שיגעון קולקטיבי

קרה לכם פעם שבאמצע שיחה עם מישהו פתאום נפל לכם האסימון ואמרתם לעצמכם, 'רגע, הוא בכלל לא מה שחשבתי…'?
 
לאחרונה זה קרה לי כמה פעמים, ונראה שזה רק ימשיך. עד מתי? מי יודע, אולי עד שיבוא המשיח…
 
זה יכול להיות אדם מבין עניין או מומחה לתזונה בריאה עם סגנון חיים שמיוסד על הדברים הטבעיים. הוא מסוג האנשים שמכירים את כל הפרטים הקטנים בנושא הזה, יודעים בדיוק (בשביל כולם כמובן) מה הכי נכון לאכול, לשתות ואיזו תנועת גוף תגרום לכם להיות מרוכזים כל היום. הם 'שוטפים' את השומעים אותם בכל הידיעות שלהם על מה מותר ומה אסור, עד כמה קפה הוא רעל איום לגוף ועוגת גבינה היא הדבר הכי רע שקרה לכם… ואז? ואז יום אחד אתם עוברים ברחוב ורואים אותם יושבים בבית קפה ממש לא בריא עם מאכלים מאוד לא טבעיים, לוגמים מלוא הלגימה מהמוקצ'ינו (הקפה הזה עם האקסטרה קרם) ובולסים עוגת שוקולד מה זה לא בריאה או דיאטטית.
 
מאמרים נוספים בנושא:
השקרנים
שלום  לשקרים
שקר שהוא 99% אמת
 
מה קורה פה?
 
ויש גם את האדם הזה ששעה שלמה יסביר ויתאר לכם את ההתמודדות שיש לו עם בני הנוער שגדלים אצלו בבית, שהוא רוצה כך והם רוצים אחרת, הוא חושב כך והם בכלל אפילו לא בכיוון. הוא גם יספר לכם לאיזה אנשי מקצוע הוא פנה, מי הרבנים איתם התייעץ לאחרונה, ובכלל, ישעמם אתכם עד מוות עם סיפורי התלאות והפניות שלו לכל מי שרק יכול לעזור לו לטפל בבעיה הזו…. ואז? ואז יום אחד, לא כל כך רחוק אפילו למחרת, אתם רואים אותו בדיוק את ההיפך ממה שהוא הטיף לכם שעה תמימה באותו יום, ואיך הוא עושה בדיוק ההיפך ממה שהוא חושב שהילדים שלו צריכים לעשות או להתנהג, והעיניים שלכם כמעט עפות מהחורים שלהן.
 
זאת אומרת שזאת ממש צביעות, לא ככה?
 
או, יש את האדם הזה שטוען שהוא איזה חסיד דבוק בבורא, כל כך דבוק כאילו הדביקו אותו עם סופר-גלו, כזה שלא יאכל שום או בצל חי, והוא גם לא שותה אלכוהול ולא ולא ולא ולא… וכל ניסיון או קושי בחיים הוא מעיף בהינף יד, קטן עליו מה שנקרא, טיפת זיעה לא תראו על המצח שלו…. ואז? אז יום אחד, ממש לא רחוק אולי עוד שבוע, כשהייתם צריכים לשלוח לו משהו – במייל או ידני ועדיין לא עשיתם את זה מאיזו סיבה שלא תהיה. והוא? הוא איבד את העשתונות שלו, יצא מדעתו, זעף וזעם והאשים אתכם בכל הצרות שיש לו מהיום שהוא נולד.
 
ואתם מסתכלים עליו או על המייל העצבני שקיבלתם ממנו, וחושבים, 'רגע, מה קורה פה? איך מישהו שמטיף שהוא לפחות הסגן של אלוקים והוא גדוש ועמוס באמונה ומידות הנפש שלו מתוקנות והוא לא לחיץ והוא עומד במבחני החיים… איך אחד כזה מאבד את כל שיווי המשקל שלו רק בגלל דבר קטן כזה? איך אחד כזה מתעצבן וכועס, מתחיל להאשים אתכם בכל מה שהוא סובל? רגע, מה הוא לא אמר לי באותו יום שהוא מאמין שהכל מאלוקים והכל לטובה?!? מה לכל הרוחות קורה פה?…'
 
מה אתם חושבים?
 
