רבי נח וששת הגדולים

"לבוגרי כדורגל יש את עשרת
הגדולים. לנו יש את ששת הגדולים.
אנחנו המנצחים האמיתיים", אמר
לי פעם רבי נח וינברג זצ"ל, ראש
ישיבת "אש התורה", אחד המנהיגים
הגדולים שאיבדנו בשבוע האחרון.

העולם עדיין לא מעכל את האובדן, מכיוון שנכסיו הגדולים הם הצדיקים האמיתיים של עם ישראל. אילו רק היו מבינים כל בני העולם שחיותם תלויה בצדיקים האמיתיים של דורנו, במנהיגינו הרוחניים, אז הקונגרס האמריקני, הפרלמנט הבריטי, האו"ם והכנסת – כולם, בלי יוצא מן הכלל, היו מתאבלים על האובדן הטראגי והכואב של ראש ישיבת "אש התורה", מנהיג עולמי של קירוב רחוקים – רבי נח וינברג, זצ"ל. רבי נח היה רבי ומנהיג רוחני אמיתי של כל אדם. בשום מקום כתוב לא תמצאו תיאור הולם וראוי על גדולתו של רבי נח, וגם לא מילים שיבטאו את האובדן הגדול של כולנו.

כבוגר הסמינר הרבני של "אש התורה", אני חייב לרבי נח הכל. הוא החדיר בליבי אהבה מדהימה ועצומה לכל אדם. הוא הפציר בי לא לנוח ולו לרגע, כל עוד ישנו ילד יהודי בעולם הזה שלא יודע מהי "קריאת שמע". הוא אף דרבן אותי לחזק את שמירת שש המצוות הקבועות בכל מקום אליו אגיע. פעם, בשיחה מלאה בתמריצים וחיזוקים, הניח רבי נח את ידו על כתפי וחיבק אותי בחיבוק האבהי שלו. וכשחיוך גדול על פניו, כזה שזריחת השמש נראית מעומעמת לידו, הוא אמר לי: "לבוגרי כדורגל יש את עשרת הגדולים. לנו יש את ששת הגדולים. אנחנו המנצחים האמיתיים".

אתה לא צריך להתאמץ ולהרים את הזרת הקטנה כדי למלא את שש המצוות הקבועות. כולן נעשות עם הלב ועם המוח. ה"חפץ חיים" מונה אותן ומרחיב את הסברו עליהן בפירושו המפורסם ה"שולחן ערוך". (ראה "משנה ברורה" אורח חיים א:א, באר הלכה, "הוא כלל גדול").

רבי נח לימד אותי שאין דבר המעורר רחמי שמים כמו קירוב רחוקים, ואין דבר הגורם להשם נחת רוח אדירה מלראות את ילדיו האהובים מקיימים את שש המצוות הקבועות. לכן, כדי לעורר רחמי שמים על עם ישראל, אני מקדיש מאמר זה למורשת אותה הנחיל רבי נח ואת מה שהפציר בי ללמד – שש המצוות הקבועות.

1. מצוות האמונה – להאמין שהבורא יתברך שמו הוא היחיד והוא ברא, בורא ויברא כל דבר שקיים. כל מה שקיים עכשיו, או שהתקיים בעבר או יתקיים בעתיד – הוא רק רצונו של הבורא וקיים רק בגלל שכך הוא רוצה. השם יתברך הוציא אותנו ממצרים ונתן לנו את התורה. זוהי מצווה תמידית, כמו שהתורה מלמדת אותנו: "אני ה’ אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים, מבית עבדים". וההסבר לכך הוא: "שאתה חייב לדעת וחייב להאמין שיש בורא לעולם וליקום כולו והוא המשגיח על הכל, בדיוק כמו שהוציא אותך מארץ מצרים".

2. המצווה לא להאמין בשום אל אחר – כתוב בתורה: "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני". גם כשאדם מודה שהבורא יתברך שמו הוא השליט והמנהיג על הכל, אך חושב בדעתו שהקב"ה נתן את הנהגת העולם בידי מלאך או כוכב – אף דבר זה הינו בגדר עבודה זרה וחילול ציווי השם האומר: "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני". לכן, כל אדם חייב להאמין שהבורא יתברך שמו הוא האחד והיחיד והוא המשגיח על כל דבר שקיים בכל מקום, וכל דבר אחר הוא בריאה שלא יכולה לעשות שום דבר מבלי רצון השם, ובפרט כשאין לה את הכוח לעשות זאת ללא הכוח שהשם נותן לאדם.

3. מצוות אחדות השם יתברך – נאמר בתורה: "שמע ישראל, ה’ אלוקינו, ה’ אחד". כוונת פסוק זה היא: "שמע, ישראל, ודע שרק השם ברא את כל מה שקיים. הוא עשה זאת ברצונו והוא השם אלוקינו המשגיח על כל דבר בכל מקום. הוא אחד ויחיד ואין לו שום שותפים".

4. המצווה לאהוב את השם – נאמר בתורה: "ואהבת את ה’ אלוקיך בכל לבבך…" וכיצד אדם יזכה לאהבה זו? בעזרת התורה. על ידי התבוננות בתורה (והעמקה בדבריה), יזכה להכיר בגדולתו של הבורא יתברך שמו. העיקרון של מצווה זו הוא שאדם יכוון את כל מחשבותיו לאהבת השם, יתברך שמו. וכך יגרום לליבו להבין שכל מה שקיים בבריאה, הן עושר, ילדים או כבוד, הכל חסר משמעות וערך בהשוואה לאהבת השם יתברך שמו. אדם שמשקיע את כל כוחו, מרצו ומחשבותיו לעניינים גשמיים ועקרים, שאינם לשם שמים, אלא רוצה רק לספק את עצמו ולהשיג כבוד, אינו מקיים את המצווה התמידית הזו.

5. המצווה לירא את השם יתברך – כדי שנזכה להיות נקיים וללא חטאים, על זה אומרת התורה: "ויראת את השם אלוקיך". כאשר מגיע לאדם דבר עבירה ח"ו, הוא חייב לעורר את נשמתו ולזכור שהבורא יתברך שמו הוא המשגיח על כל מעשיו של כל אדם, ואחראי על מחשבותינו ודיבורינו כמו על המעשים.

6. מצוות לא ללכת אחרי תאוות הלב או מראות העיניים – כתוב בתורה: "ולא תתורו אחרי ללבבכם ואחרי עיניכם". חז"ל מפרשים זאת: ‘אחרי לבבכם’ – אידיאולוגיות אפיקורסיות, ו’אחרי עיניכם’ – תאוות ניאוף. דבר זה מצריך חיזוק קבוע של האמונה לשמירת העיניים.

יהי רצון שבעזרת מעלתן ועוצמתן של "שש המצוות הגדולות", נזכה לראות את עם ישראל חוזר לשורשיו, לגאולה השלמה ולביאת משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן.

השם יתברך ינחם את משפחת וינברג בין כל אבלי ציון וירושלים, אמן.