לך אל הנמלה עצל

זהו סיפור קצר על בת למשפחה ממעמד הנמלים, ישרת דרך, אוהבת ומכבדת את תושבי המדינה שבה היא גרה.

 

וכך מתחיל הסיפור:

 

כל הקיץ עבדה הנמלה, טרחה ועמלה, מגירה מפלי זיעה ומכינה עצמה לחורף.

 

באותו הזמן, החרגול בילה והתהולל, צחק על הנמלה הפראיירית שומרת החוק.

 

כשהגיע החורף, לנמלה היה הרבה אוכל במזווה, דירה יפה נקיה ומטופחת. ואילו החרגול היה חייב כסף לקזינו, לחברים, לבנקים ולאחרים.

 

למזלו, ולמרבה הפלא, באה הממשלה לעזרתו:

 

מהנמלה לקחו מיסים ישירים בשיעור של 50%, מיסים עקיפים בשיעור של 40%, ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, מע"מ, אגרת טלוויזיה, ארנונה, הטלי השבחה, מס רכישה, מס מכירה, מס שבח, הטלי שמירה עירונית, מס ועד-בית, מס ועד-בגני הילדים, מס ועד בבתי הספר, אגרת שיכלולים, תשלום לספריה העירונית, תשלומי חשמל, מים, גז, תשלומים על נסיעה בכביש-אגרה ועוד ועוד…

 

בכסף הזה נתנו לחרגול דירה בעמידר, הנחה בארנונה, דמי אבטלה, אבטחת הכנסה, פטור מתשלומי מיסים, אגרות ושאר חובות, כמו-כן מחקו לו את החובות לממשלה, לבנקים ולאחרים –  וכל זה בכדי לדאוג שיהיה לו במה לשלם על הסיגריות, על הפן במספרה, על הלוטו ועל הטוטו.

 

כשהנמלה התלוננה על המיסים הגבוהים, על הריבית ועל האוברדרפט שחונק אותה, הסכימו רוב שרי הממשלה, עובדי הבנקים, עובדי משרד האוצר, עובדי ההסתדרות, כל הכוחות המתקדמים, כל עובדי הרווחה המאוחדים וכל תושבי כיכר הלחם – שמדובר בנמלה עשירה, נצלנית וחמדנית, שכל רצונה הוא לנצל את החרגול העני, המדוכא כבר דור רביעי על ידי הממסד!

 

מוסר השכל: לך אל הנמלה עצל ולמד ממנה, ואם לא, אז דרוך עליה ושב בצֵל!

 

לא נכון!

 

מה עד כדי כך?

 

בהחלט שלא!

 

"עובד אדמתו – ישבע לחם, ומרדף ריקים – ישבע ריק"

 

בזמן שצריך לעבוד את האדמה, משמעות הדברים היא – לקחת קצת יוזמה ולצאת ממצב של עצלנות כפייתית, כאשר הדרך המתבקשת היא החריצות, כי רק מי שעובד את אדמתו – כלומר קם בבוקר, חורש זורע וקוצר – יזכה לשבוע לחם. אולם מי שהולך בזמן זה בדרך של עצלנות, ולא מעבד את אדמתו, הוא – מרדף ריקים – יכשל ויפול באחת וישבע רק עוני.

 

"איש אמונות – רב ברכות, ואץ להעשיר – לא ינקה"

 

לאחר שהאדם עבד את אדמתו כנדרש – חרש וזרע – הוא צריך רק להאמין במוריד-הגשם שיברך את היבולים, כדי שבסופו של דבר יוכל לקצור. בזמן הזה הדרך המתבקשת היא ‘העצלנות’, כלומר, המתנה בסבלנות ובאמונה, כי מי שמאמין יזכה להרבות ברכות – ו’הולך תמים יוושע’. אולם מי שהולך בזמן הזה בדרך של חריצות, כלומר, במקום להאמין ולהמתין בסבלנות כשצריך, הוא אץ ורץ להעשיר, לכן – יכשל ויפול באחת, ובטח שלא ינקה מעונש.

