עפר הקסם
מה הייתם עושים במקומו? בורחים לצד השני של כדור הארץ? נופלים לזרועות הייאוש שמציע תפריט עמוס בדיכאון? או מסכימים להאמין שהעפר הזה עומד לשנות לכם את החיים?
מה הייתם עושים במקומו? בורחים
לצד השני של כדור הארץ? נופלים
לזרועות הייאוש שמציע תפריט עמוס
בדיכאון? או מסכימים להאמין שהעפר
הזה עומד לשנות לכם את החיים?
סיפור קלאסי מספרת לנו הגמרא אודות מידת האמונה, שמקבלת נופך ועוצמה על ידי אותו צדיק – נחום איש גמזו, ששמו ניתן לו בגלל ש"נחום – האיש שאמר תמיד גם זו לטובה" (ומי שהיה הרב של רבי עקיבא). אמונתו הפשוטה של נחום עוררה הדים רבים באותה תקופה ועד ימינו, ניסים של ממש קרו בעקבותיה, מה שהוביל את מנהיגי ישראל העתיקה להגיע למסקנה שהוא האיש שיישלח לשכך את זעמו של קיסר רומא.
לדרך הוא יצא כשבאמתחתו תיבה מלאה באבנים יקרות כמתנה לקיסר, אבנים שנרכשו במטבעות האחרונות של האוכלוסייה המדוכאת והעשוקה כאן בארץ ישראל, וכל זה למה? כדי שהקיסר יאות ויסכים להפסיק את הגזירות הקשות על העם היושב בציון.
את מנוחת הלילה, בדרכו לרומא, העביר נחום בפונדק דרכים. וכאשר נרדם, נכנסו גנבים לחדרו, רוקנו את התיבה מהאבנים היקרות ומילאו אותה בעפר!
בבוקר, נחום הבחין שהתיבה לא כתמול-שלשום, והחשד שמשהו קרה לתיבה הוביל אותו לפתוח אותה ולגלות… שבמקום אבנים יקרות וטובות היא מלאה בעפר!
מה הייתם עושים במקומו?
שימו לב, נשלחתם למשימה חשובה שגורל עם שלם תלוי בכם! הפקידו בידכם את תפקיד השליחות העצומה הזו, תיבה מלאה באבנים יקרות שאחיכם ואחיותיכם 'גירדו' במטבעות האחרונות כדי לרכוש אותן, אותם אנשים שהרומאים משליכים לגוב האריות. אתם הסיכוי האחרון לעורר את רחמיו של הקיסר!
אבל התיבה מלאה בעפר, אבנים יקרות כבר אין שם, מה תעשו?
האם תחשבו שהייתה זו רשלנות לשמה מצידכם כשבחרתם פונדק על אם-הדרך, נרדמתם ולא שמרתם על התיבה מכל משמר?
האם תאשימו את עצמכם?
האם תברחו לצד השני של כדור הארץ, להודו למשל?
תתכננו התאבדות?
האם תיפלו לזרועותיו הפתוחות של הייאוש שבתפריט שלו אין כלום, חוץ מדיכאון וערפול חושים?
אולי, אבל לא איש כמו נחום איש גמזו שמנהיג את עצמו עם אמונה שלמה, אדם מאמין שגם זו לטובה, ובעצם, זה הדבר הכי טוב שקרה. זה, כך יודע נחום, בדיוק הדבר שבורא עולם רצה שיקרה. לכן הוא לוקח את התיבה המלאה בעפר וממשיך את המסע לרומא.
וכשנחום איש גמזו מגיע לשערי הארמון, הוא מספר מיד לשומרים שהגיע אחרי מסע ארוך מישראל והוא שליחם של היהודים הרוצים להעניק את התיבה הזו לקיסר. השער נפתח והוא מיד הוא מובל פנימה.