אחד הדברים שעולה לי בראש עכשיו הוא הפער העצום בין המציאות לבין חכמת הדיבור. כן, הדיבור. אותה חכמת דיבור שתמיד רק נשמעה, עם דגש על רק נשמעה, טוב: 'כל האנושות רוצה שלום ואהבה ולהציל את השימפנזים… כולנו מייחלים בריאות לכולם…. אנחנו מכבדים את כולם. כולנו אנשים טובים. אנחנו יכולים לרפא כל מחלה. אנחנו יכולים לפתור כל בעיה…'
 
ובמציאות? אוי המציאות, קצת שחורה מאיך שהיא נשמעת. תראו מה קורה בעולם היום. על איזה מקום טוב אתם מדברים? איזה כבוד? כמה נרצחים כל יום? כמה אנשים משקרים לעצמם, חיים עם שקרים שנוגדים את כל ערכי החיים?!? וכמה אנשים כאלה אני מכירה? הרבה. נראה שהרבה מאוד אנשים פשוט מנותקים מהמציאות, ממה שקורה כאן על כדור הארץ. איפה הם חיים?
 
הגורו של הבריאות (זה מלפני כמה פסקאות) באמת מתנהג כמו אדם מורם מעל ונישא מעל כולם רק בגלל שאנשים אחרים לא אוכלים נבטים בארוחת הבוקר שלהם, המטיף באמת מאמין שהבעיה עם הילדים שלו מתחילה ונגמרת בהם, והמאמין הדבוק עם הסופר-גלו לשמים באמת מאמין שהוא בדרגה כזו גבוהה, וכשהוא מתעצבן זה רק בגלל שככה השם רוצה.
 
כמובן שכל אלה שקרים. אבל החלק הגדול של הבעיה הוא, שיש בעולם מיליוני אנשים שמתהלכים על הכדור הזה ומאמינים שהשקרים שלהם זה מאה אחוז אמת! ומכיוון שזה הדבר בו הם מאמינים הם יכולים להיות מה זה משכנעים.
 
ישנם מספר דברים שמהווים לחץ על הנשמה כשאדם נתפס במלכודת של עולם השקרים. למה? כי הנשמות מטבען נמשכות אחרי אלוקים, והחותמת של אלוקים היא אמת. כל השקרים שם בחוץ מספיקים כדי לגרום לכם לחשוב שאתם אלה שאיבדתם את הכיוון, לא עולם השקר והאנשים שחיים בו.
 
אבל לא, אתם לא איבדתם את הכיוון!
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
בבקשה, תאהבו את עצמכם
צריך לעשות משהו
מה שהעולם לא מגלה לכם
יש חיים אחרי הפרה
 
איך אני יודעת? כי רבי  נחמן מברסלב חזה את מה שקורה פה היום כבר לפני 200 שנים. אחד מסיפורי  המעשיות שסיפר הייתה על התבואה המשוגעת.
 
פעם אחת אמר המלך לאוהבו, השני (המשנה) למלך, "באשר אני חוזה בכוכבים, רואה אני שכל התבואה שיגדל בשנה זו, מי שיאכל ממנה יהיה נעשה משוגע. אם כן, יטכס עצה". וענה לו (השני למלך) "שעל כן יכינו בעדם תבואה שלא יצטרכו לאכול מתבואה הנ"ל". וענה לו המלך, "אם כן, כשאנחנו לבד לא נהיה משוגעים. וכל העולם יהיה משוגע אז יהיה להיפך (ולהכין בשביל כולם אי אפשר) שאנחנו יהיו המשוגעים. על כן בוודאי נצטרך לאכול גם כן מהתבואה. אבל רק זה שנסמן סימן על מצחנו, שנדע על כל פנים שאנחנו משוגעים. שאם אהיה מסתכל על מצחך וכן שתסתכל על מצחי נדע מהסימן שאנחנו משוגעים".
 
גולשים יקרים, אני משוגעת. הפער בין המציאות לבין מה שאנשים אומרים רק גדל מיום ליום ואני נופלת לזה כמעט בכל שיחה שיש לי עם אנשים. למה? כי אנשים חושבים שאני משוגעת בגלל שאני לא מחוברת לאינטרנט, הם חושבים שאני משוגעת כי אני חושבת שהכלכלה עומדת ליפול מהצוק הכי גבוה ושנייה לפני ריסוק, הם חושבים שאני משוגעת בגלל שאני מאמינה, עד לנימים הכי קטנים שבי, שלעולם הזה לא נשאר הרבה זמן לפני שמלחמת העולם השלישית תפרוץ ומשיח יבוא.
 
והם חושבים שאני משוגעת בגלל שאני מדברת על זה בקול רם! אבל מה אני יכולה לעשות? כולנו משוגעים.
 
הנחמה המתוקה והקטנה שלי היא, שאני לפחות יודעת את זה.