לא קונה לך אהבה

הרבה דברים כסף יכול לקנות לך, ומן הסתם, הם גם שווים את זה.
 
אבל כסף לא יכול לקנות לך אהבה. נקודה. איך אני יודע? פשוט, תשאל את המיליארדים שברזומה שלהם רשומים 5-6 גירושין.
 
כסף גם לא קונה לך שקט, בטח לא שקט נפשי, ואפילו אם תרימו גבה ותגידו 'דב, על מה לכל הרוחות אתה מדבר?' מיד אצטט את דברי חז"ל כמענה לשאלתכם: "מרבה נכסים, מרבה דאגות" (פרקי אבות ב, ז). וזאת עובדה.
 
זמן אולי שווה כסף, אבל כסף לא שווה זמן.
 
אתם יודעים מה היו המילים האחרונות של זמר הרגאיי בוב מארלי לבנו? "כסף לא יכול לקנות לך חיים".
 
אז מה אתם כן יכולים לקנות עם כסף?
 
כסף נועד לספק לנו את הדברים ההכרחיים, כך שנוכל לרדוף אחרי מה שבאמת חשוב. כל דבר שלא קשור למשימה הזו, הוכח כמזיק יותר מכל דבר אחר. ההיסטוריה היהודית מלמדת אותנו שדווקא חסרון כסף הוא זה שעושה את האדם גדול ונפלא. זו תשוקה למשהו שגורם לנו להוציא את הפוטנציאל הכי טוב שטמון בנו.
 
בעולם של ימינו, אמת-המידה למי שאנחנו היא השורה התחתונה בתלוש המשכורת – משמע הנטו. ומה זה אומר? שהמחשבה שמנחה אותנו, כמעט כל הזמן, היא איך מגדילים את המספר הזה.

מאמרים נוספים בנושא:

תגרמו למישהו לחייך

ממ"ח: מבט, מילה וחיוך

בשבילי חיוך, בשבילו כל עולם

חוק חיוך חובה!

גלגול של חיוך

זה חיוך!

חיוך לא פשוט

החיוך של הרב שלי

שירות עם חיוך

אין כמו מחמאה

מילה טובה או תרופה?
לתת ולקבל מחמאה

לב טוב, מילה טובה

אבל שלא תטעו, זה לא עושה אותנו אנשים רעים. אדרבה, זה עושה אותנו אנשים טובים שפועלים לפי ההוראות של איך לעשות את הכי טוב עם החיים שלנו. למזלנו, יש סט הוראות טוב יותר עבורנו על פיהן אנו יכולים לפעול. וכדי לקבל אותן, אנחנו חייבים לחזור קצת בזמן, אנחנו חייבים לצאת לעוד גלות מצרים.
 
אתם יודעים מי היה אחד האלילים של המצריים? החרפושית (סוג של חיפושית הזבל שהייתה מגולפת באבן ובחמר וחומרים אחרים). תתפלאו לשמוע, אבל האנשים האלה סגדו לחיפושית זבל שנחשבה לקדושה בעיניהם. למה? כי הם חשבו שהיא יוצאת מתוך הזבל ונוצרת יש מאין, כלומר מעצמה.
 
חיפושית זבל  – את כל חייה מבלה בלגלגל גללים וזבל. וברגע שערימת הגללים או הזבל מספיק גדולה, היא הופכת אותה למעין כדור. זהו רגע השיא והגאווה של החיפושית הזאת. אתם מבינים? בהמשך, היא לוקחת את הכדור הזה ויושבת עליו. לרוב, דוגרת עליו עד שמטילה בו ביצה, ואז קוברת אותו עד שיוצא ממנו זחל. היא ניזונת מהמיצים שיש בזבל-גללים שבכדור. למעשה, כל העיסוק שלה בחיים הוא לגלגל כדורים כאלה. בקיצור, טיפוס שחי בתוך הזבל כל החיים שלו.
 
ולדבר הזה הם סגדו.
 
והשאלה שלי היא כזאת, האם זה כזה רחוק ממה שאנחנו סוגדים לו בימינו אנו?
 
יציאת מצרים של ימינו היא מהחיים שהתחילו במצרים. זו חזרה למה שאנחנו רואים כרכוש וקניין.
 
הקניין שלנו – הוא אלוקות. ואנחנו משיגים אותו בעזרת המצוות. יום אחרי יום אנחנו מקיימים את המצוות שבורא עולם נתן לנו. צעד אחרי צעד אנחנו מוסיפים עוד ניצוץ מאורו של הבורא לאור העצום שכבר קיים בתוכנו.
 
זה מרגש לגלות שוב את האמת הזו, אבל כמה עוצמה היא משאירה בנו ברגע שאנחנו רצים שוב למסכים של ימינו – פלזמה, טלוויזיה, ורואים את כל הפיתויים של העולם הזה? אנחנו מצווים לזכור את יציאת מצרים בכל יום. זאת יציאה שאנחנו חייבים לקחת איתנו בכל רגע של חיינו. וזה תלוי בנו לברוח מהאשליה האכזרית הזו.
 
אחת ההתמודדויות שלנו בעולם הזה היא עם הניווט. ולא סתם ניווט. אנחנו צריכים למצוא כל פעם דרך לדחות את ההצעות המפתות שאולי נראות טובות, כאלה שממש, אבל ממש, חבל לפספס. היינו חייבים לעשות את זה במצרים. היינו חייבים לעשות את זה ביוון. והיום, זה העולם המערבי. וזה נהיה קשה יותר כשהעושר הופך מנת חלקנו.
 
תראו את החוזק והעוצמה של המשפחה לפני כמה מאות שנים, והשוו אותה למשפחות של היום. המילים של חז"ל מצלצלות במלוא העוצמה: כסף לא קונה לך שום דבר חוץ מאליל פרוע. חסרונו, בכל אופן, יכול להיות ברכה. תלוי איך אתה פועל עם זה.
 
בורא עולם מוכיח את מי שהוא אוהב, אומר החכם באדם, שלמה המלך ע"ה בספרו משלי.
 
כשאנחנו צריכים להיאבק על משהו בחיים, אנחנו מתקרבים לבורא עולם. אדם שמתפלל על הלחם שיהיה לו כל יום על השולחן יתפלל מתוך תשוקה גדולה, יותר מזה שכבר יש לו לחם ורוצה עוד.
 
היהודים שהרגישו שלחיות במצרים זה לא מספיק, לא פסגת החיים שלנו, זכו לקבל את התורה. אלה שחשבו שבמצרים יש את כל מה שהם רוצים – מתו במכת חושך.
 
כדי לחיות, אנחנו חיים לעזוב. אנחנו חייבים לגלות את מה שבאמת חסר ולהקדיש את חיינו ברדיפה אחריו. ברגע שנעשה את זה, הים ייחצה. כי את מצרים עזבנו כדי להגיע לארץ המובטחת. לא כדי לחזור לשם שוב.