המקום שאין בו גבולות
הדבר הראשון שצריך לחזק את עצמו בו, הוא האמונה ברחמים של הבורא – שהם ללא גבולות! ושידע שברגע שהוא פונה אל רחמיו של הבורא אין שום חוקים וכללים!
הדבר הראשון שצריך לחזק את עצמו בו,
הוא האמונה ברחמים של הבורא – שהם ללא
גבולות! ושידע שברגע שהוא פונה אל רחמיו של
הבורא אין שום חוקים וכללים!
כל העולם כולו נברא על ידי אמונה, כמו שכתוב: וכל מעשיך באמונה. וכל תכלית ביאת האדם לעולם הזה היא בשביל האמונה, שיזכה לאמונה אמיתית של קדושה.
מה היא בכלל ‘אמונה’? מאיפה היא באה?
אמונה היא כח פרטי שהבורא הכין לאדם בשביל לקשר אותו עם האמת שלמעלה מהשכל והחושים, דהיינו עם האלוקות. האמונה היא הכלי לתפוס, להרגיש ולדעת את האמת של השם יתברך, של הבריאה ושל המציאות האמיתית. כי השכל לבדו הוא מוגבל ואי אפשר שיכיל את ידיעת אלוקותו יתברך, ורק על ידי אמונה יכול האדם להכיל בקרבו את ידיעת אלוקותו בשלימות.
ומה היא ידיעת אלוקותו יתברך? אין זה נגמר בידיעה שיש בורא לעולם וזהו. זה גם לא נגמר בידיעה שהבורא נתן תורה וחוקים לחיות על פיהם, אלא עיקר ידיעת אלוקותו יתברך היא ידיעת גודל רחמנותו וטובו האין סופיים.
כאשר אדם רוצה להתקרב אל האמונה עליו לדעת שהאמונה היא חכמה עמוקה שיש לה כללים והגדרות ברורות. אף על פי שהאמונה היא מעל כל שכל וחכמה, הרי שגם לה עומדות יסודות והגדרות שכליות טהורות שעל ידם יכול הוא לעלות מעל השכל.
ומה הן הגדרות האמונה? שהשם יתברך הוא הבורא והמכלול של כל המציאות בכל רגע ורגע, ושהוא משגיח בכל רגע ורגע על כל פרט ופרט בבריאה, והעיקר – שהבורא הוא רחמן וכל תכלית בריאת עולמו היא בשביל לרחם ולהיטיב עם בריותיו. מי שיש לו אמונה רואה את הרחמנות הזאת בכל רגע ורגע, אבל מי שאין לו אמונה רואה עולם אכזרי וקשה. במה זה תלוי? באדם עצמו. ברגע שהאדם בוחר להאמין בבורא וברחמנותו, הרי הוא מתקשר ומתחבר עמה. אך כאשר הוא כופר באמונה הרי הוא מנתק עצמו מהשם יתברך ונשאר להתמודד לבדו כביכול, עם החוקים שהוא מאמין בהם – חוקי טבע נוקשים וחסרי פשרות.
על זה נאמר: בדרך שאדם הולך – מוליכים אותו, וזהו כח הבחירה שהוא כל כך גדול וחזק, עד שהאדם יכול לבחור במו ידיו בברכה או בקללה, בחיים או במוות. אף על פי שהבורא רוצה לגלות רחמנותו ולרחם ולהיטיב עם ברואיו, עדיין זה תלוי בכח הבחירה של האדם – במה יבחר, באמונה או בכפירה, ובחירה זו אינה חד פעמית אלא היא מתקיימת בכל רגע ורגע בחיים.
כתוב במדרש, שאם היה משה רבינו במקומו של אברהם אבינו, היה מציל את סדום ועמורה מפני ההפיכה והחורבן. משה רבינו השיג רחמנותו של השם יתברך יותר מאשר אברהם אבינו, כי אברהם היה צריך לטענות על פי דין בשביל לנסות להציל את סדום, שאמר לקדוש ברוך הוא: "אולי יש חמישים צדיקים בתוך העיר? האף תספה ולא תשא למקום למען חמישים הצדיקים אשר בקרבה? חלילה לך מעשות כדבר הזה להמית צדיק עם רשע, והיה כצדיק כרשע!? חלילה לך! השופט כל הארץ לא יעשה משפט?!" דהיינו שטען טענות כנגד מידת המשפט, אולם מידת המשפט נצחה כאשר התברר שאין אפילו עשרה צדיקים בעיר.
