הזמר עם הכינור בגרון

אחרי תקופה ארוכה בה יצא לחופשה שלא מרצונו, חיים ישראל, מפוכח ומאמין מתמיד, חוזר הישר אל מופע ענק בהיכל התרבות. ראיון מלב אל לב על הרגעים הלא פשוטים, על השליחות המוסיקלית שלו, ועל הדרך החדשה שהוא יוצא אליה.
 

בשנים האחרונות ראיינתי עשרות אמנים. כולם מוכשרים, כולם מיוחדים, כולם מפורסמים, ללא ספק.

החל מעברי לידר, ברי סחרוף, ודודו טסה, וכלה בשולי רנד, אהרון רזאל, דוד ד’אור ואחרים. אך למען הגילוי הנאות, אודה כי אם יש זמר שאני מוקסמת משירתו במיוחד, הלא הוא לפניכם – חיים ישראל.

ישראל (34) הוא לא רק זמר. הוא פרפורמר מהשורה הראשונה. מלבד קול עוצמתי וצלול מאין כמוהו, יש לו משהו שאין כמעט לאמנים – יש לו כינור בגרון. ועם הכינור הזה הוא מצליח לסחוף, לרגש, לסלסל, להקפיץ ולדגדג לך עמוק בתוך הנשמה, כמעט מבלי להתאמץ.

למעלה מחמש עשרה שנה שהוא חי, נושם ואפילו בועט, בלב הסצנה של המוסיקה היהודית. עוד בטרם נוצרה הסצנה הזו – הוא כבר היה שם עם "יתגדל ויתקדש", "מלאכים" ושאר להיטים.

"חשוב לדעת גם להגיש את השיר" אומר לי חיים השבוע, "זמר זה לא רק להיות עם קול יפה. אלא לתת את כל הלב והנשמה".

עשרה אלבומים הספיק להוציא עד היום. את האחרון שבהם, "יש לנו על מי לסמוך", מקצועי להפליא, הוציא שבועות מספר טרם כניסתו לכלא, לפני קצת יותר משנה, ולא הספיק עדיין ליהנות מפירותיו.

לפני כחצי שנה השתחרר מכלא מעשיהו לאחר שריצה שם 7 חודשי מאסר בגין נהיגה בשלילת רישיון, ומאז הוא עובד במרץ על האלבום החדש.

הסינגל הראשון מתוכו, הסנונית מהאלבום שיצא בחודשים הקרובים, נקרא "דרך חדשה" והוא מדבר בדיוק על מה שעבר עליו בתקופה האחרונה. ההפקה והעיבוד שלו מרשימים, והקול – כבר אמרנו…

"עד מתי תמשיך עוד לחכות, תפסיק עם כל הטעויות, הסתכל קצת מסביבך, תראה רק טוב בעצמך. יש דברים שלא כל כך ברורים, בעולם יש לא מעט קשיים. התבונן בתוך ליבך, המחר כולו שלך.

אני יוצא לדרך חדשה, בכל הכוח, מלא באמונה. יותר חזק מתמיד, עם רצון טוב להמשיך בהצלחה. אני יוצא לדרך חדשה, וכבר בורח מכל המהומה. וכדי שלא אכשל, אשא תפילה לא-ל באהבה…" (מתוך "דרך חדשה")

"בחיים האישיים שלי עברתי הרבה תהפוכות" משתף ישראל, "כל הסיפור הזה עם הכלא והיציאה מחשיכה לאורה, ולמדתי שאין מחיר לחופש. כשהשתחררתי אמרתי לעצמי שזו דרך חדשה בשבילי ובע"ה יותר לא אעשה שטויות של ילד. השיר הזה מדבר לכל אחד, כל בן אדם שמתחיל משהו, או שיש לו אירוע מסוים, הוא בעצם יוצא לדרך חדשה".

מה עבר עליך בשנה האחרונה?

"בהתחלה הייתי בשוק. אחר כך מתרגלים לכל דבר. עשיתי שם הרבה הופעות, ושימחתי הרבה אסירים. בכמה הכנסות ספרי תורה שם גם הופעתי עם התזמורת. הייתי גם החזן בבית הכנסת. השליחות שלי לשם לא הייתה סתם. השתדלתי כמה שיותר להיות מאושר, גם במעמקים, ולנסות ולשמח גם אנשים אחרים, שירגישו קצת אור בקצה המנהרה".

כתבת שם?

"כן. כתבתי והלחנתי שם עשרה שירים. בעזרת השם אני מתכוון להוציא אותם בבוא היום, בתקליטים הבאים".

בשלב כלשהו הייתה לך אפשרות לעבור לאגף הדתי. מדוע בחרת להישאר דווקא באגף החילוני?

"באגף הדתי יש הרבה דתיים, יש חזנים והכל, אז במה תועילי להם? להיפך. דווקא באגף החילוני לא היה כלום אז אני הייתי הנחשון בן עמינדב, לעשות שם את כל ענייני הדת".

