מים עכורים

לפני שהשנאה שלו אלי הפכה למשהו
חיצוני ואובססיבי, הייתי מעריץ מושבע
שלו. ובעצם, לא עולה במוחי שום
זיכרון מהשנים ההן בלי שווטרס היה
קשור אליו. רוג'ר ווטרס ומים עכורים.
 
 
כמו הרבה בני נוער שגדלו באמריקה של שנות ה-70, גם ההגדרה שלי ל"גיבור" הייתה מישהו שיכול לנגן על גיטרה חשמלית ולגרום לה להישמע כאילו היא מייללת, עם צליל שמעביר בך זרמים לא מהעולם הזה. קירות חדרי היו עמוסים בפוסטרים של כל מיני "גיבורים" כאלה – לד זפלין, הביטלס ועוד. אבל היה אחד שקיבל אצלי מקום מיוחד מאוד – גם על הקיר וגם בלב הנערי שלי – הזמר-בסיסט רוג'ר ווטרס, מנהיג להקת פינק פלויד.
 
ועכשיו, רוג'ר ווטרס שונא אותי.
 
לפני שהשנאה שלו אלי הפכה למשהו חיצוני ואובססיבי, הייתי מעריץ מושבע שלו. ובעצם, לא עולה במוחי שום זיכרון מהשנים ההן בלי שווטרס היה קשור אליו. רוג'ר ווטרס היה שם בהכל. אהבתי את השירים שכתב, את הלחנים, את הביצועים שלו. במיוחד, את האלבום בהא הידיעה של הפינק פלויד שיצא ב-1979 – "החומה".
 
אבל מאז גדלנו והבנו שלא פעם הגיבורים שלנו הם לא יותר מאשר נבלים.
 

רוג'ר ווטרס. קרדיט לתמונות: Ben Cook, Shutterstock.com

 
מאז היותי נער מתבגר עברו כמה עשרות שנים (לפחות מבחינה פיזית), אולם חלק מההתבגרות שלי הסתיים (כן, לא מזמן) כאשר רוג'ר ווטרס הופיע בנובמבר האחרון באו"ם כשהוא משווה את ישראל לגרמניה הנאצית, וכמובן משקר לגבי מדיניות החמאס כלפי המדינה היהודית.
 
באותה עדות, ווטרס טען שלישראל נזקפים פשעים בינלאומיים וכמדינה הדוגלת באפרטהייד (הפרדת גזעים). ובאותה נשימה, שיבח את ארגון הטרור – החמאס, באומרו שהם אנשים שוחרי שלום. "חמאס הוא פרטנר לשלום עם ישראל אם תהיה נסיגה מוחלטת לגבולות 67. אני יודע שאתם כן יודעים את זה, אבל במקום בו אני גר אנשים לא יודעים זה, הם לא יודעים שזו העמדה האמיתית של החמאס, אז אני אומר להם את זה".
 
אבל מה שהם גם לא יודעים הוא, וזה דבר שרוג'ר ווטרס השמיט מטעמי נוחות, שהסעיף השביעי באמנת החמאס קורא בצורה מפורשת להרוג את כל היהודים!
 
הוא דווקא בחר לשים את הדגש בדבריו על מה שנאמר בסעיפים 6 ו-31: "…תנועת חמאס עצמה מוצגת כתנועה הומניסטית הדוגלת בשמירת זכויות אדם, שאין לה עניין בחרחור מלחמות…"
 
ובאותה הצהרה, ווטרס התחנן בפני האו"ם "לתפוס את הרגע ההיסטורי הזה ולהכריז שחברותה של ישראל באו"ם תהיה תלויה בשינויים ובגישה של השלטון בכל הקשור לאפרטהייד".
 
אבל לא רק את האו"ם רוג'ר רוצה להסית נגד ישראל, הוא גם פנה למוסיקאים שיצטרפו אליו.
 
בחודש האחרון ווטרס פנה לאתר פרו-פלסטיני שנקרא "אינתיפאדה אלקטרונית" וביקש מחבריו לעולם המוסיקה להצטרף לחרם מוסיקאלי על ישראל. את סטיבי וונדר הוא הצליח לשכנע, והאחרון ביטל את הקונצרט שלו בישראל.
 
מכיוון שאהוביו של רוג'ר ווטרס – החמאס, שונאים את ישראל שנאת מוות, אז אוטומטית רוג'ר שונא את היהודים. אחרי הכל, אנטי-ציונים הם אנטישמים אמיתיים.
 
