“אשפוך לפניו שיחי”- תפילה מיוחדת מתוך הספר ליקוטי מוהרן לזכות לתפילה בכוונה

רבי נתן מברסלב אמר: מי שיהי' רגיל בספרי ליקוטי תפילות כל יום מובטח לו שהוא ינצל מצער העולם הזה ויזכה לעולם הבא – כי הספר מעורר את הלב להתקרב אל השם יתברך שממנו שורש כל ההמתקות והישועות

5 דק' קריאה

מערכת ברסלב ישראל

פורסם בתאריך 30.01.24

רבי נתן מברסלב אמר: מי שיהי’ רגיל בספרי ליקוטי תפילות כל יום מובטח לו שהוא ינצל מצער העולם הזה ויזכה לעולם הבא – כי הספר מעורר את הלב להתקרב אל השם יתברך שממנו שורש כל ההמתקות והישועות !

 

”יהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב, הַבּוֹחֵר בִּתְפִלַּת עֲבָדָיו, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, וּתְזַכֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים לְהִתְפַּלֵּל וּלְהִתְחַנֵּן תְּפִלּוֹתֵינוּ וּתְחִנּוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ, בֶּאֱמֶת וּבְלֵב שָׁלֵם. הוֹרֵנוּ מַה שֶׁנְּדַבֵּר, הֲבִינֵנוּ מַה שֶׁנִּשְׁאַל. וְזַכֵּנִי שֶׁאוֹצִיא דִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. בְּאֹפֶן שֶׁיָּאִיר לִי אוֹר הָאֱמֶת, לֵיצֵא מִתּוֹךְ עֹמֶק הַחשֶׁךְ וְהַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהַקְּלִפּוֹת הָעוֹמְדִים עָלַי וּמְסַבְּבִים אוֹתִי בְּכָל עֵת, וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה שֶׁכֻּלָּם בָּאִים עָלַי וּמְסַבְּבִים אוֹתִי מִכָּל צַד וּמִכָּל פִּנָּה, בְּכַמָּה מִינֵי סִבּוּבִים וּבִלְבּוּלִים הַרְבֵּה מְאֹד בְּלִי שִׁעוּר וָעֶרֶךְ וּמִסְפָּר, עַד שֶׁאֵינִי יָכוֹל לִפְתֹּחַ פִּי בִּתְפִלָּה, וְאֵינִי יָכוֹל לְהוֹצִיא אֲפִלּוּ דִבּוּר אֶחָד בִּתְפִלָּתִי כָּרָאוּי, מִגֹּדֶל הַחשֶׁךְ וְהַמַּחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְהַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת וְהַמְּסָכִים הַמְסַבְּבִים אוֹתִי מִכָּל צַד בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה. וְאֵין לִי שׁוּם פֶּתַח תִּקְוָה וְהַצָּלָה לְהִנָּצֵל מֵהֶם כִּי אִם עַל יְדֵי דִבּוּר הָאֱמֶת, כַּאֲשֶׁר גִּלִּיתָ לָנוּ עַל יְדֵי חֲכָמֶיךָ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר עַל יְדֵי דִבּוּר הָאֱמֶת תָּאִיר לָנוּ בְּתוֹךְ עֹמֶק הַחשֶׁךְ וְהָאֲפֵלָה לָצֵאת מֵחשֶׁךְ לְאוֹר גָּדוֹל, כִּי אַתָּה חָפֵץ בֶּאֱמֶת וְקָרוֹב אַתָּה לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאוּךָ בֶּאֱמֶת.

וְעַל־כֵּן בָּאתִי לְחַלּוֹת פָּנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי, וּלְהִשְׁתַּטֵּחַ לְפָנֶיךָ וְלִפְרוֹשׂ כַּפַּי אֵלֶיךָ, שֶׁתְּעוֹרֵר רַחֲמֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים עָלַי, עַל עָנִי וְאֶבְיוֹן כָּמוֹנִי. וְתַשְׁפִּיעַ עָלַי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אוֹר הָאֱמֶת, שֶׁאֶזְכֶּה לְדַבֵּר לְפָנֶיךָ דִבּוּרֵי הַתְּפִלָּה בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ. וְאֶזְכֶּה לְהוֹצִיא כָּל דִּבּוּרֵי הַתְּפִלָּה מִפִּי, בֶּאֱמֶת בָּרוּר זַךְ וְצָלוּל, לְמַעַן אֶזְכֶּה שֶׁיָּאִיר לִי אוֹר הָאֱמֶת לִמְצוֹא הַפְּתָחִים בְּתוֹךְ הַחשֶׁךְ הַגָּדוֹל הַמִּתְגַּבֵּר עָלֵינוּ בְּכָל עֵת, הָרוֹצֶה לְהַחְשִׁיךְ וּלְהַסְתִּיר מִמֶּנּוּ חַס וְשָׁלוֹם אוֹרְךָ הַגָּדוֹל.

