוך ונחות מהאחר.
"שבת אחים", בזווית נוספת – לשון שבת, שביתה והפסקת העבודה. ישיבה והפסקת פעילות. האנשים יושבים ועוצרים את העיסוקים והטרדות כמו ביום שבת קודש. הם מרפים מכל השוטף והיומיומי ונמצאים יחד, זה עם זה, במנוחה.
שביתה, כל אחד שובת מעיסוקיו ופנוי לאחיו. בימינו כשיושבים ביחד, כל אחד עסוק בפלאפון האישי עונה לשיחות או להודעות וואטסאפ. יש כאלה הגולשים באינטרנט… מי פנוי ושובת מכל זה? מי יכול להקשיב לאחיו קשב מלא? במצב זה נהיה לא טוב ולא נעים.
הסעיף השני בתנאי השני הוא – להרפות מעצמך, להרפות ולפנות את מרכז הבמה לביחד!
"גם יחד", לשון ייחוד. כל אחד יחיד ומיוחד. אם אני רוצה שאתה תהיה כמוני, אם יש בי התייחסות שיפוטית וביקורתית על האחר, הרי שלא יהיה טוב ולא יהיה נעים. התרגלנו לתת סטיגמה, התקבענו לאבחונים כמו: הוא טוב וצדיק, או רע ולא אחראי, פזיז, שטחי, שתלטן ועוד. התרגלנו לראות רק "מסכות" ולא את הפנימיות, לכן על ידי זה נוצר מסלול של קשר לא טוב ולא נעים.
כל אחד יחיד ומיוחד. אם נסכים לקבל את הייחודיות של השני, הרי שנוכל להיות יחד.
התנאי השלישי הוא – לקבל את האחר והשונה ממני ולדעת שהכוח של ביחד מגיע אם כל אחד הוא ייחודי והוא עצמו, ולא חיקוי וזיוף של אחרים!
"הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" – אינה מליצה מופשטת, אלא מפת דרכים להגיע לחיים טובים ונעימים. הדרך וההדרכה עוברת בהסכמה לוויתור על רגשי עליונות או נחיתות. הדרך עוברת בהסכמה להרפיה והשקעת זמן נקי מעיסוקים אישיים. והדרך ממשיכה בקבלת השונה מתוך הערה בחשיבותו.
ההתכנסות יחד היא התחלה. ההישארות יחד היא התקדמות. העבודה יחד היא הצלחה! רק כך, מה טוב ומה נעים!
* * *
עדנה קדוש – אחות טיפול נמרץ, מטפלת ברפואה משלימה רב תחומית. מאמנת ותומכת על פי חכמת המזרח, המערב והחסידות. מורה בשיטת נקודתרפיה. מחברת הספר "49 ימי מסע", להזמנת הספר וסדנאות בריאות: 050-5574065, ednakadosh18@gmail.com וכן באתר www.ednakadosh.com
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור