גאה להיות יהודייה

חנוכה הוא חג של גבורה, גבורת הנפש היהודית. לא, אני לא מדברת על הגיבורים שאתם רגילים לראות בתמונות מהחדשות או בכל מיני מגזינים של 'אנשי השנה' או 'הגיבורים התורנים' שעושים לנו את זה. אני מדברת על אותם אנשים עם כוח יהודי מיוחד שמסמל את עם ישראל. כמו מה? כמו השקט, כמו הכוח הפנימי שמתגבר על כל המבחנים, הקשיים והאתגרים איתם אנו מתמודדים מאז היינו לעם, על הדבר ששומר על הגחלת היהודית, על פך השמן הטהור שמאיר את החנוכייה של כל אחד מאיתנו, הנשמה.
 
הסיפור של שרי אחד מאותם סיפורי גבורה, וכמו בימים ההם ממש בזמן הזה!
 
שרי היא אישה מקסימה. כילדה, היא גדלה באונטריו שבקנדה. למרות שמשפחתה היא משפחה יהודייה, ואפילו כאלה שמדליקים את נרות החנוכה, אולם "החג" העיקרי שלהם הוא דווקא זה שנחגג ב-25 בדצמבר על ידי רוב עולם, הכריסמס.
 
"כל שנה, ב-25 בדצמבר, היינו תולים מעל האח גרביים, ובבוקר כשקמנו ראינו שהם מלאים במתנות שחיכו לנו.
 
כשהייתי בת שש, כן רק בת שש, אמרתי להורים שלי שאני לא רוצה לקבל יותר את המתנות האלה עם הגרביים. ובכלל, אני כבר לא רוצה להשתתף בחגיגת המתנות של ה-25 בדצמבר. "אנחנו יהודים" אמרתי להם, "ויהודים לא חוגגים את ה-25 בדצמבר!"
 
מאמרים נוספים בנושא:
והנר, הוא עדיין בוער
ההסוואה
אני  והיווני
ספר השיאים והנר הקטן
 
שרי עדיין זוכרת, 40 שנה אחרי אותו ערב, איך הרגישה באותה שנה.
 
"ה-25 בדצמבר הרגיש קצת ריק, חסר וחלול. כל החברות שלי בכיתה הראו את המתנות שהן קיבלו, אופניים חדשות, בובות, אבל לי לא היה מה להראות, לי לא היה כלום. הרגשתי שאני מפסידה משהו.
 
לא יורדת מהרכבת
שחור ולבן והמסע חזרה
 
"ומצד שני, הרגשתי תחושת גאווה עצומה, משהו מתוק ומיוחד מילא אותי בפנים כשהדלקתי את נרות החנוכה כמה ימים אחרי כן, שאני, כמו שסיפרו לי על המכבים, עושה בדיוק מה שהם עשו. ההורים הרשו לי להדליק את החנוכייה ולברך, גם באנגלית וגם בעברית. ואז, במשך שמונה ימים קיבלתי מתנות חנוכה נפלאות.
 
"כבר באותה שנה הרגשתי שאני מיוחדת. בעצם, שכולנו מיוחדים. עם ישראל זה עם מיוחד. למרות שלא ידעתי שום דבר על היהדות שלי הרגשתי גאווה מיוחדת שפתאום התחברתי לשורשים שלי.
 
"כילדה, אהבתי לשבת ליד החנוכייה ולהתבונן בלהבות הזעירות של הנרות, להרגיש את הקשר החזק עם היותי יהודייה. רק כעבור כמה שנים מאז אותו ערב העזתי לעשות את הצעד הגדול, לחזור לשורשים ולהיות יהודייה מקרוב.
 
"פשוט, להיות גאה שאני יהודייה!"