הקיסר מסתכל ובוחן את התיבה. המשרתים המלכותיים מקבלים את הרשות מהוד קיסרותו ופותחים אותה ו… זעם, צעקות, עיניו של הקיסר נפתחות, הלסתות רוטטות, ובסוף הוא גם צועק: 'יהודים חצופים! אהרוג את כולכם!'…
אבל נחום לא נרתע והוא גם לא חושש. גם זו לטובה – זה כלל ברור וידוע לו, גם אם לא הבין איך…
לפתע, אליהו הנביא, שהגיע מחופש לאחד משריו של הקיסר, פונה אל הקיסר ואומר: "הוד קיסרותו, אולי עפר זה הוא עפר הקסם שהשתמש בו אברהם אביהם הקדמון של עם ישראל במלחמה שלו מול המלכים, אותם הביס תבוסה מוחצת. אולי כדאי שננסה את העפר על האויבים העקשנים בגבול הצפוני של ארצנו, שהרי ידוע כי עפר זה הופך לגשם של חיצים קטלניים ופוגע במטרה במדויק". הקיסר הסכים לנסות את "עפר הקסם", האויב מהגבול הצפוני הובס באחת כשהחיצים, שהיו קודם לכן גרגירי עפר, נחתו כמו גשם זלעפות והרגו אותם.
אח… מי יכול לתאר את שמחתו של הקיסר ברגע של ניצחון אדיר שכזה? "עפר הקסם", התענוג והשמחה… מיד ציווה הקיסר לרוקן את התיבה ולמלא אותה באבנים הכי יקרות שיש באוצרו, ושלח את נחום איש גמזו לדרכו בשמחה ובידידות רבה.
בדרכו, נחום איש גזמו נכנס לאותו פונדק. הגנבים, שהיו מופתעים לראות אותו חי, שאלו בפליאה: "איך הגיב הקיסר כשנתת לו את התיבה? מה, הוא לא ראה מה יש בתוכה?"
"אה, בודאי", השיב נחום איש גמזו, "הוא מאוד אהב את העפר…"
הגנבים הכינו משלוח ענק של עפר ונשאו אותו לרומא. הם אמרו לקיסר ש"העפר שאותו יהודי הביא לך היה בעצם שלנו". הקיסר העיף לאוויר את העפר שהביאו הגנבים, אך שום דבר. עפר זה עפר, לא? אף לא גרגיר אחד הפך לחץ קטלני. בו במקום הורה הקיסר להוציא את הגנבים להורג. כי איך אומרים, סופו של גנב לתלייה…
הסיפור על נחום איש גמזו – כמו סיפורים רבים מהגמרא – מלמד כיצד אמונה פשוטה היא הדבר הכי טוב ויקר שיש לאדם. לקיסר, מן הסתם, היו את כל האבנים הטובות שחשק, עוד תיבה עם כמה אבנים טובות לא הייתה עושה לו את זה, ובהחלט לא הייתה גורמת לו לרחם על היהודים. בורא עולם, ברחמיו המרובים על עמו המיוסר והמדוכא, תכנן את הישועה על הצד הטוב ביותר – אחד ממבחני האמונה הקשים ביותר שנחום איש גמזו עמד בו בגבורה ובביטחון מלא בבוראו.
אם תעיינו בכתביו של האריז"ל וכן בספריו של רבי נחמן מברסלב, תגלו שאמונה פשוטה היא לא דבר כל כך פשוט כמו שזה נשמע. כי ידוע, שלכל החכמים למיניהם, עם כל האידיאולוגיות והרעיונות שמנחים אותם מבוקר ועד ערב, ברגע של אמת – מצוקה, קושי, התמודדות – אין על מה להישען! כשהלחץ עולה על גדותיו. ומכיוון שאמונה היא מלכות – אור השכינה הקדושה עולה על כל שכל והיגיון. למעשה, התגלמות ותמצית הידע הוא שאנחנו לא יודעים כלום, כמו שרבי נחמן אומר: שהחכמה היא לא להיות חכם. אבל אנחנו כן יודעים שהכל, אבל הכל, מהשם, ואת הכל הוא עושה לטובתנו הכי טוב שיכול להיות. את זה לומדים מנחום איש גמזו.
י"ג סיון התשע"ב
6/03/2012
מחזק מאוד סיפור מחזק ומרוממם תודה
י"ג סיון התשע"ב
6/03/2012
סיפור מחזק ומרוממם תודה