המאמן האישי שלו

כן, אנחנו ההורים רוצים שהילדים שלנו יצליחו. ואם אפשר, בהכל. כי ההצלחה שלהם היא ההצלחה שלנו, נכון?

ובכן, זה תלוי בזה.

הנקודה החשובה ביותר להצלחה שלו, ושלנו – תלויה בפעולה חשובה מאוד: על הילד (וההורים כמובן) ללמוד לראות את המעלות והיכולות שלו (ושלנו) ולהיות טוב ביחס למה שהוא יכול להיות מול הפוטנציאל שלו.

אלא, שהילד לבד לא יכול לעשות את זה. הוא לעולם לא יצליח להכיר את היכולות והמעלות הטובות שבו, מכיוון שהוא מכיר את עצמו רק מהפידבקים שהוא מקבל מהסובבים אותו – מההורים, בהמשך במסגרות הלימוד ועובר דרך החברים/חברות. מחמאות ועידודים על הצלחות זה ילד מצליחן, כי זה מה שמשדרים לו. ילד שמקבל משובים שליליים כשהוא נתקל בקושי, נכשל או כל דבר אחר – יגדל כילד כישלוני. שוב, כי זה מה שמשדרים לו.

מאמרים נוספים בנושא:

ככה אהבה אותנו אמא

בדרך להצלחה

גם אתם הייתם ילדים

לבנות עם אהבה

המאמן האישי שלו

כאן אנחנו נכנסים לתמונה. אנחנו, ההורים, צריכים להיות המאמנים האישיים של הילדים שלנו, להשריש בהם דפוס חשיבה חיובי של הצלחה, של 'אתה יכול' ו'אתה מסוגל' – כן, גם אם ההצלחה שלו חלקית וגם אם הוא לא יצליח. חשוב לפרגן, לעודד ולחזק. האימון הזה חייב להיעשות על ידי מודעות אישית שלנו – עבודה ושיחות שלנו איתו. כי אין, אבל אין! מציאות של 'הילד שלי באמת לא טוב'. כל אחד טוב במשהו מסוים אפילו הילד 'הגרוע' ביותר, הנכשל ביותר. גם הוא טוב במשהו ומצליח לפחות בדבר מסוים. אומנם זה לא נראה הרבה אבל זו התחלה טובה, נקודת פתיחה מצוינת.

הבעיה העיקרית שגומרת לילד להישבר, להתייאש ולהרים ידיים, זו שמונעת ממנו לראות את קצה קרחון ההצלחה – היא בגלל שהוא יושב בחושך. ילד שיושב בחושך זה רק בגלל שהחלק שהוא טוב בו כבוי אצלו. לעומת החלקים שבהם הוא לא טוב – הם 'מוארים' מאוד (בין אם זו עבודה של היצר הרע ובין אם, לצערנו, עבודה של ההורים או המחנכים שמקניטים את הילד ו'מאירים' את הפגמים והכישלונות שלו). זה אור שלילי למהדרין. אור עצום שמופנה בעיקר לרע ולכישלונות של הילד ומאיר את החולשות שלו. וכשזה קורה, מה הפלא שהילד לא מצליח? הוא הרי שקוע עמוק מאוד בבוץ 'חוסר היכולת' שלו…

שנו את כיוון האור!

האפשרות הטובה ביותר בדרך להצלחה היא – להסיט את האור לכיוון הנכון. שנו את הכיוון, האירו את הטוב שבו ובכם. וכשהאור יאיר את היכולות שלו, הילד יאמין שגם הוא יכול להצליח. לאט אבל בטוח. תנו לו זריקות של עידוד וחיזוק המוטיבציה, למדו אותו לשמוח בכל הישג שלו, הראו לו שהדרך פתוחה ואפשר להתקדם עוד, למדו אותו לשאוף (כמובן בצורה חיובית). זאת הדרך הנכונה והבטוחה להצלחה.

לא מעט הורים שואלים אותי את שאלת השאלות: "הכל טוב ויפה, ההסברים שלך מושלמים, העצות מעשיות, אבל מה עושים אם לילד אין מוטיבציה?!" התשובה שלי להורים היא – להסיט את התאורה למקום הנכון! יכול מאוד להיות שהילד חווה כישלונות לא מעטים שגרמו לו לא לרצות לנסות שוב, פשוט להפסיק להתאמץ.

