איתנים כצוקים

מהו כוחה של אמונה? של
אהבה? מבצע "צוק איתן", שלושה
נערים שנחטפו ונרצחו, וסיפורים
של תעצומות נפש לא רגילות הם
התשובות לשאלת השאלות.
 
 
זה לא קל לא לישון בלילה או לקום לבוקר שכולו טילים, שריקות, נפילות וצפירות עולות ויורדות. מצב חירום, ילדים בוכים, שוב רצים למרחבים המוגנים עם תינוקות על הידיים, יורדים למקלטים, משתטחים על הרצפה ברחוב… ריבונו של עולם, מה אנחנו מבקשים? לחיות חיים נורמאליים כמו שכל אדם מבקש, ואם אפשר, שטילים לא יעופו לנו מעל הראש.
 
זה התחיל בטפטופים, טיל פה וטיל שם. אבל כולנו ידענו שאי אפשר לעבור לסדר היום גם אם מדובר בטילים בודדים, וחיכינו. רצינו לדעת מה יהיה, לאן פנינו מועדות, ואז זה תפס תאוצה ומבצע "צוק איתן" יצא לדרך.
 
עכשיו, כל שנותר לנו הוא רק להתפלל.
 
מאמרים נוספים בנושא:
בין הטילים לשעון
המלחמה  האמיתית
מיומנה של  אשקלונית
 
להתפלל שבורא עולם יהיה בעזרנו, בעזרת כוחות הביטחון, החיילים שנמצאים שם בשדה הקרב, על אזרחי מדינת ישראל שמותקפים בטילים מהדרום ועד לצפון. תודה לא-ל, אנו רואים במו עינינו ניסים עצומים, איך בורא עולם הודף את הטילים האלה – בעזרת שליחיו היקרים והטכנולוגיה – כיפת הברזל.
 
להתפלל שבורא עולם יאחד אותנו פעם אחת ולתמיד (ולא רק במצבים קשים ועצובים).
 
להתפלל שבורא עולם יחזק אותנו, שנהיה איתנים כצוקים.
 

לא מפסיקים להתפלל – בבית או בשדה הקרב. חיילי צה"ל מתפללים בגבול עזה, השם ישמור אותם ויחזיר אותם הביתה בשלום!

 
כשאני מתבונן על השם שניתן למבצע הנוכחי – "צוק איתן", אני מתפעל מההשגחה הפרטית והמיוחדת עלינו בכל פעם מחדש. השם זה כל כך מתאים לנו, כל כך מאפיין את העם המיוחד שלנו – צוקים כאיתנים, לא נופלים ברוחנו למרות מה שאנו חווים. ובמבצע הזה אני שומע את זה מאנשים רבים, "עם כל הצער והכאב, אנחנו מוכנים לשבת במקלטים, לא נופלים ברוחנו, לא מתייאשים וגם לא מפחדים, רק שיגמרו את העניינים עם הטרוריסטים מעזה, שהמטרה תושג" אמר לי אדם שמבחינתו קצו כל הקיצים, ו"הגיע הזמן לעשות טיפול שורש לעניין הזה שמלווה אותנו בעל כורחנו כבר למעלה מעשר שנים. אנחנו חזקים ומחזקים את ידי החיילים, מתפללים עליהם. אנחנו עם אחד, באש ובמים נעבור הכל ביחד!"
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
ביחד, כי כולנו בני  אדם
אחדות  ואמונה
חברתי  התפילה
 
זה כוחה של אחדות, זה כוחה של אהבה. כשאתה רואה מוכנות להקריב, להיות שם אחד בשביל כולם וכולם בשביל אחד, כשאתה רואה אהבה ללא תנאים, אהבת חינם – אתה מתמלא בגאוות יחידה, גאווה לאומית, גאווה שאתה חלק מעם מיוחד. במדיה רואים תמונות מכל זוויות המבצע, אבל גם תמונות ממבצע האחדות המקסים הזה – משפחות בישובי הדרום מכינות ארוחות כיד המלך לחיילים, משפחות שפותחות את בתיהן לתושבי הדרום שרוצים לעשות הפוגה מהריצות למקלטים והמרחבים המוגנים, מקולות האזעקה, משריקות הטילים והבומים שבאים אחריהם. כי היום, יותר מתמיד, הביחד שלנו הוא הדבר הכי חשוב, העמידה האיתנה כצוקים, התמיכה והסבלנות שנגלה אחד כלפי השני וכלפי המצב – היא ערך עליון.
 
