לרקוד עם כוכבים

היא שרה, רוקדת ומשחקת את סיפור
חייה במופע מיוחד. תהילה ישראל, מי
שהייתה לאחת ההבטחות הגדולות של
עולם המחול, עשתה פירואט אחד יותר
מדי וחזרה בתשובה, ומדברת על השילוב
המנצח של הגוף והנשמה.

היא נולדה "בשפגאט" וכבר מגיל 6 היא לא מפסיקה לרקוד. תהילה ישראל הייתה לאחת ההבטחות הגדולות של עולם המחול, אך בשיא הקריירה שלה עשתה פירואט אחד יותר מדי והחליטה לחזור בתשובה. במופע שלה היא שרה, רוקדת ומשחקת את סיפור חייה ומעניקה הצצה אל עולם הזוהר, "שלא תמיד באמת זוהר כמו שהוא נראה".

"ברגע שהגוף מדבר יחד עם הנשמה, זה שילוב מנצח", אומרת לי תהילה ישראל (30) בתחילת הראיון, בעת שהיא מספרת לי על המופע האחרון שהעלתה עם תלמידותיה בבית הספר למחול נשי, "הללו".

היא כריזמטית אך נעימה, מוכשרת ולא פחות מכך, צנועה. עד לפני כשנתיים וחצי הייתה לאחת ההבטחות הגדולות של עולם המחול בארץ. היא רקדה בארץ ובעולם, בלהקות נחשבות כלהקת המחול הקיבוצית, להקת "בת דור" ולהקת המחול של עידו תדמור. במופעים הגרנדיוזיים של ריטה, "שיקאגו" ו-"ONE" הייתה לאחת הרקדניות המובילות וניבאו לה גדולות ונצורות. אך בדיוק בשיא הקריירה שלה, החליטה ישראל לעשות פירואט אחד יותר מדי, הפנתה גב לעולם הזוהר ולקחה את עצמה אל עבר עולם אחר לגמרי.

בוא נפזר את מסך הערפל

הכל התחיל כשאחיה היחיד, שהיה שוער מפורסם, החל לחזור בתשובה. "הוא התחזק ואני הייתי בקצה השני של העולם, בעיצומן של החזרות למופע הענק עם ריטה. כל הזמן הוא אמר לי: ‘אחותי, את בדמיונות’, ולי זה היה נראה הפוך, אני הרי זו שבמציאות, הוא חי בדמיונות".

השינוי החל אצלה מספר חודשים לאחר מכן, בדיוק ביום חתונתו של אחיה. "נדהמתי לראות איך הוא משנה את כל החיים שלו, משליך הכל, את הקריירה, הלבוש, סגנון הדיבור והולך ללמוד תורה. זה קרה מול העיניים שלי ולא יכולתי להישאר אדישה, חשבתי שחייב להיות פה משהו".

מה ש"שבר" אותה, כהגדרתה, הייתה החתונה עצמה. "מאוד פחדתי אלו שירים יהיו שם, אלו ריקודים, ואני לא אשכח איך במשך שעתיים עמדתי ברחבת הריקודים, שהייתה נפרדת, ורק קפצתי", מספרת ישראל שרגילה לביצועי מחול מרשימים אך הסתפקה בריקודי מעגלים ושורות. "הרגשתי שמחה גדולה ולא הבנתי איך זה יכול להיות שאני רוקדת כבר 20 שנה על הבמות הכי גדולות בעולם, וזה לא דומה למה שאני מרגישה עכשיו. ואני בסך הכל עומדת במקום וקופצת. אחר כך אחי הסביר לי שהיה חשוב להם להזמין לחתונה את אורח הכבוד, את בורא עולם".

באותו ערב החליטה ישראל שהיא רוצה חתונה כזו. "לא ידעתי עדיין מה זה אומר אבל היה לי ברור שהיה שם משהו אמיתי, בלי פוזות. הבנתי גם שאני רחוקה מזה אלפי שנות אור".

הדלקת נרות עם ריטה

למחרת, חזרה ישראל, כרגיל, לאורות הבמה הנוצצים. "הגעתי לחזרות ובדיוק התנגן השיר של ריטה "בוא". פתאום הרגשתי חולשה כזו שלא הצלחתי לרקוד, התמונות של החתונה לא יצאו לי מהראש. הלכתי הצידה, התיישבתי על המדרגות והתחלתי לבכות כמו ילדה בגן". ישראל הקשיבה למילות השיר והרגישה שהן מדברות בדיוק עליה: "בוא נפזר את מסך הערפל, בוא נעמוד באור ולא בצל, עד מתי נמשיך לברוח, אל משחקים של כוח. מותר לך לרעוד לפעמים, כשמשהו נפלא קורה בפנים…". דמעותיה זלגו כמים.

חבריה למופע רצו אליה, חשבו שנפצעה, הגישו לה מים. כששאלו מה קרה, השיבה בלי להתבלבל: "אני חושבת שאני רוצה לחזור בתשובה".

איך הם הגיבו?

"חלק התפוצצו מצחוק, חלק הבינו באמת שזה רציני. זה היה בדיוק בחום של אוגוסט והם חשבו שהחום השפיע עלי", היא צוחקת.

