משולש האהבה

אני לא מאמינה. הוא עשה את זה שוב, פעם חמישית ברציפות. אני פשוט לא יכולה להבין איך הוא עושה את זה, וזה משגע אותי. הבעל הזה שלי… הוא לקח לי אותו, את האהוב המקסים שלי!

אם אני יושבת איתו על הספה ומחבקת אותו, אתם יודעים, קצת מתרפקים אחד על השני, בעלי פתאום עובר, מחייך אליו ולפני שאני מספיקה להבין איך זה קורה, האהוב שלי כבר בזרועות בעלי (כאילו, מציל אותו ממני?) איזו מן הכרת הטוב זו? מה, הוא לא מעריך את האהבה והנשיקות (המעצבנות) שאני מרעיפה עליו? האם באמת הוא התעייף מלשמוע אותי אומרת לו, בלי סוף, שאני מאוד אבל מאוד אוהבת אותו?!

זה פשוט לא יכול להיות. נראה לי שמשהו קורה, ולא סתם. באמצע הלילה, וזו התיאוריה בה אני דוגלת לאחרונה (אין לי הסבר אחר) – בעלי הולך לחדרו של המלאך הקטן שלי, מתקרב לאוזן של המקסים שלי ולוחש לו כל מיני מסרים שחודרים לתת ההכרה שלו, 'אבא מספר אחד…. אתה אוהב את אבא הכי הרבה… אבא הוא המועדף עליך…'

מאמרים נוספים בנושא:

ככה אהבה אותנו אמא

אהבה של אמא

אוהבים אותך ילד

לפני חודשיים סיפור האהבה הזה החל להיסדק כשדמות לא רצויה נכנסה לרומן הזה – בעלי. כן, עד אז היינו רק אני והוא, האהוב הקטן שלי, שעדיין לא ידע איך להתגונן מהנשיקות המעצבנות שלי. זה היה אז. אבל עכשיו זה סיפור אחר לגמרי.

הרומן ההוליוודי שלנו הפך למשולש אהבה. אני אוהבת את המלאך שלי, והמלאך שלי אוהב את בעלי, ובעלי אוהב אותי.

אני משחקת את שבורת הלב ומאפשרת לבעלי לחשוב שאני ממש, אבל ממש, עצובה שהתינוק לא רוצה אותי. אבל באמת, במציאות, הו הו… בזמן הזה אני מתכננת את השייט שלי מסביב לעולם, זה שאעשה בגיל 80, אז יהיה לי מספיק כסף בחשבון הבנק בשוויץ, החלום יתגשם… 'סיונרה בעלי היקר!' אני אצעק כשאדדה עם מקל ההליכה אל השקיעה עם מרגריטה ביד…

אבל בינתיים אני אומרת לאהוב הקטן שלי, "אני יודעת שאתה לא רוצה אותי, אבל אני עדיין אוהבת אותך". אני יודעת שהוא לא מתייחס למה שאני אומרת לו, כי דבר ראשון – הוא עדיין לא מבין מה אני אומרת, הוא רק בן שנה. דבר שני – בכלל לא מעניין אותו מה יש לי לומר. דבר שלישי – הוא עסוק בלצחוק מהפרצופים המצחיקים שבעלי עושה לו ומהקול המזעזע שלו כשהוא שר. באמת מזעזע.

אכן כן, נודע הדבר. הילדים שלנו אף פעם לא יידעו כמה אנחנו באמת אוהבים אותם. זו גם עובדה אמיתית שהם לא יאהבו אותנו כמו שאנחנו אוהבים אותם. ואתם יודעים מה, זה בסדר, זה טבע הדברים וככה פועלת הדינמיקה של אהבת הורה-ילד.

זה בדיוק מה שקורה עם בקשר שלנו עם אבא שבשמים. הוא אוהב אותנו מאוד, הרבה מעבר למה שאנחנו מסוגלים להכיל ולהבין ולדמיין, אבל אנחנו כמו התינוקות שאין להם שמץ של רמז וכיוון כמה ההורים שלהם אוהבים אותם. כמובן שהקב"ה לא מצפה מאיתנו שנאהב אותו כמו שהוא אוהב אותנו, אבל לפחות אנחנו יכולים לעשות משהו בנדון, להתאמץ קצת ולאהוב אותו.

כאן רבים וטובים מאיתנו נתקעים במשולש האהבה. הקב"ה אוהב אותנו, אבל אנחנו אוהבים דברים אחרים. הקב"ה אומר לנו 'ילדים יקרים שלי, אני יודע שאתם לא רוצים אותי, אבל אני עדיין אוהב אתכם!'

הבורא רוצה שנדבר איתו. אבל אנחנו עסוקים בלתכנן את החופשה הבאה שלנו, להעמיד פנים כאילו הוא  לא קיים. הוא רוצה שנקשור את נשמותינו אליו דרך המצוות שהוא נותן לנו לקיים, אבל אנחנו עסוקים בשופינג של כל הדברים שאנחנו לא צריכים. אבא שבשמים רוצה שנחדד את המוח ונלמד דברים חשובים מחכמינו ז"ל, אבל אנחנו עסוקים בלהרוג תאים יקרים במוח בצפיות ביוטיוב ובקריאת כל כתבות הטראש על כל מיני סלבס, שחייהם ריקים מתוכן ומלאים בהצגות וכאילו.