וכן, היא גם משחקת תפקיד גדול מאוד בשמים. מטה את כל המהלים על לוח השחמט, לטובתנו כמובן (ורואים את זה בשטח!)
 
בימים האחרונים שמעתי את שירו של הזמר בועז שרעבי – אמונה שוב ושוב, והרגשתי איזו עוצמה יש במילה הזו, שבתקופה הזו נחוצה לנו כמו אוויר לנשימה.
 
"כשהשמים בוכים, הדמעות יפסקו אם יש אמונה"… השמים בכו, בכו על אחינו היקרים שנרצחו בדם קר רק בגלל שהם יהודים, על הנערים, על בחורה שהלכה לראיון עבודה, על אבא שנרצח בדרכו לבית קרובי משפחה בליל הסדר, על חייל שהניח קצת את ראשו וביקש לנוח בדרכו לבסיס… ולצערנו, הרשימה מאוד ארוכה. ואנחנו ממשיכים מכוח האמונה, מהכוח הזה שהוא הדלק הכי חשוב בחיים, מכוח האהבה, מכוח החוזק שאימהות הנערים שנחטפו  ונרצחו – גיל-עד שער, אייל יפרח ונפתלי ה"יד, משדרות שוב ושוב.
 
אמא של אייל הי"ד אמרה שאייל בחייו היה פייטר. עכשיו, אחרי שנרצח ועלה למרומים, היא שולחת אותו לדפוק על כל שערי הרחמים, "תמיד היית פייטר, אייל. גם עכשיו, בשמים, תישאר פייטר בשבילנו…"
 
אתם מבינים, זה כוחה של אמונה!
 
סיפרה הרבנית ימימה מזרחי סיפור מצמרר. בכנס שהשתתפה בו לא מזמן, עלתה אחת הנשים לבמה ואמרה: "יש לי סיפור. אני מורה להוראה מתקנת. הגיע אלי תלמיד ואני רואה שהוא לא ממש זקוק לעזרה. הוא מצוין. 'אתה בטוח שאתה זקוק?' והוא בביטחון אומר לי 'כן!'. אני שמה לב לכך שהציונים שלו גבוהים – 90-95, ואני שואלת אותו שוב, 'למה?' והוא אומר לי 'תמיד צריך להשתפר, להיות טוב יותר'. ללא ספק, תעלומה. אלא שאז הוא פונה אלי ואומר, 'תשמעי, אל תספרי לאף אחד. יש לי חבר שזקוק להוראה מתקנת והוא כל כך מתבייש להגיע אליך. אז אמרתי לו מה אתה מתבייש, אפילו אני תלמיד טוב מאוד הולך להוראה מתקנת'… ולבחור הזה" היא נשמה עמוק, "קוראים גיל-עד שער!"
 
אתם מבינים, זה כוחה שלא אהבה!
 
"גם אם מסביב אפור עכשיו" כמו ששר בועז, "ובעיניים רואים רק סתיו, גם אם לא מצאתי את התשובה, יש סיכוי אם יש אמונה"!
 
אז תחזיקו חזק חזק, בכל מקום שאתם נמצאים, נישא את עינינו וליבנו לאבא שבשמים עם כל הכוח, האהבה והאמונה, האחדות והביחד, ונבקש ממנו שישמור עלינו, שתמיד נהיה איתנים כצוקים כי עם כוח כזה מנצחים כל טיל, ולא משנה עד לאן הוא יכול להגיע!