כל ערב שבת הוא היה שם. נאלץ לבלות שלא בחיק משפחתו, סביב שולחן השבת המוסיקלי שלהם, ששמעו התפרסם זה מכבר. גם את ליל הסדר "חגג" שם, כמו גם את חג פורים וקריאת מגילת אסתר, ובכלל, את החגים כמעט כולם.

"ראיתי את זה כשליחות, לחגוג עם שאר האסירים שם את החגים על פי מסורת ישראל. אנשים שם לא ידעו בכלל מה זו מוסיקה יהודית, והם התוודעו לזה לראשונה. עד היום הם ממשיכים להניח תפילין ולשמור שבת, בזכות השירים שהיו להם שם".

והם גם ממשיכים לשמור על קשר עם ישראל, מספרים לו על החלל הריק שהותיר שם.

התקופה הזו שברה או חיזקה אותך?

"התקופה הזו רוממה אותי מאוד מאוד מבחינה רוחנית. חיזקה אותי מאוד. גרמה לי להתחשל, להכיר את העולם. אמנם מהצד האפל שלו, אבל לדעת שלא לעולם חוסן. לראות איך שהקב"ה הוא המשפיל והוא המרים, המוריש והמעשיר. מאוד התחברתי שם לקב"ה, בפרט שהייתה לי שם גיטרה וניגנתי ושרתי. היו ימים שם שהייתי כל היום מתפלל למען כלל ישראל, ומרגיש איך שהתפילות האלו מתקבלות ועולות ישר למעלה".

יש בך כעס?

"עשיתי דבר חמור, נהיגה בשלילה, נכון, אבל אני חושב שהחמירו איתי. כנראה שהייתי השעיר לעזאזל. ישבו איתי אנשים שפצעו והרגו וקיבלו חמישה חודשים. אבל קיבלתי את זה באהבה, כי ידעתי שזה בא מהקב"ה ואין רע יורד מלמעלה, רק טוב. וכל היום הייתי מברך על ה"רעה" הזו. התחזקתי המון. היום אני הרבה יותר יודע להעריך כל דבר. בתוך כותלי הכלא עשיתי הרבה דברים רוחניים ואני מאמין שהשליחות שלי לשם לא הייתה סתם. כנראה שהייתי צריך לעבור את זה".

אתה מרגיש שהשתנית?

"השתניתי הרבה. התבגרתי. למדתי לא לעשות שטויות ולא לקחת את החוק לידיים. בכלא כולם שווים בני שווים ואתה מסתכל על כל אחד בגובה העיניים. מתייחס ורואה בצרתו של חברך ומנסה לעזור. כשאתה בשאון החיים לא תמיד יש לך את הסבלנות ותשומת-הלב להסתכל על הדברים הקטנים, ואילו שם אתה שם לב לכל הפרטים הקטנים, לכל אחד, וכל אדם הוא עולם ומלואו".

לישראל יש קהל מעריצים רב, מכל גווני הקשת, אך עם כל זה, נדמה שהוא עדיין לא זכה לקבל את החשיפה התקשורתית אותה ראוי לקבל זמר במעמדו, אולי בשל העובדה כי את עיקר מרצו השקיע בהופעות בחו"ל. את היכל התרבות הוא כבר מילא בעבר, הופיע עם יעקב שוואקי ואברהם פריד ומילא אצטדיונים מבלי לעפעף. כעת, בשושן פורים הקרוב, הוא מתעתד לחזור שוב להיכל התרבות, מעוז האמנים הלא ממש דתיים, עם לא פחות מ-15 נגנים, תפאורה מושקעת ועיבודים חדשניים, ולשיר דווקא שם את "יתגדל ויתקדש" ואת שאר השירים מהרפרטואר העשיר שלו.

"עכשיו אנחנו עם כוחות מחודשים, יוצאים לדרך חדשה, ואני מקווה שזו לא תהיה ההופעה האחרונה שם" הוא אומר. "בשנים האחרונות הייתי מאוד עמוס בהופעות בחו"ל, התמקדנו בעיקר שם, אבל עכשיו אנחנו בעיקר בארץ, ורק מדי פעם טסים".

"לא קל להיות זמר ואמן" מודה ישראל לקראת סיום, "אני חוזר בשתיים בלילה אחרי הופעה והצלצולים והניגונים עדיין נשמעים באוזניי, כך שאני מוצא את עצמי בורח לאולפן כדי להירגע או קורא ספר ולומד, ורק בארבע בבוקר נרדם. וצריך להוציא גם כל הזמן להיטים כדי שלא ישכחו ממך. אנחנו כל הזמן בתפילה לבורא עולם שיעזור לנו לגדל ולקדש את שמו. וגם לעשות מזה קצת פרנסה, בהיתר ולא באיסור. ומה שהקב"ה מחליט בסופו של דבר זה מה שקורה, והתפילה זה מה שקובע".

הסינגל החדש – "דרך חדשה"

רבינו נחמן – מהדיסק "יש לנו על מי לסמוך"

לרכישת הדיסקים של חיים ישראל בחנות האתר לחץ כאן