אלא שהמאמץ וההתגברות לא פעם יוצרים תחושה של פחד מכישלון נוסף. ומי מאיתנו לא חווה את זה… הפחד מהכישלון הוא "אבן הנגף" העיקרית שמחבלת ביכולת שלנו לעבור את המשוכה הרגשית ולרצות להתאמץ להעפיל מעלה. התנהגות פסיבית במצבי חולשה היא לא בעיה, היא תוצאה והתנהגות טבעית לחלוטין כדי לשמר את הנפש שלנו יציבה. נסו להיזכר, מה קורה כשהגוף שלנו חולה? הוא רפוי ובלי כוחות. כך הוא הדבר עם חולשה נפשית. הכוח המניע הנפשי שלנו רפוי וללא כוח, חסר מוטיבציה. מה עושים?

אולי גם זה יעניין אתכם:

לרפא את ההורה

לך בתי מאבא

אמא, קצת קשה לי

תפילה של אמא

יש מקום רק לאהבה

מאירים את הטוב וההצלחות שכבר זכינו בהם – הן בעצמנו והן בילדים שלנו. מצאו את נקודת החוזק של הילד, את הפעולות שהוא כן מצליח לעשות, את המקצועות בהם הוא מוציא ציונים טובים, האירו אותם, העצימו אותם, הפנו אליהם את כל אור הזרקורים – כי אלה הדברים בהם הוא בחר להתאמץ ולהשקיע, בהם יש לו הישגים, איתם הוא מתקדם וזוכה להצליח. בדרך זו נבנה לילד בניין נפשי מוצק וחסון של הצלחות. ולהצלחות אלה נוסיף עוד הצלחות – הן מהעבר והן מאלה שעוד ישיג בהמשך, על ידי שנעודד אותו וניטע בו את האמון שהוא אכן מסוגל.

עבודה זו של ההורים מסייעת לילד להיות בשל מבחינה נפשית כדי לטפל בדברים הטעונים שיפור אצלו. בכל פעם שנראה שהוא מספיק חזק, נתמודד בעדינות ובנעימות עם בעיה או משהו שמפריע לו. כך, בקצב איטי ובטוח, נטפל בכל הטעון שיפור ותיקון ונעלה את הילד על מסלול ההצלחה. וההצלחה, כמובן, היא לא רק בהישגים במקצועות מסוימים, ביכולת שלו לבנות מגדל מפואר מהלגו שקניתם לו, אלא בעיקר בטיפול הפנימי, בעזרה האמיתית שהוא צריך לחיזוק הביטחון והדימוי העצמי שלו.

לתקופה זו אני קורא "תקופת השיקום", מכיוון שהיא בונה ומשקמת את הילד ואת ההורים תוך כדי התהליך. בתקופה זו העיסוק העיקרי צריך להיות בהארת הצדדים החיוביים של הילד. לא להעלות את הבעיות על פני השטח, כדי שהוא לא ייפול ויתייאש. כי לא נשכח לרגע שהמטרה היא לעזור, להקים ולנשא אותו, לעזור לו במה שהוא נכשל, בפעולות בהן אינו מצליח. ותרשמו לכם כלל חשוב מאוד: על מסלול ההצלחה לא מעלים כישלונות, רק הצלחות! על המסלול הזה צועדים רק מצליחנים.

מצאו בילד את הדברים בהם הוא מצליח, האדירו והאירו אותם, חזקו אותם, ומשם הדרך לצעידה מוצלחת על מסלול זה היא נעימה ובטוחה. חזקו בו את האמונה בעצמו, ביכולות שלו, בדברים הטובים והנפלאים שבו. זאת הדרך להצלחה, זאת הדרך להתמודד עם הקשיים שהחיים מציבים לנו – הן לגדולים והן לקטנים, כל אחד כפי ערכו, על הצד הטוב ביותר. זו הדרך בה אנו בונים אישיות חזקה לילד ולנו.

* * *

הרב יצחק אבוחצירא הינו יועץ בתחום חינוך ילדים, מטפל בשיטת "מוח אחד" (בוגר מכללת שלם) ומחנך בתלמוד תורה "שלום בניך" בראשות הרב שלום ארוש שליט"א. ניתן לפנות לרב יצחק אבוחצירא במייל: gmail@0548434435a com.  לשאלות בנושא חינוך ילדים, התייעצות ועוד.