 

סחבת, ניוון ובעיקר עצלנות גורמים לדחיית מטלות והתמודדות מול משימות החיים. מה שאפשר לעשות היום דחה למחר!- זה המוטו המוביל בחייו של העצלן הכפייתי. התגברות על מידת-העצלנות תגביר את הרצון ליצור ולעשות, וכמובן לא לדחות ליום המחר. הדחף לדחות דברים לזמן מאוחר יותר או עד לרגע האחרון אינו פוגע רק בעצל עצמו, אלא אף בחברה הסובבת אותו.

 

נניח למשל שמדובר באדם עצלן שדוחה כל דבר שהוא צריך לעשות במקום עבודתו. אף על פי שכל אחד הוא בורג קטן במערכת, אבל הוא בורג שמניע את המערכת, אי לכך, בזבוז זמן כפייתי יכול להביא לקריסת העסק בו הוא עובד. הרי אי אפשר לסמוך על היכולת להמציא כל הזמן תירוצים – למה אחרת לעבודה (כי קמתי מאוחר, היו פקקים, חפץ חשוד וכו’), או – למה לא הספקת לעבוד על דו"ח זה או אחר (כי העדפת לפטפט עם החבר’ה על דא-והא, כי פקד אותך גל של צמאון, אז החלטת לגשת למכונת הקפה ושם עוד שיחה ועוד שיחה וכן הלאה). עד שהואלת בטובך לחזור למקום מושבך השעון מראה שעוד מעט הולכים הביתה ולא הספקת כלום. או- אז הגעת לרגע האחרון, הרגע בו אתה צריך לעשות הכל בזריזות (עם מלא שגיאות וטעויות – דבר שיכול לעלות לך במקום עבודתך כשהדבר ימאס על הבוס שלך) – וכשזה קורה, התוצאה המתבקשת מדפוסי התנהגות של עצלנות המלווה בסחבת וניוון, היא איכות מוצר ירוד, בוס עצבני, ומכתב פיטורים.

 

לא חבל? וכל זה רק בגלל שנתת לעצלות לגבור עליך?

 

כך גם בכל תחומי החיים – העצלנות מזיקה. אדם עצל מפסיד הרבה דברים יפים בחייו. הוא לא מצליח לראות את התוצאות שהתנהגות זו עלולה להוביל אותו – כי מחר הוא זמן טוב יותר. כל דבר שנדחה ונסחב לפעם אחרת, למעשה דוחה יעד סופי שפוספס – הישגים והצלחות שאליהם אפשר להגיע. כמו כן איכות עשייה ירודה – הן בעבודה, הן בחיים הפרטיים והן בחיי החברה – זה תופס אותך בכל תחומי החיים.

 

המטלה גדולה עליך?

 

קח נגיסות קטנות ממנה ואל תאכל את כולה בבת-אחת. חלוקת המטלה לצעדים קטנים יותר תגרום לך להתרכז בהשלמת כל אחד ואחד מהם בשלימות. בצורה זו המטלות והמשימות שיש בחיינו הופכות להיות קלות ומעשיות יותר, ואפשר בהחלט להתמודד איתן.

 

קשה לך לבד?

 

אל תעשה הכל לבד. גייס חברים, שותפים לעבודה ומשפחה שיעזרו לך לשאת בנטל. שיתוף אנשים שיהיו מוכנים לסייע לך, ואפילו אם מדובר רק בשיחה מעודדת, בהחלט יעזרו לך להתגבר על יצר העצלנות שתקף אותך ומונע ממך להמשיך הלאה.

 

אין מי שיחזק אותך?

 

חזק את עצמך. עודד את עצמך שאתה טוב בלעשות דברים יותר מאשר לא לעשות בכלל. שיחה ועידוד עם עצמך בהחלט יכולים לעזור – מילים שיתנו לך כוח להמשיך הלאה, מחשבות מעוררות השראה לעשות ולא להתעצל.