לעומת זאת, משה רבינו לא טען טענות כנגד מידת הדין אלא ביקש מהקדוש ברוך הוא שירחם על עמו, ואכן אז גילה לו הקדוש ברוך הוא את מידת רחמיו ואמר: "אני אעביר כל טובי על פניך וחנותי את אשר אחון וריחמתי את אשר ארחם" ואז גילה לו את שלוש עשרה מידות הרחמים שלו שאינן שבות ריקם: " ה’, ה’, א-ל רחום וחנון, ארך אפיים ורב חסד ואמת, נוצר חסד לאלפים נושא עוון ופשע וחטאה ונקה…"
כתוב בזוהר הקדוש שעיקר גדולתו של השם יתברך היא רחמנותו, וגדולתו של כל צדיק וצדיק נמדדת כפי מה שמגלה יותר עומק וגודל רחמיו של הבורא. מכאן מובן מדוע רבי נחמן מברסלב הוא צדיק הדור הגדול ביותר שהיה ויהיה עד ביאת המשיח, מחמת שהוא במיוחד מגלה את רחמיו של הקדוש ברוך הוא אפילו על הגרוע שבגרועים והפחות שבפחותים, וצועק וזועק ומעורר כל יהודי באשר הוא שם: גיוואלד! אין שום יאוש בעולם! אל תתייאש מרחמיו של השם יתברך! השם איתך ורוצה בך ואוהב אותך, וברגע שאתה פונה אליו ומדבר אתו במילים שלך ומבקש ממנו שיקרב אותך, הרי הוא מאזין לכל מילה היוצאת מפיך ומוצא בדבריך איזה פתח לעזור לך ולהושיע אותך!
מובן אם כן, שכאשר אדם רוצה להתקרב אל השם יתברך הדבר הראשון שצריך לחזק את עצמו בו, הוא האמונה ברחמים של הבורא – שהם ללא גבולות! ושידע שברגע שהוא פונה אל רחמיו של הבורא אין שום חוקים וכללים! והשם יתברך יכול להושיע אותו ולעזור לו בכל מצב, אפילו הגרוע והקשה ביותר שאפשר, וגם אם אינו כדאי וראוי לכך. לכן לפני שחושב על תשובה, על תיקון מעשיו, על קבלות ועל עוד סוגים של השתדלויות טובות כאלו או אחרות, צריך לפני הכל להתחזק באמונה ברחמים של השם, כי היא עיקר האמונה והאמת של השם יתברך, ורק אחר כך, כאשר ברור לו שהוא עומד בפני מי שלרחמיו אין סוף, והרוצה רק לרחם ולהיטיב עמו, רק אז יכול הוא לפנות אליו ולבקש ממנו שיעזור לו לתקן מה שצריך.
כאשר אדם מתחזק ברחמים של השם יתברך, אזי קל לו מאוד להתמודד עם כל בעיה, ואפילו כאשר מבין שהבעיה שיש לו היא בגלל חטאיו, ושהוא בעצמו אשם בבעיות שיש לו, וגם יודע שהוא לא מסוגל לתקן מעשיו ולעשות תשובה – בעקבות התחזקותו באמונה ברחמים של השם, הוא מבין שגם משפל מדרגתו יכול הוא לפנות אל השם ולבקש את רחמיו בלי שום סיבה, אלא אך ורק בגלל שהשם רחמן.
ידיעה זו נצרכת לנו בדורות האחרונים יותר מכל דור שהיה, לכן שלח לנו השם יתברך את הצדיק הרחמן ביותר, רבינו נחמן, שכשמו כן הוא, מנחם ומחזק כל אחד ואחד בלי הבדלים ואפליות. זהו בעצם הביטוי הגדול ביותר לרחמנותו של הבורא ישתבח שמו, ששלח לנו כזה צדיק המלמד אותנו כמה הוא רחמן ונותן לנו בזה אפשרות להציל את נפשנו ולהשאר קיימים באמונתו יתברך ובקיום תורתו הקדושה למרות הירידה הרוחנית העצומה שאנו נמצאים בה.
אין שיעור והגדרה לכמה שאדם צריך התחזקות באמונה בדורות אלו, ויתכן מאוד שהנסיונות ילכו ויהיו יותר ויותר קשים ח"ו, לאו דווקא בגשמיות, אלא בעיקר ברוחניות ובנפש, לכן צריך כל אחד לאחוז עצמו חזק בזה הצדיק ובתלמידיו ובתלמידי תלמידיו, ובכך מובטח לו שלא ‘ינערו’ אותו מהאמונה, כמו שמובא בחז"ל, שלפני הגאולה הקדוש ברוך הוא יאחז כביכול בכנפות הארץ וינער את הרשעים ממנה.
כל אדם צריך להבין מכל זה שיש צורך גדול ברחמנות גם מצידו בזמנים שלנו, וישתדל להתנהג ברחמנות ובסבלנות עם בני ביתו, ילדיו, קרוביו, שכניו וכל הסובבים אותו ובאים במגע עמו, וישתדל לחייך לכל אדם, כי מי יודע עם איזה מחשבות ורגשות אותו אדם מסתובב, ואם לא יחייכו אליו הוא יכול להפגע ולהשבר, וההיפך, על ידי חיוך אתה יכול להחיות אותו ממש ולהציל את חייו. גם יחזק את הסובבים אותו באמונה תמיד, ועל ידי זה משמים גם יחזקו ויעודדו אותו, מידה כנגד מידה.
יהי רצון שהקדוש ברוך הוא יטע אמונתו בלבבנו, ונזכה שיתגלו לעיני כל חי הרחמים העצומים והנפלאים שלו, ויתבטלו כל הכעס, הרוגז והעצבות מן העולם, ונזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו, אמן ואמן.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור