לקפוץ לאש
'אם הזמן חומק לך מבין האצבעות – קפוץ לאש!' הייתה העצה שלו, ואני חשבתי לעצמי, רגע, מי בדיוק ירצה בילוי כזה אפילו בערב הכי משעמם בחיים שלו?!
לא יודעת איך זה מרגיש לכם, אבל לי זה מרגיש כמו לדחוף חמור בעליה תלולה.
ועל מה אני מדברת? ובכן, על הניסיונות החוזרים שלי למשוך את עצמי מתוך מערבולת הזמן המבוזבז ששואבת אותי (מה שואבת? בולעת אותי…) וזה מרגיש מאוד מאוד כואב וכמעט בלתי אפשרי ואני בקושי מצליחה להזיז את השרירים לכיוון החיובי. בין אם אני נמצאת מול המחשב או מתכרבלת מתחת לשמיכה בערב קריר, אני פשוט מאבדת את כל המוטיבציה. גם הנזיפה שלי בעצמי עושה לי קצת טוב, אבל מזיזה את החמור הזה בסנטימטר-שניים בתוך הבוץ.
לא מזמן קראתי עצה נפלאה מרבי אלימלך מליז'נסק זיע"א, בספרו צעטיל קטן – סדר הנהגות האדם בו הוא כותב, שכאשר אדם מרגיש שהוא במצב של בטלנות ובזבוז זמן, הוא צריך לחשוב איך לקדש את שמו של בורא עולם ו"לשכנע את עצמו שאש גדולה בוערת לידו, כזו שמגיעה עד לב השמים, והוא, למען שמו יתברך, שובר את טבעו ומשליך עצמו לתוך הלהבות וכך יקדש שם שמים".
מאמרים נוספים בנושא:
למה? כי בורא עולם מחבר כוונות טובות למעשים טובים והאדם הזה כבר לא יבזבז את זמנו בבטלה ושעמום, אלא ימלא אותו בדברים טובים וחיוביים שמשמים יזכו אותו רק בגלל הכוונה הטובה שלו למשוך את עצמו מביצת העצלות.
האמת, כשקראתי את זה בפעם הראשונה חשבתי לעצמי, 'אוהו.. אוהו… הרב הזה סופר עוצמתי", להרבה אנשים המחשבה על קפיצה לתוך להבות אש שכאלה לא תעשה ערב מרגיע ונעים, בלשון המעטה, כי זה ממש "יאללה באקסטרים!"… ואני מניחה גם שלא תרצו לשתף מחשבה כזאת עם איש מקצוע מתחום בריאות הנפש, אלא אם כן בא לכם לבלות את שארית חייכם במחלקה סגורה. וחוץ מזה, למה להפריע לבזבוז הזמן שתופס אתכם עם מחשבות מענות ומייסרות? הכאב שאני מרגישה מקצת שמן שעף מהמחבת על האצבע שלי, למשל, גורם לי להתעוות ולצרוח עד שכל הבית רועד.
אבל למרות כל ההתנגדויות שעלו בי אחת אחרי השנייה, החלטתי להשליך את ההיגיון שלי הצידה ולתת לעצה של רבי אלימלך צ'אנס. תשמעו, קרה שם משהו מגניב. כשדמיינתי לעצמי את להבות האש השורפות האלה, התחלתי להרגיש שאני מתחברת לאומץ הלב של כל הקדושים לאורך כל הדורות, אלה שמסרו את חייהם על קידוש השם ולא היו מוכנים לוותר על יהדותם או לעשות משהו שחל עליו 'יהרג ובל יעבור' ובחרו למות. וכשהתחברתי למקום העמוק הזה בתוכי, הרגשתי כוח עצום ונחישות. הסטופר חסר התנועה והחיות שלי החל לפעול ואנרגיות חדשות החלו לזרום בתוכי.
והשאלה המתבקשת היא, איך רותמים את כל האנרגיות האלה לקרב בו אכבוש את בזבוז הזמן הכי בגדול שאפשר?
בימים ההם, של רבי אלימלך, עצלן היה אחד שישב ולא עשה כלום או מי שהעביר את כל יומו בשינה עמוקה במיטה. אבל בימינו, עצלנות ובזבוז זמן הם מושגים הרבה יותר מורכבים. קודם כל, זה בא עם כל הרעש והצלצולים והמערבולות ששואבות אותנו פנימה. דבר שני, אנחנו מהופנטים מהבידור הפאסיבי שהטכנולוגיה מציעה לנו. כל מה שאנחנו צריכים זה רק להקליק על העכבר או להעיף מסך ימינה או שמאלה, או למעלה. ואם נתפסנו במבוך הפייסבוק, ייקח לנו שעות למצוא את הדרך החוצה. למה? כי אנחנו ממש חייבים להקליק על עוד "חבר" או לקרוא עוד שורה עסיסית על איזה סלב או מבזק רכילות ברשת. ויש גם את העניין של לשחק במשחק "רק עוד פעם אחת", ואז ה"רק עוד פעם אחת" הזו הופכת לעוד אחת ועוד אחת של "רק עוד פעם אחת". כי ככה זה, אין רק עוד פעם אחת.
אולי גם זה יעניין אתכם:
לא משנה מה המצב, ההתמכרות לבזבוז הזמן דורשת משהו קיצוני (יאללה באקסטרים?) ואיזו היא הדרך הכי טובה להתגבר על הדבר הממכר הזה אם לא לגעת בלב האומץ של ליבנו, המקום שכאשר מגיעים אליו מבינים באמת מה הכי חשוב בחיים, ומשם היכולת לשלם את המחיר של קידוש השם קלה ומלאת רצון אמיתי וכנה.
משחק הסודוקו "התמים" היה אוכל לי שעות לא מעטות מהיום שלי. הייתי חייבת לשחק "רק עוד פעם אחת". המנטרה הזו הפכה לאות הפתיחה ודחפה אותי לתוך המערבולת, אך מצד שני, ברגע שהבנתי את העצה הנפלאה של רבי אלימלך היא דחפה אותי החוצה ממנה. התחלתי לחשוב על קידוש השם ומצאתי את הכוח ואומץ ליבם של מקדשי השמים בתוכי, מה שהוביל לרצון חיובי לעשות משהו טוב לכבוד בורא עולם ממקום של אהבה ומחשבה טובה, ולצאת מהתרדמה הדיכאונית בה הייתי. וזה הרגיש נפלא. וככל שתרגלתי את העצה כך היא הפכה קלה יותר, וכמובן, השגתי דברים טובים וחיוביים יותר בחיי.
רבי נחמן מברסלב מלמד, שהצעד הקטן שאנחנו עושים כאן בעולם הזה כדי להתרחק מהרע, בשמים זה נחשב למרחק של אלפי פרסאות ממנו. כן, זה יכול להיראות כמו צעד בגודל סנטימטר אבל בשמים זה קילומטרים. כל מאמץ נחשב וחשוב!
הרבה דברים אפשר לעשות עם 'הכסף הקטן' של הזמן שיש ברשותנו. אפשר להתפלל על עם ישראל, לשמוע שיעורי אמונה, ללמוד ספרי מוסר והתחזקות, לזכות את הקרובים אלינו בדיסקים מחזקים בנושאים שונים ומגוונים שהצילו את חייהם של אלפים רבים. הרשימה עוד ארוכה ואתם יכולים להוסיף ככל העולה על ליבכם. ההשפעה החיובית בעולם היא דבר עצום וגדול, לכן כדאי להרבות במחשבה, דיבור ומעשים טובים.
ככל שנתרחק מבזבוז הזמן, ולא משנה באיזו גישה נבר, כך יהיה לנו יותר קל בחיים. בסופו של דבר, זמן מבוזבז יהפוך למשהו דוחה ומגעיל ואנחנו לא נרשה לדבר שכזה להיות חלק מחיינו. באופן אוטומטי נרצה להראות לבורא עולם שהוא ורק הוא מספר אחד בלב שלנו!
יהי רצון שאבא שבשמים יזכה אותנו בכוחות הנפלאים האלה, במתנה העצומה הזו לבצע את המשימה שלנו בעולם הזה, אמן.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור