אבא! כמה מילים מרועי, הבן שלך
תודה... על ההזדמנות השנייה שניתנה לי ולא התייאשת ממני, ואם אתה לא התייאשת ממני אז למה שאני אתייאש מעצמי?
תודה… על ההזדמנות השנייה
שניתנה לי ולא התייאשת ממני,
ואם אתה לא התייאשת ממני אז
למה שאני אתייאש מעצמי?
היי! זה שוב אני, רועי חיים הבן הנודניק שמשגע אותך כל הזמן בשיחות ופניות.
אתחיל קודם בכמה תודות קטנות.
תודה…
על כך שביוזמתך ללא שביקשתי עשית פעולה – התאונה, ששברה לי את כל חמשת זוגות המשקפיים שהיו עלי, ועיוורו אותי, ולא אפשרו לי לראות את העולם והחיים בדרך הנכונה.
תודה…
על השהות בחינם בבית מלון בגן עדן (הם קוראים לזה "התקופה שהייתי בלי הכרה").
תודה…
על ההזדמנות השנייה שניתנה לי ולא התייאשת ממני, ואם אתה לא התייאשת ממני אז למה שאני אתייאש מעצמי?
תודה…
על המחשבה שנתת לי בהרבה רגעים לא קלים שעברנו, המחשבה שאם ברגעים כאלה אתה מצפה ממני להיות מספיק חזק בשביל עצמי ובשביל לחזק אחרים, אתה בטח יודע, אפילו יותר טוב ממני, שיש לי את היכולת – כי אתה נתת לי אותה – אתה הרי היצרן.
תודה…
על המשפחה, החברים והביטחון העצמי הגבוה, שהוא בעצם הביטחון בך, כי בי כמו בכל היקום ישנו חלק ממך.
תודה…
על שאפשרת לי להגיע למקום כזה ולכתוב מכתב שכזה.
(כולם פה לא מבינים למה אני מודה לך על האפשרות לכתוב מכתב כזה, אבל הם לא יודעים שזה היה מאוד מצחיק אם הייתי מראה להם את הדפים שאחיות שלי שמרו, עם המילים הראשונות שכתבתי כשחזרתי להכרה בכתב מאוד לא ברור, מילה על מילה וספרה בתוך ספרה).
טוב, אני חייב לסיים כי יש לי הרבה מה לומר לך, אבל יש פה אנשים שיש להם עוד חיים שלמים חוץ מהמכתב שלי, ולא יפה לגזול מזמנם היקר. אז אמרנו דבר אחרון:
תודה…
על המחשבה והידיעה שאני מתעורר לתוכה בכל בוקר ונרדם איתה בכל לילה – המחשבה שאין שום גוף בעולם או אדם כלשהו שיכול להזיק לי מבלי שתאפשר לו, ואין סיכוי שתאפשר לו אלא אם כן זה היה בשורה התחתונה לטובתי.
לכן אני לא מאמין אלא יודע, שבכל מקרה ההחלטה שתקבל או שכבר קיבלת, אם אקום על רגלי או לא, תהיה בשורה התחתונה ההחלטה הטובה ביותר בשבילי.
תודה!
(מתוך "עת לחשוב")
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור