שבועה באנטבה

זה היה עוד יום שגרתי של הנער הברזילאי בן ה-16 שלמד בישיבת "נתיב מאיר" שבירושלים. הוא אומנם גדל בסאו פאולו שבברזיל, אבל החליט לחזק את השורשים היהודיים שלו, החלטה שהובילה אותי לישראל ללמוד שנתיים בישיבה שכה אהב. אבל הוא לא תיאר לעצמו מה יקרה בטיסה לברזיל, כשרצה לחזור הביתה לבקר את ההורים והחברים.

"אנחנו במשימה לשחרור אסירים פלסטינים! כולם להעביר אלינו את הדרכונים ומהר!!!" צעק אחד החוטפים כשרימון יד בידו.

טיסה 300A שהמריאה משדה התעופה בן גוריון לפריז נחטפה בעודה באוויר. ארבעה חוטפים – שני גרמנים ושני פלסטינים, הורו לטייס לשנות את כיוון הטיסה, תחילה לתדלוק בבנגאזי שבלוב ומשם להמשיך ליעד הנחיתה שהם יקבעו.

מאמרים נוספים בנושא:

רישיון לנצח

הכתובת היחידה

בחיים יש הפתעות

כנגד כל הסיכויים

מסרים, טירוף וניסים

רפאל פחד מאוד, למרות שיש לו דרכון ברזילאי הייתה לו גם תעודה של מתנדב במשטרת ישראל. הוא ידע שאם המחבלים ימצאו אותה הוא יהיה בסכנת חיים גדולה. הרבה ברירות לא היו לו חוץ מלאכול את הכרטיס הזה… הטרוריסטים היו כל הזמן בקשר עין עם הנוסעים מחשש לפעולה או תזוזה חשודה.

הפנייה החדה של המטוס הבהירה לנוסעים שלא מדובר כאן במשחק ילדים. אחרי שבע שעות בשדה התעופה של בנגאזי ותדלוק המטוס, שלושה מחבלים נוספים מצטרפים לטיסה, כשהיעד הבא הוא אחת ממדינות אפריקה. הלחץ בקרב הנוסעים היה מורגש. המטוס נחת באוגנדה.

מבט מחלונות המטוס גילה שדה תעופה עם מאות שוטרים וחיילים של צבא אוגנדה.

ואז… הסלקציה.

בשלב הזה עשו המחבלים סלקציה. פעולה זו העיבה מאוד על הנוסעים היהודים, בעיקר בגלל הזיכרונות מהשואה ובגלל שנעשו על ידי המחבלת הגרמנייה.

הנוסעים היהודים הופרדו מהנוסעים הזרים והועברו לטרמינל. רפאל וחברו נשבעו אחד לשני שלא ייפרדו ולא משנה מה יקרה. אם אחד מהם ישוחרר והשני לא, הם נשארים ביחד. אבל דבר אחד הטריד אותם מאוד, המחבלים היו כל הזמן בקשר עין איתם יותר משאר החטופים. רפאל וחברו הבינו שהמחבלים שמו עליהם עין.

אחד הטרוריסטים "התיידד" עם השניים ותוך כדי השיחה התברר להם שגם הוא מברזיל. הם דיברו איתו בפורטוגזית ואמרו לו שהם בדרך לברזיל, לצפות במשחק כדורגל חשוב. הם שאלו את הטרוריסט מי הקבוצה 'שלו', ואז אמרו לו שזו גם הקבוצה 'שלהם'. הטרוריסט הבטיח להם שהוא יעשה הכל כדי להוציא אותם משם.

החוטפים החלו לתחקר את החטופים, במיוחד את רפאל וחברו שהיו בעלי דרכון ברזילאי. "אתם שקרנים" אמרו להם המחבלים. רפאל החל להתפלל בליבו לבורא עולם שיעזור להם. הוא נשבע לבורא עולם שאם ישרוד את התופת הזאת הוא יקדיש שלוש שנים מחייו לעם ישראל.

ביום חמישי מנהיג המחבלים הודיע שהם משחררים 100 חטופים לא יהודים. שני החברים הצליחו לתקשר עם המחבל איתו דיברו, והוא הבטיח להם ששניהם יהיו ברשימה.

אולי גם זה יעניין אתכם:

ניסים קטנים

המעשה הטוב של השנה

יוסף ויהודה

חברים, זה לא הולך ברגל

ניצלתי מהאביר האפל

השמות החלו להיקרא…

ככל שעבר הזמן, השניים גילו יותר עצבנות. השמות שלהם עדיין לא נקראו. זה היה מלחיץ. עשר השמות האחרונים החלו להיקרא, הדאגה כרסמה בתוכם. השם האחרון ברשימה היה של רפאל. לחברו לא קראו. הם נשארו ביחד, הביאו את החפצים שלהם והלכו עם כל החטופים ששוחררו. הטרוריסטית שבדקה את החטופים שעלו למטוס הבחינה שיש אדם אחד נוסף, 101 ולא מאה. היא החלה לצעוק עליהם. שני החברים הסבירו לה שהטרוריסט שהקריא את השמות החליט לשחרר את שניהם. אחרי כמה דקות מתוחות וכשהמצב הובהר מעט, שניהם עלו על המטוס שיוביל אותם אל החופש.

כשהגיע לברזיל, רפאל נזכר בשבועה שלו לבורא עולם. ההחלטה שגמלה בליבו הייתה להקים ישיבה בברזיל לחיזוק היהודים שם. לישיבה זו הוא קרא ש"אור ישראל".

שלוש שנים של הבטחה הפכו לשלושה עשורים ועם כ-600 תלמידים, חלקם אברכים נשואים שממשיכים להפיץ את אור התורה במקום.

מצחיק, או שלא, אבל מצד אחד הטרוריסטים האלה רצו להרוג את היהודים, ומצד שני אחד החטופים – היום הרב רפאל שמע, הצליח להערים עליהם ופתח ישיבה בה לומדים מאות יהודים שמפיצים את אור התורה והיהדות.

זה המסר לכל שונאי ישראל – לא משנה כמה הם ירצו לקחת מאיתנו, זה רק יחזק ויעצים אותנו, יכפיל את הרצון שלנו. נצח ישראל לא ישקר. זה כוחה של שבועה ותפילה. כך הסתיים "מבצע אנטבה" של הרב רפאל שמע וחברו.