אִם חָטָאתִי עָוִיתִי וּפָשַׁעְתִּי לְפָנֶיךָ מִנְּעוּרַי עַד הַיּוֹם הַזֶּה, וּפָגַמְתִּי לְפָנֶיךָ פְּגָמִים הַרְבֵּה מְאֹד, וְשָׁנִיתִי וְשִׁלַּשְׁתִּי עֲלֵיהֶם פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר. וּבְכָל פַּעַם עַל יְדֵי כָּל חֵטְא וּפְגַם, הוֹסַפְתִּי עָלַי חַס וְשָׁלוֹם חשֶׁךְ עַל חשֶׁךְ, וּמַסְגֵּר עַל מַסְגֵּר, וּמְסָכִים וּמְחִיצוֹת עַל מְסָכִים וּמְחִיצוֹת, וּמְנִיעוֹת עַל מְנִיעוֹת, וּבִלְבּוּלִים עַל בִּלְבּוּלִים, עַד אֲשֶׁר בָּאתִי בְּתוֹךְ עֹמֶק הַחשֶׁךְ וַאֲפֵלָה גְדוֹלָה מְאֹד, וְנֶחְשְׁכוּ וְנִסְתְּרוּ מֵעֵינַי כָּל מִינֵי פְּתָחִים שֶׁיֵּשׁ שָׁם, לָצֵאת עַל יָדָם מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, “טָבַעְתִּי בִּיוֵן מְצוּלָה וְאֵין מָעֳמָד בָּאתִי בְּמַעֲמַקֵּי מַיִם וְשִׁבּוֹלֶת שְׁטָפָתְנִי”:


הֵן עַל זֶה בָּאתִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, חֲמֹל חֲמֹל, חוּס חוּס, רַחֵם רַחֵם, הַצֵּל הַצֵּל. וּכְשֵׁם שֶׁגָּבְרוּ עָלֵינוּ רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים, וְגִלִּיתָ לָנוּ עֵצָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת, כֵּן יֶהֱמוּ נָא מֵעֶיךָ וְרַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, וְתַעַזְרֵנוּ וְתוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הַנּוֹרָאִים וְהַנִּפְלָאִים שֶׁנִּזְכֶּה לְקַיֵּם עֵצָה הַקְּדוֹשָׁה הַזֹּאת, שֶׁנִּזְכֶּה לְהוֹצִיא מִפִּינוּ דִבּוּרֵי אֱמֶת לְפָנֶיךָ בִּתְפִלּוֹתֵינוּ וּתְחִנּוֹתֵינוּ וּבַקָּשָׁתֵינוּ, עַד אֲשֶׁר לֹא יִהְיֶה שׁוּם כֹּחַ לְשׁוּם חשֶׁךְ וַאֲפֵלָה לִמְנוֹעַ אוֹתָנוּ חַס וְשָׁלוֹם מִתְּפִלָּתֵנוּ וַעֲבוֹדָתֵנוּ. וּבְכָל מִינֵי חשֶׁךְ וַאֲפֵלָה הָרוֹצִים לְהִתְגַבֵּר עָלֵינוּ בְּכָל עֵת וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הַתְּפִלָּה, בְּכֻלָּם נוּכַל לִמְצוֹא הַפְּתָחִים עַל יְדֵי דִבּוּר הָאֱמֶת שֶׁנּוֹצִיא מִפִּינוּ, לָצֵאת עַל יָדוֹ מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה, מֵחשֶׁךְ לְאוֹר גָּדוֹל. “כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי יְהֹוָה אֱלֹהַי יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי”. וִיקֻיַּם מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, יְהֹוָה אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא יְהֹוָה מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד.

כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ יְהֹוָה אֱלֹהַי, אֲשֶׁר אֵין לִי שׁוּם פֶּתַח הַצָּלָה אַחֶרֶת כִּי אִם עַל יְדֵי זֶה, עַל יְדֵי שֶׁתְּזַכֶּה אוֹתִי לְדַבֵּר דִּבּוּרֵי אֱמֶת לְפָנֶיךָ כָּרָאוּי. וְתַעַזְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ אֱמֶת תָּמִיד, וְאֶזְכֶּה שֶׁלֹּא יֵצֵא דְבַר שֶׁקֶר מִפִּי לְעוֹלָם, וְתִשְׁמְרֵנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁלֹּא יֵצֵא שׁוּם שֶׁקֶר מִפִּי אֲפִלּוּ בְּטָעוּת שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה, רַק כָּל דִּבּוּרַי יִהְיוּ דִבּוּרֵי אֱמֶת תָּמִיד. וּתְיַחֵד אֶת לְבָבִי אֵלֶיךָ, שֶׁאֶזְכֶּה תָּמִיד לְהַטּוֹת דַּעְתִּי וּמַחֲשַׁבְתִּי אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְאַתָּה תְסַיְּעֵנִי מִן הַשָּׁמַיִם לִדְרוֹךְ וְלֵילֵךְ בִּנְתִיב הָאֱמֶת תָּמִיד, וְלֹא אַטֶּה מִדֶּרֶךְ הָאֱמֶת יָמִין וּשְׂמֹאל. “הַדְרִיכֵנִי בַּאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם. שְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ הֵמָה יַנְחוּנִי יְבִיאוּנִי אֶל הַר קָדְשֶׁךָ וְאֶל מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ, וְאַל תַּצֵּל מִפִּי דְבַר אֱמֶת עַד מְאֹד כִּי לְמִשְׁפָּטֶיךָ יִחָלְתִּי”. וְאֶזְכֶּה תָמִיד לִשְׁפּוֹךְ שִׂיחִי וּתְפִלָּתִי וּתְחִנָּתִי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ, וְתַעַזְרֵנִי שֶׁאוּכַל לְפָרֵשׁ כָּל שִׂיחָתִי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת.

וְאֵת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבִי אָשִׂיחָה לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי. כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבֵנוּ, כִּי צְרָכַי הֵמָּה מְרֻבִּים מְאֹד, וְדַעְתִּי קְצָרָה לְבָאֵר וּלְפָרֵשׁ. אִלּוּ כָּל הַיַּמִּים דְּיוֹ וְכָל אֲגַמִּים קוּלְמֻסִּין, אִי אֶפְשַׁר לְבָאֵר וּלְפָרֵשׁ אֶפֶס קָצֶה מִצָּרְכֵינוּ הַמְּרֻבִּים מְאֹד. כִּי עֲדַיִן לֹא הִתְחַלְנוּ לְהַכְנִיעַ וּלְבַטֵּל שׁוּם מִדָּה רָעָה וְשׁוּם תַּאֲוָה רָעָה מֵאִתָּנוּ, וַאֲנַחְנוּ רְחוֹקִים מִמְּךָ בְּתַכְלִית הָרִחוּק. וְאַף עַל פִּי כֵן בְּכָל עֵת שֶׁאֲנַחְנוּ בָּאִים לְפָרֵשׁ שִׂיחָתֵנוּ לְפָנֶיךָ, נִסְתַּם פִּינוּ וּלְשׁוֹנֵינוּ, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְדַבֵּר שׁוּם דִּבּוּר כָּרָאוּי לְפָנֶיךָ. יְהֹוָה אֱלֹהִים אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת לְבָבֵינוּ, וּלְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמוֹת. חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ, וְהָכֵן לְבָבֵינוּ, וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְדִבּוּרֵי אֱמֶת לְפָנֶיךָ בְּאֹפֶן שֶׁיֻּפְתַּח לָנוּ אוֹרְךָ הַגָּדוֹל עַל יְדֵי זֶה, שֶׁהוּא עֶצֶם הָאֱמֶת. וְנִזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה לְפָרֵשׁ שִׂיחָתֵנוּ וּתְחִנּוֹתֵינוּ לְפָנֶיךָ תָּמִיד בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי, וְנִזְכֶּה לְהוֹצִיא מִפִּינוּ בֶּאֱמֶת כָּל צָרְכֵינוּ, וְכָל מַה שֶּׁחָסֵר לָנוּ בַּגּוּף וָנֶפֶשׁ, הַכֹּל נוּכַל לְפָרֵשׁ וּלְבָאֵר לְפָנֶיךָ בְּאִמְרֵי פִינוּ, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִשְׁפּוֹךְ לִבֵּנוּ כַּמַּיִם נוֹכַח פָּנֶיךָ יְהֹוָה בִּתְפִלּוֹתֵינוּ וּתְחִנּוֹתֵינוּ, וְיִתְעוֹרְרוּ רַחֲמֶיךָ עָלֵינוּ וְתַאֲזִין שַׁוְעָתֵינוּ וְתַקְשִׁיב תְּחִנּוֹתֵינוּ, וּתְמַלֵּא כָּל מִשְׁאֲלוֹת לִבֵּנוּ לְטוֹבָה בְּרַחֲמִים, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לְהִתְקָרֵב אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, וְלַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל.

וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים שֶׁאֶתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה שְׁלֵמָה כָּרָאוּי בֶּאֱמֶת עִם כָּל הַכֹּחוֹת שֶׁיֵּשׁ בִּי, וְאֶזְכֶּה לְהַכְנִיס כָּל כֹּחִי בְּאוֹתִיּוֹת הַתְּפִלָּה עַד שֶׁיִּתְחַדֵּשׁ כָּל כֹּחִי בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה, וְאֶזְכֶּה לְקַבֵּל חַיּוּת חָדָשׁ דִּקְדֻשָּׁה מִן הַתְּפִלָּה הַקְּדוֹשָׁה אֲשֶׁר מִשָּׁם נִמְשַׁךְ כָּל הַחַיּוּת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, תְּפִלָּה לְאֵל חַיָּי. וְזַכֵּנִי בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת:
וּבְכֵן תְּחָנֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתַעַזְרֵנוּ לְהַעֲלוֹת תְּפִלָּתֵנוּ לְפָנֶיךָ, דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר וְהַשֵּׁבֶט הַשַּׁיָּךְ לְשֹׁרֶשׁ נִשְׁמָתֵינוּ, אֲשֶׁר מִשָּׁם נֶחְצַבְנוּ. כְּדֵי שֶׁתַּעֲלֶה תְפִלָּתֵנוּ דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר הַהוּא הַשַּׁיָּךְ לִתְפִלָּתֵנוּ הַשָּׁמַיְמָה, דֶּרֶךְ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וִירוּשָׁלַיִם וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ וְקָדְשֵׁי קֳדָשִׁים, עַד שֶׁתַּעֲלֶה תְפִלָּתֵנוּ לִמְכוֹן שִׁבְתֶּךָ. וְיִהְיֶה כֹּחַ לִתְפִלָּתֵנוּ לְעוֹרֵר אֶת הַמַּזָּל הָעֶלְיוֹן הַשַּׁיָּךְ לָשַׁעַר וָשֵׁבֶט שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאִתָּנוּ, וְיַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ טוֹבָה וּבְרָכָה, לְבָרֵךְ אֶת כָּל פְּרִי הָאֲדָמָה וּלְהַצְלִיחַ אֶת מַעֲשֵׂי יָדֵינוּ. וְתַזְמִין לָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הַגְּדוֹלִים אֶת פַּרְנָסוֹתֵינוּ קוֹדֶם שֶׁנִּצְטָרֵךְ לָהֶם, בְּרֶוַח וְלֹא בְּצִמְצוּם, בְּהֶתֵּר וְלֹא בְּאִסּוּר, בְּנַחַת וְלֹא בְּצַעַר, בְּכָבוֹד וְלֹא בְּבִזּוּי, מִתַּחַת יָדְךָ הָרְחָבָה וְהַמְּלֵאָה. וְאַל תַּצְרִיכֵנוּ לֹא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, בְּאֹפֶן שֶׁנִּזְכֶּה לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ וְלַעֲסֹק בְּתוֹרָתְךָ תָּמִיד יוֹמָם וָלָיְלָה,

וְנִזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְתוֹרָה וּגְדֻלָּה בְּמָקוֹם אֶחָד. וַחֲמֹל נָא עָלֵינוּ וְעָזְרֵנוּ שֶׁיִּהְיֶה זִוּוּגֵנוּ בִּקְדֻשָּׁה גְדוֹלָה כִּרְצוֹנְךָ הַטּוֹב. וְתַעֲזֹר לְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל וּלְכָל יוֹצְאֵי חֲלָצֵינוּ, לְכָל מִי שֶׁצָּרִיךְ לִמְצוֹא זִוּוּגוֹ, שֶׁתַּזְמִין לוֹ זִוּוּגוֹ הֶהָגוּן לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, וְלֹא יִתְחַלְפוּ הַזִּוּוּגִים חַס וְשָׁלוֹם בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ, רַק תַּעֲזֹר לְכָל בְּנֵי עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, שֶׁכָּל אֶחָד יִמְצָא מְהֵרָה זִוּוּגוֹ הָרָאוּי לוֹ מִן הַשָּׁמַיִם בֶּאֱמֶת כְּפִי שָׁרְשֵׁי הַנְּשָׁמוֹת:


וְזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְקַשֵּׁר כָּל תְּפִלָּתֵנוּ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר. אֲשֶׁר יֵשׁ לָהֶם כֹּחַ לְהַעֲלוֹת תְּפִלָּתֵנוּ לְפָנֶיךָ דֶּרֶךְ הַשַּׁעַר וְהַשֵּׁבֶט הַשַּׁיָּךְ לְכָל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה:
אָנָּא יְהֹוָה. עֵינֶיךָ הֲלֹא לָאֱמוּנָה. חָנֵּנוּ וְזַכֵּנוּ וְעָזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, וְתַשְׁפִּיעַ עָלֵינוּ אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה תָּמִיד. בְּלִי הֶפְסֵק רֶגַע. וּתְזַכֶּה אוֹתִי וְאֶת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לֶאֱמוּנָה שְׁלֵימָה בֶּאֱמֶת. וְנִזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּךָ וּבְצַדִּיקֶיךָ הָאֲמִתִּיִּים בֶּאֱמֶת תָּמִיד, בְּלִי שׁוּם מַחֲשֶׁבֶת חוּץ חַס וְשָׁלוֹם, וּבְלִי שׁוּם בִּלְבּוּל וּנְטִיָּה כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם. וְאֶזְכֶּה לְהַאֲמִין בְּנִסֶּיךָ הַקְּדוֹשִׁים אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּנוּ מֵעוֹלָם, נִסִּים וְנִפְלָאוֹת גְּדוֹלוֹת, וַאֲשֶׁר אַתָּה עוֹשֶׂה עִמָּנוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר עַד עַתָּה, נִסִּים עִלָּאִין וְנִסִּים תַּתָּאִין נִסִּים נִגְלִים וְנִסִּים נִסְתָּרִים. נִסִּים עַל פִּי דֶרֶךְ הַטֶּבַע וְנִסִּים שֶׁלֹּא עַל פִּי דֶרֶךְ הַטֶּבַע, נִסִּים בִּכְלָל וְנִסִּים בִּפְרָט, לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת וּבְכָל שָׁעָה. בְּכֻלָּם אֶזְכֶּה אֲנִי וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל לְהַאֲמִין בָּהֶם בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּלִי שׁוּם דּוֹפִי וּבִלְבּוּל כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם. וְתִסְתּוֹם וְתִסְכּוֹר פִּי כָּל דּוֹבְרֵי שָׁקֶר הָרוֹצִים לְהַכְנִיס בַּלֵּב וּלְכַסּוֹת נִסִּים בְּתוֹךְ דֶּרֶךְ הַטֶּבַע חַס וְשָׁלוֹם, “מַלֵּא פְנֵיהֶם קָלוֹן וִיבַקְשׁוּ שִׁמְךָ יְהֹוָה”, וַעֲזוֹר אוֹתָנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהִנָּצֵל מֵהֶם שֶׁלֹּא נֹאבֶה וְלֹא נִשְׁמַע לָהֶם כְּלָל, רַק תִּתֶּן לָנוּ כֹּחַ לְהַכְנִיעֵם וּלְשַׁבְּרֵם וְלַעֲקוֹר וּלְבַטֵּל מַחֲשַׁבְתָּם הָרָעָה מִן הָעוֹלָם, וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכָל הַמִּינִים וְהַזֵּדִים וְהָאֲפִּיקוֹרְסִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ, וְתֵן בְּלִבָּם שֶׁיָּשׁוּבוּ וְיִתְחָרְטוּ כֻּלָּם מִדַּעְתָּם הָרָעָה וְהַנְּבוֹכָה, וְיָשׁוּבוּ כֻּלָּם אֵלֶיךָ בֶּאֱמֶת, וְיַכִּירוּ כֹּחַ מַלְכוּתֶךָ.

