אהבה, התרופה להכל!

אהבה, למי שלא ידע, יש בכוחה
לעשות ניסים ונפלאות, אפילו
לרפא בן אדם. אפילו לרפא ילד
עם קשיים נפשיים. זה בדוק וכמו
שתקראו גם מנוסה.
 
 
לא מזמן ניגש אלי אדם ששומע את  הדיסקים שלי וסיפר לי שבנו נמצא בדיכאון עמוק. זה בא לידי ביטוי בחרדות רבות שליוו אותו לאורך כל היום. לפעמים, הוא התנהג בצורה לא הולמת ולאחרונה גם איבד את הטעם לקום בבוקר וללכת לבית הספר. הריבים בבקרים עם אימו היו מתישים. לקום, להתלבש, לנעול נעליים, כל דבר היה מאבק בפני עצמו. עשר בבוקר והילד עדיין בבית. ותארו לכם שהמצב הבלתי נסבל הזה היה מנת חלקם כל בוקר!
 
ההורים החליטו לקחת את הילד לפסיכיאטר שנתן כמובן מרשם לכדורים. ה"הישג" היחיד של הכדורים האלה היה הרס נוסף של הילד. הוא הפך לעצבני יותר ממה שהיה והקשיים הנפשיים רק התעצמו. ההורים הפסיקו את הכדורים על דעת עצמם ועברו מפסיכיאטר אחד לפסיכולוג אחר וחוזר חלילה, כמובן ללא תועלת. לא שהם לא ניסו לעזור לו, הכל היה בהתאם למה שהם למדו, אבל שום הצלחה לא נרשמה בפרוטוקול. אחרי חודשים מתישים כאלה ששום דבר לא קורה זה הוציא את ההורים מדעתם עוד יותר. המצב של הילד רק מחמיר ככל שהימים חולפים.
 
האבא, בעקבות הדיסקים על ההתבודדות וחשיבותה של התפילה  האישית, על כוחה והשפעתה, על הדברים שאפשר לפעול בעזרתה, החל להתבודד שעה אחת כל יום באופן קבוע, מתחנן לבורא עולם על ילדו. באחת התפילות בורא עולם נתן בליבו לתת יותר תשומת לב לילד, ואת כל ההתבודדות להשקיע בתפילה רק על הילד.
 
מאמרים נוספים בנושא:
יש מקום רק לאהבה
לאהוב בלי ריטלין
אני רק השליחה
זה הזמן שלהם
 
תוכנית השיקום יצאה לדרך. בכל בוקר האבא התעורר מוקדם מהרגיל, התארגן ואז ניגש לדבר החשוב שעליו לעשות: להעיר את בנו עם חיבוק ונשיקה, עם מילים טובות ומעודדות. כך, במשך ימים לא מעטים האבא ניגש לבנו בבוקר והעיר אותו עם טונות של חום ואהבה, עד שבוקר אחד הילד החל לקום לבד, ובזמן! התלבש, נעל נעליים והיה מוכן לצאת לבית הספר. הילד פשוט החלים! נרפא רק מהאהבה שאותו אבא העניק לו, וכמובן מהתפילות עליו.
 
אהבה, למי שלא ידע, יש בכוחה לעשות ניסים ונפלאות, אפילו לרפא בן אדם. אפילו לרפא ילד עם קשיים נפשיים. זה בדוק וכמו שקראתם גם מנוסה.
 
זה סיפור אמיתי והוא דוגמא מוחשית, חיה וקיימת, ובהחלט מאירה. הורים יקרים, אתם בטח יודעים אבל לא יודע עד כמה – האהבה וזמן האיכות שאתם מעניקים לילדיכם הם הדבר שהם הכי הרבה צריכים. כולם ממהרים, כולם רצים, כולם רוצים להתקדם, לעשות כסף, אבל מה עם התא המשפחתי? מה עם הילדים שרוצים תשומת לב, אהבה, ויותר מכל – את ההורים שלהם?
 
כן, גם אם זה מצריך מכם הקרבה מסוימת, להקריב מזמנכם למען ילדיכם – אל תחסכו בזה! חיסכון באהבה זה חיסכון של כספים רבים וריצות מפסיכולוג לפסיכיאטר, זה חיסכון של כדורים שעדיף להימנע מהם, וזה חיסכון של עוגמת נפש שלכם ושל הילד.
 
כי מה בסך הכל עשה אותו אבא? פשוט, במקום לקום בבוקר ולהשקיע את הזמן בעצמו ולצאת לעיסוקים שלו, הוא קם קצת יותר מוקדם, התארגן ואת עיקר הזמן השקיע בילד. במילים אחרות, אותו אבא שינה את סדרי העדיפויות שלו בחיים, הוא שם את המשפחה בראש הסולם, ונכון לאותו זמן את מי שהיה צריך אותו הכי דחוף, הילד שלו.
 
קצת זה המון
סולם  האהבה
מגילת זכויות הילדים
כאן גרים בכיף
 
לרוב, מי שיוצא לעבודה בשעה מוקדמת וחוזר בשעה מאוחרת זה האבא, לכן ילדים מרגישים את חסרונו. אמא לא יכולה למלא את המשבצת הזו, לה יש כבר את המשבצת שלה שהיא גם ככה עמוסה, וכמובן את מה שהיא מעניקה לילדים. חלקו של הצד השני נצרך לא פחות משלה. כמו במקרה לעיל, נראה היה שאפילו יותר מזה של האמא.
 
כששמעתי את הסיפור הזה נזכרתי באמא שלי ע"ה, שהייתה יוצאת דופן בתחום הכל כך עדין והמיוחד הזה. לא יאומן איך בורא עולם נותן לב ענק לאנשים הפשוטים שאפילו לא יודעים לקרוא ולכתוב.
 
בבוקר, כשהתעוררנו, הכל כבר היה מוכן. האוכל היה מוכן וארוז לבית הספר, הבית מסודר להפליא. לא היה דבר כזה שילד יצא מהבית בלי ארוחת בוקר, ואני מדבר על משפחה ברוכת ילדים! והברכות שהייתה מרעיפה על ראשינו לפני שיצאנו… חום ואהבה אינסופיים, זה מה שקיבלנו בבית. כך התחיל היום בבית משפחת ארוש. אווירה נעימה כזו מחזקת את הילדים בכל מה שהם עושים במהלך היום, מעניקה להם מוטיבציה, רצון להצליח ולעשות. ויותר מכל, בריאות נפשית שאין כמותה.
 
אז אם לא אמרתי (ברור שכן) הנה תזכורת: האהבה היא התרופה הכי טובה בעולם!
 
פעם רבי נחמן  מברסלב שאל, "הם יש למישהו זכות להמעיט בערכו של אדם אחר? לזלזל בו? המלאכה היא לא להרחיק, המלאכה היא לקרב, לעודד ולחזק". כשאנחנו רואים מישהו שיש לו בעיה מסוימת – ילד, חבר, בן/בת זוג – האם אנחנו גורמים להם להרגיש יותר רע? מחמירים את המצב? בהחלט שלא. אדרבה, אנחנו משתדלים להקים אותם, לעזור במה שאפשר, לעודד, ובעיקר להרעיף עליהם חום ואהבה, כי זה באמת מה שאנשים מחפשים.
 
גישה אוהבת ומלאת סבלנות עוזרת לפתור הרבה מאוד בעיות, אפילו כמעט את כולן, ולא רק קשיים של לקום בבוקר. לפעמים אני מתפלל על אחד מילדיי במשך שבועיים לפני שאני ניגש אליו כדי לדבר איתו על משהו שהוא צריך לתקן או לשפר. אני מחכה לרגע הנכון, להזדמנות הטובה. וכשזה קורה, אני בא עם הרבה מאוד אהבה, אך לא פונה ישירות אל הנקודה, אלא מספר סיפור או לומד עם הילד על העניין, משם ממשיכים הלאה לעניין האישי שלו. ומניסיון, זה עובד הכי טוב מכל השיטות שישנן, והילד גם מרגיש מוערך וגם שמח לשפר את הטעון שיפור.
 
כי עם חום ואהבה אפשר להפוך עולמות!