כן, אבל הוא עדיין אוהב אותנו. ואחת לכמה זמן הוא צריך לתת לנו תזכורת שהדברים שאנחנו אוהבים ורודפים אחריהם לא יתנו לנו שום דבר, בטח לא אושר. וכשאנחנו מקבלים את התזכורות הללו, בצורת חולי או אובדן רכוש וכסף, אנחנו מסתכלים על השמים עם מבט זועף, למה מפריעים לנו ככה באמצע החיים?! אז אנחנו מאשימים אותו, את אבא היקר שלנו, שרק מנסה לדחוף אותנו למסלול הנכון והאמיתי שלנו.

מתי ייגמר משולש האהבה המעוות הזה? למה אנחנו לא מסכימים לקבל את האהבה שלו? או לפחות, לדעת שהוא אוהב אותנו? למה אנחנו ממשיכים לדחות ולסרב לכל הניסיונות שלו לקרב אותנו אליו? למה לא חזרנו עדיין הביתה, למקום שהוא הכין לנו, במיוחד בשבילנו?!?

אתם לא חושבים שהגיע הזמן לעצור את האהבה לדברי ההבל והכלום ולהשקיע אותה במקום הנכון? איזה אושר יש לנו מלשוטט כל היום באתרים, בפייסבוק, בלשלוח הודעות לכל העולם ואשתו, לעסוק בכל הדברים שהכי הורסים את המוח?

האם לא הגיע הזמן שנעצור, שנברח מהעבדות והשעבוד ונתחיל לנסות לחשוב – למה אנחנו כאן ומהי המטרה שלנו בעולם הזה? כשנתבונן כמו שצריך ונבין מי אנחנו, ונגלה מה אנחנו צריכים לעשות כאן ומה עלינו לתקן, תהיו בטוחים שיהיה לנו הרבה יותר כיף.

אולי גם זה יעניין אתכם:

לך בתי, מאבא

תפילה של אמא

אני רק השליחה

אני חושבת שרבים וטובים מאיתנו תקועים במשולש האהבה הזה, רק בגלל שאנחנו לא מוכנים להסתכל על החיים שלנו בלי משקפיים מבית היוצר פראדה, אלה שגורמים לכל מה שתסתכל עליו להיראות משגע (ככה זה כשהמשקפיים מבית יוצר איטלקי, המותג בהא הידיעה…). קשה מאוד להיות כנים עם עצמנו ולהודות שיש לנו מלא דברים לתקן. קשה מאוד להודות שאנחנו אבודים וחלשים ואין לנו שמץ של מושג מה אנחנו עושים עם החיים שלנו. זה קשה במיוחד להגיע להכרה שאין לנו מושג מי ברא אותנו ולמה.

אם לנו ההורים זה קשה, תארו לעצמכם כמה זה קשה לילדים שלנו. אבל אם אנחנו ההורים נדע, מתוך תפילה ועבודה על מידות הנפש שלנו – כמה קל זה יהיה לילדים שלנו! כמה משולשי אהבה מסובכים אפשר יהיה לפרק!

לא משנה מה אנחנו עושים, הקב"ה אוהב אותנו! התפקיד שלנו הוא להפנים את המסר הזה! זאת ההבטחה הנפלאה של רבי נחמן מברסלב! יש דרך להשיג לעשות את זה!

אבל איך מתחילים? קודם כל, יש לרב שלום ארוש דיסק מדהים שנקרא השם אוהב אותי – אני ממליצה בחום ל-כ-ו-ל-ם לשמוע אותו. ואז לקרוא, ושוב לקרוא, ולקרוא עוד פעם, את הספר משנה-החיים ורב המכר שלו – בגן האמונה. כל שאלה שיש לכם על אלוקים והחיים תקבל מענה בספר הזה. דבר שלישי, הקדישו לקשר המקסים הזה זמן איכות, משמע תפילה, השיחה האישית שלכם עם אבא שבשמים.

דבר רביעי, וחשוב מאוד, כדי לחזק את הקשר שלכם עם הילדים, עשו חסד עם עצמכם ואיתם – לימדו היטב את הספר חינוך באהבה, ותראו איך החיים בבית שלכם ייראו.

הקב"ה מחכה לכולנו בזרועות פתוחות, ואתם לא רוצים לחיות באושר ובעושר לנצח?!? לא רוצים סוף מעניין? אם כן, רוצו איתי אל השקיעה, אבל בלי הסיונרה והשייט מסביב לעולם. רוצו איתי אל החיים המאושרים ומלאי המשמעות. תסמכו עלי, זה לא יעשה לכם הנגאובר, מבטיחה.