אגודלים מכורים

אגודלים מכורים, מכירים את התופעה?
 
אני מניח שכן. בכל אופן, זה קורה כשבידיים יש את אחד מסוגי הסמארטפונים שחברות התקשורת מציעות לנו מבוקר ועד לילה, ושני האגודלים עסוקים בהקלדת הודעות במיני-מקלדת שהטלפון החכם הזה מציע.
 
בכל מקרה, מעבר לעובדה החשובה שגדולי הדור הדפו את המכשירים האלה לא רק בגלל ההתמכרות של האגודלים למקלדות וקול תקתוק האותיות על המסך, אלא בעיקר בגלל האפשרות שדרכם ניתן להגיע למקומות לא רצויים והרסניים לנשמה במהירות רבה וקלה, וככל שהיא יותר קלה ונגישה כך היא יותר הרסנית ומזיקה.
 
אבל אנשים נוטים ללעוג ולבוז לדברי חכמים. לפסול אותם בהינף יד ולחשוב שהם יודעים יותר טוב מהם. אבל מביני עניין יודעים היטב, שבדבריהם של חכמים לא נכנסים, כל שכן בחכמה האדירה וברוח הקדושה בה ניחנו כדי לראות דברים שרואים משם ולא רואים מכאן, כל שכן ללעוג או לבוז. למה? כי זה בדיוק כמו לעמוד בין שני סמיטריילרים שנוסעים אחד מול השני במהירות – אתם לא רוצים להיות שם…
 
מאמרים נוספים בנושא:
המכורים
וידוי של מכור לשעבר
מכורים! חומר אמיתי למחשבה!
 
העברת הודעות היום היא פעולה מאוד קלה, לא כמו פעם. היום, היכולת לתקשר היא מהירה, עד כדי כך שאף אחד לא חלם שנוכל תוך שניות ספורות לשלוח מכתבים למשפחה או חברים מעבר לים, או להצטלם ולשלוח את התמונה ליעדה במקום לעבור את כל התהליך הארוך שעשינו עד שראינו את התמונה המיוחלת.
 
אם לוקחים את זה לצד הקדושה, לעשייה חיובית ונכונה – אפשר להשתמש בזה לתועלת ולחיוב. אבל כשזה לא קורה, והאגודלים מקלידים הודעות כאילו שני האנשים (ולפעמים גם יותר) משוחחים פנים אל פנים וזה הופך למשהו ממכר, כשכבר אי אפשר להפסיק לדבר ולכתוב ולדבר ולהעביר הודעה ושוב לכתוב ושוב לתקתק… זה בהחלט דבר הרסני שמרחיק את האדם מעצמו, מהמהות והתכלית שלו, שהרי הוא עסוק כל היום בתקתוק אותיות. ולפי מחקר שנעשה בשנה שעברה, ממוצע ההודעות שנשלחות ביום על ידי אדם הן – 100! ומאה הודעות ביום זאת התמכרות ללא שום עוררין!
 
גדולי הדור, לאורך כל הדורות ובפרט אלה שבדורנו – המתמודדים עם שאלות ומצבים שקודמיהם לא העלו או שיערו בדעתם – רואים את הדברים הרבה יותר ברור וחד מאיתנו. הם ראו במכשירים האלה מכשול עצום לנשמה, והם לא טעו.
 
כי איזה עתיד מצפה לחבר'ה האלה שכל היום יושבים ומתקתקים הודעות? מאה הודעות!!! האם הם מסוגלים להיות מרוכזים? ללמוד כמו שצריך? להבין את החומר הנלמד? ובכלל, אילו השלכות יש לפעולות שכאלה על עתידם, כאנשים בוגרים?
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
העוצמה שבנקודת השפל
תוכנית צעד אחד
מכור ל…בוץ!
 
האמת, בנקודה זו לא צריך לחכות לעתיד. כבר היום אנחנו רואים את ההשלכות שיש למכשירים אלה על שלום בית של זוגות רבים שפונים אלינו. ומדובר בלא מעט זוגות ומקרים של שלום בית שפשוט עולים על שרטון, ולפעמים אין דרך חזרה בגלל הנזק שנגרם. אנשים עסוקים כל הזמן בלשלוח הודעות וכך פוגעים בזמן האיכות שלהם עם בני הזוג, עם הילדים והתא המשפחתי המורחב. הנזקים, כפי שציינתי, לא פשוטים בכלל. ליוויתי זוגות רבים וראיתי התמודדויות לא פשוטות, ריבים ומחלוקות רק בגלל שאחד מבני הזוג עסוק כל הזמן בשליחת הודעות, או בלהעיף מסכים ימינה ושמאלה, למעלה ולמטה.
 
ומה עם קשרים בינאישיים? כל כך הרבה מצוות של בין אדם לחברו אדם מפספס רק בגלל שהראש שלו טמון במכשיר שיש לו בידיים. אם רק ירים מעט את הראש, יגלה כמה חסדים, מצוות וצדקה הוא יכול לעשות בזמן הזה.
 
שרי טרקל, סוציולוגית ופרופסור למדעי החברה של המדע והטכנולוגיה, עשתה מחקרים רבים בנושא השפעת הטכנולוגיה על הזהות האישית ועל מערכות היחסים של הפרט, ובעיקר בחנה את ההשפעות שיש לעיסוק בכתיבת ושליחת הודעות על התפתחות האדם. אנשים צעירים שעסוקים רוב הזמן בשליחת הודעות או טלפונים החכמים שלהם, על פי מחקריה, הופכים לבורים נבערים כשהם צריכים לקרוא טקסטים מורכבים. כי קריאה אמיתית, זאת מיומנות בפני עצמה שמצריכה התנסות וזמן. ואם לאנשים אין את המיומנויות הנצרכות לחיים, אם אין להם קשרים בינאישיים, ובמיוחד אם הדברים האלה פוגעים בקשרים עם בני הזוג והילדים – זה בלגאן אחד גדול ובלתי נסבל.
 
האם העיסוק בהתכתבויות והודעות הוא דבר ממכר? "כל דבר שהופך אותך אובססיבי לגביו, ואתה עסוק בו יותר מאשר בדברים ההכרחיים לך, כמו המשפחה, החיים שלך, חברים, עבודה ועוד, זאת התמכרות. והעיסוק הזה (של העברת הודעות) בהחלט יכול להיות קרקע פורייה להתמכרות" אומר ד"ר דיילי ארצ'ר, פסיכולוג קליני.
 
מאה הודעות ביום, זה שני אגודלים וראש שתקועים כל היום במסך הקטן שעל כף היד. וכשהעיניים בתוך המסך הזה, במיני מקלדת והתקתוקים הממכרים, האם יש למישהו זמן להסתכל  על השמים? להרים את העיניים למעלה ולומר לאבא הכי יקר בעולם – "אני אוהב אותך, תודה על כל מה שאתה עושה בשבילי"? אני לא חושב. וזאת הטרגדיה הגדולה ביותר.