כשחזרה הביתה עודד אותה אחיה ללכת לסמינר יהדות, אך היא הייתה אז במרתון של הופעות ולא יכלה לעצור הכל. בינתיים, קיבלה על עצמה להדליק נרות שבת.
 

ביום שישי שלאחר מכן, הביאה עמה להופעה נרות שבת וכשהגיע זמן הדלקת נרות, עברה בין חברותיה למופע והציעה שיצטרפו אליה. "חלק אמרו שיבואו, השאר לא התעניינו. התחלתי ללכת לבד, בהמשך הצטרפו אלי שלוש בנות. כשהגעתי ל"שולחן השבת" שהכנתי, הסתובבתי אחורה וראיתי את כל הבנות מאחוריי, בערך חמישים בנות, גם ריטה הייתה שם. כל אחת שמה עליה איזה מגבת או חלוק כדי להתכסות. הדלקנו נרות שבת כולנו, זה היה רגע גדול", היא משחזרת בהתרגשות. "את רואה את כל הנשמות התועות, ביניהן אני, שמחפשות אמת, ופתאום זה קורה.

"אחרי הסמינר חזרתי עם עיניים דומעות. למדתי מה זה זוגיות, מה זה בורא עולם, מה זה בית יהודי. הרגשתי שעבדו עלי 28 שנה. פתאום גיליתי את העולם, הייתי מאושרת, הרגשתי שאחרי 22 שנה של לימודי ריקוד ושל לאכול חסה כל היום וכל הזמן גוף, עכשיו אני לומדת באוניברסיטה של החיים".

לא חששת שתיאלצי לוותר על הריקוד, שהיה כל עולמך מאז גיל 6?

"הבנתי שלוותר לגמרי אני לא יכולה, אבל אני חייבת לעשות שינוי".

ישראל שלחה מכתבי התפטרות לכל המקומות בהם הופיעה, ביניהם מקומות שאנשים מוכנים למכור את כל היקר להם בשביל להתקבל אליהם. "כולם התקשרו ושאלו אותי: "מה קרה, השתגעת?" ואני עניתי להם שגיליתי את עולם התשובה". כשהם הצטערו ואמרו שזה "הפסד גדול לעולם המחול", השיבה להם ישראל בביטחון כי "זה אולי הפסד לעולם המחול, אבל רווח לעולם התורה".

תפילה עם כל הגוף

היום היא מורה למחול קלאסי ומודרני ומופיעה ברחבי הארץ במופע מרגש במיוחד, "התנועות שבלב", בו היא שרה, רוקדת ומשחקת את סיפור חייה. לאחרונה, הוציאה אלבום ראשון לנשים, והספיקה גם להתחתן, עם בחור ישיבה ("הוא מאוד מפרגן לשליחות הזו שלי"), בחתונה קדושה, ממש כפי שביקשה.

"כשאני רואה כיתה מלאה בנשים שמתחברות לעצמן ולקב"ה דרך הריקוד, זה מדהים בעיניי. אנחנו רגילות בתפילת 18 ללכת 3 צעדים אחורה ו-3 קדימה, אבל בריקוד פתאום את רואה סוג של תפילה עם כל הגוף, ממש ‘כל עצמותיי תאמרנה’" היא אומרת.

קיימות היום המון כיתות ריקוד לנשים דתיות. מהיכן נובע הביקוש הרב הזה לדעתך?

"זה נותן ביטוי לאישה ומוציא ממנה כוחות מיוחדים, היא מחדשת את האנרגיה וחוזרת הביתה עם כוחות מחודשים. אישה צריכה היום המון כוח וכשהיא יוצאת לרקוד לשעה אחת זה כמו תדלוק. שינוי אווירה, התחברות לקדושה, זה סוג של עבודת השם".

כיצד ריקוד יכול להפוך לעבודת השם?

"בריקוד יש המון נתינה והתבטלות" היא מצטטת את בעלה, "התבטלות למוסיקה, למורה וגם המון הקשבה לגוף ולנשמה. אני רואה בנות שמגיעות בתחילת השיעור עצובות וכבר במהלכו הן בעננים. השם לא רוצה שנהיה בעצבות, בעייפות, וריקוד מחדש את הכוחות, מעלה חיוך. בתהילים כתוב: "הפכת מספדי למחול לי" – את כל העצב הקב"ה הופך לנו לשמחה, דרך המחול.

"אני מסתכלת אחורה ואומרת לעצמי שאולי לא סתם עברתי 28 שנה בעולם המערבי, עם כל הלהקות שרקדתי בהן וכל הידע שרכשתי. אולי הקב"ה נתן לי לעבור את כל זה כדי שאגיע לעולם הקודש ואנחיל את זה הלאה".

מאז חזרת בתשובה את מופיעה על במות קטנות של אולפנות ומרכזים קהילתיים. את לא מתגעגעת לבמות הנוצצות של אז?

"זה מדהים, שכשחוזרים בתשובה אז משהו בצניעות נכנס גם פנימה, זה לא רק הלבוש" אומרת לי ישראל בחיוך, "הבמות הקטנות שאני מופיעה בהן הן הבמות הכי גדולות. הן בשבילי הבמות האמיתיות".

(באדיבות שבועון מעייני הישועה)