 

לא רואים את האור בקצה המנהרה?

 

אם הדבר נראה כמשהו אין-סופי קבע מועד סופי לכל משימה ומטלה ועשה הכל כדי להבטיח תוצאות. בדרך זו גם ציפיות של אחרים מאיתנו, בזמן שאנו עומדים בלוח זמנים מסויים, אף היא גורמת להתעוררות ומכניסה אותנו לקצב עבודה, הרי לא נעים לשמוע כל הזמן: מה לא עשית, לא הספקת, אתה עצלן וכו’.

 

מה עם התגמול?

 

פעמים הבוס במקום העבודה יתגמל. פעמים המשפחה והחברים יתגמלו, ופעמים תגמל את עצמך (אבל רק כשמגיע). טפיחה על השכם או קניית מתנה לעצמך בהחלט תהווה תגמול הולם לכל דבר שתעשה. התגמול הוא למעשה על הנקודות הטובות שאתה רואה בעצמך, שאתה כן יכול ומסוגל, שיש בך מידת זריזות וחריצות, שאתה עושה הכל בכדי לא להתעצל.

 

ומה קורה אם אין חשק, רצון וכוח לעשות?

 

הרבה מוטיבציה! כמה שיותר!

 

החשיבה שאני יכול להתמודד עם אתגרים ולבצע את המשימה בהצלחה: חשוב לי לעשות, חשוב לי להצליח –  כי כשרוצים לעשות אז מתעצלים פחות ולא משאירים ודוחים דברים לזמן אחר, וכבר אמרו: ‘עת לעשות’ (וזה העת), ו’אם לא עכשיו – אימתי?’ – מה שאומר, זמן אחר לעשות את המוטל עלי לא בא בחשבון.

 

רצוי מאוד לפתח מוטיבציה מעודדת – אני מסוגל יותר להצליח מאשר להיכשל, להיות יותר עיקבי עם יכולת שליטה, אני יכול להתאמץ – ורצוי מאוד להוסיף הרבה מצב-רוח. גם בפעמים שעליך "להתעצל" – כלומר להמתין בסבלנות ולהאמין במוריד הגשם שיברך את היבולים, חשוב בדרך מעודדת שתוביל רק לתוצאות טובות.

 

לעיתים המשימה דורשת מאמץ. לא להתייאש ולא להתעצל! כי ברגע שאדם חושב על הכישלון כך הוא פותח את הדלת וסולל את הדרך לעצלנות.

 

חשיבה חיובית – לעיתים המחשבה על כישלון והתוצאות השליליות הנגרמות בעקבותיו, מנסיון מר וכואב מהעבר, תגרור לעצלנות וניוון. איך נתמודד עם זה? בעזרת חשיבה חיובית: לא נורא, בעתיד התוצאה יכולה להשתנות, זה לא מה שימנע ממני לעשות ולנסות שוב. חשיבה נכונה עוזרת לעמוד ולהתמודד מול הנסיונות שיש לכל אחד בחייו, והעיקר – לא להתעצל.

 

אם כן, הבנו שעצלנות היא דבר מזיק שיכול לגרום לנו להפסיד הרבה דברים יפים בחיים. השקעת מאמצים, עמידה מול אתגרים, מוטיבציה והרבה רצון הם חלק מחינוך, מוסר ומשמעת עצמית, דבר שיגרום לנו להתעורר לעשות ולקיים – לחרוש לזרוע ולקצור. משהו שיעודד אותנו לא להתייאש, לא לתת למחשבה עצלנית למנוע מאיתנו את הטוב שכל אחד רוצה בו, כי גם אדם עצל, במחשבותיו רוצה לעשות ולהצליח.

 

אז לך אל הנמלה עצל, למד ממנה והחכֵּם, כי ישיבה בצֵל תגרום לך רק להתעייף ו…להתעצל!