וזה אומר, שגיבור גיל ההתבגרות שלי שונא גם אותי.
 
לאלה מאיתנו שגדלו על השירים של פינק פלויד, הדיבורים מלאי הארס והשנאה נחתו עלינו כמו מכה כואבת ביום בכלל לא בהיר. אבל מצד שני, הם לא היו הפתעה מוחלטת.
 
המקרה המסקרן של רוג'ר ווטרס כגיבור של רוק קלאסי בעיני מעריציו, שהפך גיבורם של הטרוריסטים, זה משהו קיצוני. אבל זה לא משהו יוצא מן הכלל, כי בחברה המערבית "הגיבורים" המערביים רחוקים מאוד מלהיות גיבורים אמיתיים.
 
וראיתי הרבה "גיבורים" כאלה מקרוב, כשעבדתי כמפיק עם כל מיני 'כוכבים' למיניהם.
 
באחת המסיבות אליהן הוזמנתי, כמפיק, ניגנה להקת רוק מוכרת בכל העולם (שמכרה למעלה מ-80 מיליון אלבומים!). ראיתי איך הם שותים את האלכוהול המועדף עליהם – וויסקי, בכוסות הכי גדולים שהיו שם, כאילו שתו לימונדה. ולא מדובר בכוס אחת, אלא במשהו שגובל בהתמכרות לשמה.
 
במפגש אחר, נפגשתי עם כוכב מפורסם של סרטי הקומדיה הכי מוכרים, כשהוא מכור לסמים בצורה קשה.
 
והיה גם המפגש שלי כמפיק בהוליווד, כשהפקתי את אחת התוכניות המפורסמות בערוץ המשפחה, עם השחקנית הראשית שסיפרה לי איך היא בוגדת עם אחד מפיקים נוספים של הסדרה.
 
חלק 'מהחומר' שנקרא "גיבורים".
 
ועדיין, הסגידה לסלבס ומפורסמים למיניהם בתרבות המערבית היא משהו לא נתפס בשכל, אנשים מהללים ומשבחים את "הגיבורים" האלה, מוכנים לעשות הכל כדי לקבל איזו חתימה או מזכרת קטנה מהם.
 
ומכיוון שהתרבות המערבית, כולל תרבות הפופ, מחשיבה רק את החיצוניות והגשמיות, הגיבורים האמיתיים נשארים מחוץ לזרקורים. הגיבורים האמיתיים שבנו את הכוח הרוחני שלהם, שעבדו קשה לעלות את נשמותיהם לגבהים אדירים מבחניה רוחנית, ואפילו לעזור לאחרים לעשות את זה.
 
מאז שהתחלתי לשמור תורה ומצוות "גיבור" כמו רוג'ר ווטרס מזמן הוחלף בגיבורים אמיתיים. רשימת הגיבורים האלה היא ארוכה מאוד, אבל אציין את אלה שעומדים בראשה. למשל, איש רוח עצום וענק – רבי נחמן מברסלב, שעבד שנים רבות על מידותיו עם הנהגות מדהימות עד שנהיה צדיק אמיתי, ולימד אותנו איך להתקרב אל בורא עולם דרך התפילה האישית (התבודדות, כפי שהוא מכנה אותה) ונתן לנו ספרים מלאים בעצות. ורבי נתן מברסלב, תלמידו המובהק, שהתגבר על מניעות ששום בן אנוש לא היה מצליח להתגבר עליהן, ולו רק כדי לשמור שהאש של הרב שלו – רבי נחמן, לעולם לא תכבה. ו"החפץ חיים", שדיבר עם בורא עולם כל יום, ניקה וטיהר מעצמו מכל הקשור לכעס, ולימד אותנו איך לשמור על פינו ונתן לנו ספרים עמוסים בעצות והכוונה איך להימנע ממחלוקת, לשון הרע ושות'.
 
ברשימה זו תמצאו גם את הצדיקים של ימינו, את האנשים הפשוטים שמתמודדים כל יום עם אתגרי אמונה, ולא רק, אלא שהם אפילו מפיצים אותה ברחבי העולם.
 
אלה גיבורים. "מגינים" של טרוריסטים, כמו רוג'ר ווטרס, שיודעים לייצר אלבומים טובים הם ממש לא גיבורים.