אֵל אֱמוּנָה, עָזְרֵנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים שֶׁנִּזְכֶּה לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת כָּרָאוּי. וְזַכֵּנוּ לָבֹא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מְקוֹם קְדֻשָּׁתֵינוּ, מְקוֹר הָאֱמוּנָה וְהַתְּפִלָּה וְהַנִּסִּים, מְקוֹר הַחַיִּים, מְקוֹר הִתְקָרְבוּת יִשְׂרָאֵל לַאֲבִיהֶם שֶׁבַּשָּׁמַיִם, מְקוֹם קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ, מְקוֹם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ. אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, חֲמֹל עָלֵינוּ בְּמַתְּנַת חִנָּם וְנִדְבַת חֶסֶד, וְזַכֵּנוּ בַּחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים לַעֲלוֹת מְהֵרָה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְנִזְכֶּה לְעָבְדְּךָ שָׁם בֶּאֱמֶת בְּיִרְאָה וּבְאַהֲבָה, וּמַהֵר לְהוֹצִיאֵנוּ מִתּוֹךְ עֹמֶק גָּלוּתֵינוּ אֲשֶׁר גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ זֶה כַּמָּה וְכַמָּה שָׁנִים, וַהֲבִיאֵנוּ לְשָׁלוֹם מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ וְתוֹלִיכֵנוּ מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְאַרְצֵנוּ. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה יָדַעְתָּ אֲשֶׁר כָּל אֲרִיכוּת גָּלוּתֵנוּ זֶה, הוּא רַק מֵחֲמַת פְּגָם חֲלִישׁוּת הָאֱמוּנָה, אֲשֶׁר בִּשְׁבִיל זֶה גָּלִינוּ מֵאַרְצֵנוּ, וַעֲדַיִן לֹא זָכִינוּ לְתַקֵּן פְּגָם הָאֱמוּנָה, וּמֵחֲמַת זֶה אָרַךְ עָלֵינוּ הַגָּלוּת הַמַּר הַזֶּה עַד הֵנָּה. עַל כֵּן חֲמֹל עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, כִּי אֵין מִי יַעֲמוֹד בַּעֲדֵינוּ, כִּי אִם שִׁמְךָ הַגָּדוֹל יַעֲמוֹד לָנוּ, שֶׁתִּטַּע וְתִקְבַּע אֱמוּנָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּלִבֵּנוּ בֶּאֱמֶת מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. וְתָסִיר עַקְמִימִיּוּת שֶׁבְּלִבֵּנוּ, שֶׁלֹּא יַעֲלֶה בְּלִבֵּנוּ שׁוּם עַקְמִימִיּוּת וְשׁוּם קוּשְׁיָא חַס וְשָׁלוֹם עַל הַנְהָגוֹתֶיךָ. וְנִזְכֶּה לְהַאֲמִין תָּמִיד כִּי צַדִּיק וְיָשָׁר אַתָּה. “כִּי יָשָׁר דְּבַר יְהֹוָה וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בֶּאֱמוּנָה. כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה שֶׁקֶר רְדָפוּנִי עָזְרֵנִי”. חָנֵּנוּ וַעֲנֵנוּ וְזַכֵּנוּ לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בֶּאֱמֶת תָּמִיד, וְעַל יְדֵי זֶה נִזְכֶּה לָשׁוּב לְאַרְצֵנוּ בְּקָרוֹב, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר, תָּבוֹאִי תָּשׁוּרִי מֵרֹאשׁ אֲמָנָה. בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ אָמֵן:”

(ליקוטי תפילות א’)

שיחה מיוחדת מפי הרב שלום ארוש שליטא מהי כוחה של תפילה

כתבו לנו מה דעתכם!

תודה על תגובתך!

התגובה תתפרסם לאחר אישור

הוספת תגובה