שקר שהוא 99% אמת
כשאנשים אומרים לעצמם שקרים גדולים הרבה יותר קל להתמודד עם זה, לפחות לאדם שנמצא 'מחוץ' לשקר. אבל כשהשקר מורכב מ-99% אמת, אז מתחילה הבעיה האמיתית.
כשאנשים אומרים לעצמם שקרים
גדולים הרבה יותר קל להתמודד עם זה,
לפחות לאדם שנמצא 'מחוץ' לשקר.
אבל כשהשקר מורכב מ-99% אמת,
אז מתחילה הבעיה האמיתית.
כמה קל לזהות שקר לבן, במיוחד כשהלבן הזה הופך לכדור שלג לבן גדול וחריג. אם אני מדברת עם מישהו ואז הוא מתחיל לדבר על 'אלוקים לא קיים', חלילה, או 'אלוקים לא מעוניין במה שאני עושה', או 'התורה הומצאה על ידי אנשים' (השם ישמור) – אז המצב מאוד ברור ובהיר, אני כבר יודעת עם מה ועם מי אני מתעסקת.
אין לי בעיה בכלל להמשיך שיחות כאלה מכיוון שהן לא מצליחות לבלבל אותי או לגרום לי מבוכה או כעס טורדני, כי אני יודעת שהאדם מולי מדבר שטויות והבלים וחבל לטרוח ולהתווכח. ובכלל, לאדם מולי לא יהיה מה לומר או לטעון כדי לשכנע אותי לחשוב אחרת.
כשהדברים ברורים לך, אתה יכול להילחם על האמת ועד הסוף.
מתי זה הופך לאתגר קשה? כשהשקר עטוף בשכבות רבות של אמת, אז אתה מתחיל לבחון את האמונה שלך לאורכה ולרוחבה. זה כל כך קרוב שאתה כמעט משוכנע שזו האמת, וכאן מתחילה הבעיה האמיתית. למה, כי שמעתי מהרב ברוידא, לא פעם, ש-99% מהאמת זה עדיין 100% שקר.
לא מזמן שוחחתי עם אדם מאוד קרוב שאני לא רואה לעיתים קרובות. אותו אדם מתגורר בחו"ל, ובגלל פערי הזמן קשה לנו להיות בקשר תמידי.
אבל אתמול יצא לנו לדבר, בין כל שאר הדברים ששוחחנו עליהם בשיחה שלנו, על המצב-משבר הכלכלי בעולם כולו ואיך שהדברים רק מסתבכים. אפילו במקומות בהם 'זהב ציפה את הרחובות' מרגישים את הצביטה הכלכלית הכואבת.
"אנשים באמת נאבקים כאן כדי לשרוד ולהניח קצת אוכל על השולחן" אמר לי.
"אז למה שלא תעלו לארץ? אם כל כך קשה שם, מה כל כך עוצר אותך מלעלות לארץ ישראל?"
השאלה הזו קצת עצבנה אותו. "זה לא פשוט כמו שאת חושבת", אמר. "כי אם אי אפשר למצוא עבודה במקום בו אנו גרים, בשפה שאנו מדברים, איזה סיכוי יש לנו למצוא עבודה בישראל כשאנחנו בכלל לא מדברים עברית?"
הטענה נשמעה הוגנת, אבל באמת – היא לא! אם יש לך אמונה. כי אם יש לך אמונה, אתה יודע שאלוקים יכול לתת לך פרנסה בכל מקום שתהיה על הגלובוס ובכל דרך שהוא יבחר.
"תקשיב" אמרתי לו, "הרבה אנשים אוהבים לומר שקשה לעזוב כי זה סיכון גדול להשאיר הכל מאחור – את הביטחון הכלכלי שהם בנו, את העבודה הטובה, את הכסף הטוב שהם עושים. אבל עכשיו, נראה שאף אחד מהפרמטרים האלה כבר לא מהווה בעיה. כי אם הם נלחמים לשרוד את חיי היומיום שם, אז לא לעשות את זה כאן? הנה עוד משהו ששמעתי מהרב ברוידא, פעם הוא אמר שקל יותר להיות עני בישראל מכיוון שהרבה אנשים כאן נמצאים באותה סירה, לכן קל יותר להתמודד עם זה!"
הוא לא השתכנע. "כתוב, שאם אין קמח אין תורה. לאנשים צריך להיות ביטחון כלכלי כלשהו, לא?"
כאן הויכוח הפך לויכוח. כי האמרה הזו אינה אומרת 'במקום שאין ביטחון כלכלי, אין תורה'. היא מדבר על קמח. וקמח הוא מצרך מזון בסיסי. גרסה נוספת לאמרה זו היא 'כשאין לחם, אין תורה', שלמעשה אומרת שיהיה לך מספיק אוכל. היא לא אומרת שצריך להיות לך ארמון, שתי מכוניות, צימר פרטי לנפוש בקיץ, וכמה עשרות אלפי שקלים – תשלום חד שנתי לשכר לימוד, אה, וגם פנסיה שמנה.
"על פי ההסבר שלך…"
הייתי המומה! כמה הסברים ופירושים אפשר לתת למילה 'קמח'?!?
ואז דיברנו על כל הגשמיות המוגזמת שמשפיעה בצורה קשה ושלילית על האדם, מכיוון שהיא חוסמת את אורו של השם ומעוותת את סדר העדיפויות של האדם סביב 'דברים' כאלה ואחרים, במקום לעשות מצוות.
"אני לא מאמין שאלוקים רוצה שאנשים יהיו עניים!" הוא אמר לי. ובפעמים אחרות לא פעם אמרו לי ש'אלוקים לא רוצה שאנשים יבוא לישראל ויהיו עניים'…
נאנחתי וניסיתי גישה אחרת.
"אתה יודע, הרבה רבנים אומרים היום לאנשים שנמצאים בגולה לעלות לארץ ישראל. המצב שם נהיה לא פשוט בכלל, אפילו מסוכן. תראה מה קרה לכלכלה של ארצות הברית ואיך זה השפיע על כל העולם. תראה מה קורה למדינות אירופה שנמצאות במרחק חמש דקות מפשיטת רגל. תראה מה קורה מבחינה חברתית בכל העולם. המקום הכי בטוח ליהודים הוא כאן, בארץ ישראל".
וכאן נכנס הדבר שהפיל אותי – השקר שהוא 99% אמת: "אני מאמין שאלוקים הוא רחמן. הוא לא יפנה את גבו לעמו, במיוחד אם הם תקועים אי שם בחוץ לארץ".
דקות ספורות עברו והשיחה הסתיימה, ואת עצמי מצאתי במצב רוח מצחיק ומוזר. למה? כי האדם שדיברתי איתו אמר דבר נכון: אלוקים הוא רחמן! הוא תמיד היה, הווה ויהיה רחמן. אבל זה לא 'התיישב' לי טוב, והתחלתי לתהות אם אני אוחזת את הצד הלא נכון של המקל. ואולי זה בסדר, אחרי הכל, להמשיך את העסקים כרגיל ולא לעשות שום תוכניות 'חירום' ולבוא לישראל…
לקח לי יום שלם והרבה תפילות אישיות (התבודדות) כדי לנסות להבין מה תפס אותי כשאני לא בשמירה. אלא שאז, השם ברחמיו הראה לי מה בדיוק הבעיה: השם תמיד היה ותמיד יהיה רחמן, החלק הזה הוא 100% אמת. אבל הרחמים של השם לא תמיד מקבלים הסבר ותרגום נכון למילה רחמים באמת.
הרחמים של השם עושים אנשים עניים. הרחמים של השם מביאים אנשים לטיפול נמרץ. הרחמים של השם מאלצים אנשים להשאיר הכל מאחור ולהימלט על נפשם. כל מה שקורה בעולם הזה הם רחמיו של השם. אבל זה לא אומר שהוא תמיד נותן לנו מה שאנחנו רוצים, או עושה מה שאנו מרגישים כ'רחמים'.
הרבה אנשים משקרים לעצמם כל הזמן. כשאנשים אומרים לעצמם שקרים גדולים, הרבה יותר קל להתמודד עם זה, לפחות לאדם שנמצא 'מחוץ' לשקר. אבל כשאנשים משקרים לעצמם שקרים שמורכבים מ-99% אמת – אתה צריך להתפלל חזק מאוד כדי לחשוף אותם, ובעיקר כדי לא להינזק מהם בעצמך.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור