אמא, אבא נעלם!

כמו בכל בוקר שגרתי הם יצאו מהבית, חברה שלי, בעלה והבת שלהם. את הבעל חברתי מורידה בתחנה האוטובוס ומשם ממשיכה לבית הספר של הילדה. וכהרגלה, היא עצרה בצד, לא רחוק מהתחנה, כדי להוריד את בעלה. בתה, שישבה מאחור, פתאום צעקה, "אמא, אבא נעלם!"
 
"מה זאת אומרת 'אבא נעלם'?" היא שאלה בתדהמה, לא מבינה מאיפה נחתה עליה עובדה מוזרה שכזאת על הבוקר. וכדי לוודא שמה ששמעה הרגע נכון ולא 'שטויות של ילדים', היא בדקה את העניין בעצמה ולתדהמתה העוד יותר גדולה העובדה נמצאה נכונה: אבא נעלם.
 
"מה קורה כאן? לאן ואיך הוא נעלם?!" היא תהתה בקול רם כשהיא מבולבלת ועם המון סימני שאלה מעל לראשה. כי, מה לעשות, שזה היה נכון. הבן אדם פשוט נעלם, בפוף אחד וזהו, כבר לא שם. נבלע באדמה, עף עם הרוח, מי יודע. הוא פתח את דלת המכונית, יצא וכאילו הודיני הקוסם לחש כמה מילות קסם ו…
 
זה נשמע מוזר, נכון? ואם זה עשה לכם את מה שזה עשה לי, אז בטח לא הפסקתם לצחוק…
 
מאמרים נוספים בנושא:
הרואה ואינו נראה
בחיים יש גם הפתעות
אל תישארו לבד
אהבה, זה מה שצריך
 
אז מה באמת קרה, אתם שואלים? ובכן, הוא פתח את הדלת, יצא החוצה ישר לתוך…בור. למזלו, הבור היה ריק ממים ובגובה מטר וחצי. תודה לא-ל, נס של ממש, שלא קרה לו שום דבר. הבן אדם יצא מהבור, קצת המום ולא הבין בדיוק מה ואיך זה קרה, רץ לאוטובוס שכבר היה בתחנה והמשיך משם למשרד, לעוד יום עבודה.
 
במשך כמה ימים השאלה ניקרה במוחו – למה זה קרה לו. הוא ניסה לברר את העניין ביחד עם אלוקים, בהתבודדות, וכך גם אשתו. הוא באמת רצה תשובה. זה הטריד אותו. בכל אופן, הוא לא הצליח לקשר את זה לשום דבר או להבין למה זה קרה. אשתו הציעה שיפנה לרב וישאל.
 
וזה מה שהם עשו.
 
הם התקשרו לרב ושאלו אותו מה זה אומר. הרב אמר להם שלא לכל דבר שקורה לנו יש הסבר ברור. "לפעמים", המשיך הרב, "ברמה הפשוטה של הדברים, בורא עולם נותן לנו תזכורת עדינה למידת הענווה. לפעמים, כל מה שצריך לעשות זה פשוט לקום, לנער את הברכיים ולהמשיך הלאה!"
 
השתלשלות האירועים, כפי שסיפרה לי חברתי, כולל דבריו של הרב, עוררו בי השראה ומלא תובנות שבאו לצידה. פתאום, הכל בא על מקומו, כל מה שקרה לי בזמן האחרון. פתאום הבנתי את המסר החשוב לכל המחשבות והתהיות שהציפו לי את הראש בתקופה האחרונה, את הרצון להבין משהו שעכשיו קיבלתי עליו את התשובה: אנחנו לא מושלמים! ואנחנו בהחלט לא שולטים במה שקורה לנו, אפילו לא בדברים הכי קטנים. לכן לא משנה אם זה קרה בגלל טעות שעשינו, ולא משנה אם 'משהו רע' קרה לנו – אנחנו לא צריכים להרגיש תקועים לנצח במקום בו אנו נמצאים, או שאנחנו צריכים להישאר שם רק בגלל שהגענו לשם. לא. זה בכלל לא העניין. לא על זה נשים את הפוקוס, אלא רק על החלק הבא: "כל מה שצריך לעשות זה פשוט לקום, לנער את הברכיים ולהמשיך הלאה!"
 
המעשה הטוב של השנה
יוסף  ויהודה
סמוך על סחבק, נעשה מיליונים
 
כשחברה שלי סיפרה לי על מקרה "ההיעלמות" של בעלה, סיפרתי אותו לילדים שלי. לא סיפרתי להם את זה סתם כך. כל אחד מהם קיבל ממני את המסר באופן פרטי, כשהתמודד עם אתגר דומה איתו התמודדו. זה היה מדהים לגלות כמה מסר נפלא כזה, שמלווה בסיפור אמיתי (ועל מישהו שהם מכירים) הגיע למקום עמוק בנשמה שלהם והשפיע עליהם בצורה כל כך חיובית, חיזק להם את היכולת להתמודד עם האתגר איתו התמודדו.
 
למשל, הבת שלי באחד הבקרים הייתה על סף איחור לבית הספר. היא הייתה כל כך עצבנית וזועפת עד שויתרה על יום הלימודים ואמרה שהיא לא רוצה ללכת בכלל לבית הספר. תודה לא-ל, הצלחתי לשכך את הכעס והזעם ולשכנע אותה שלבית הספר הולכים גם אם מאחרים, כי אין דבר כזה "או הכל או כלום", כמו שרבי נחמן מברסלב מלמד, מכיוון ש"גם מעט זה טוב". בדרך לבית הספר היא שוב התחילה להתעצבן, אז סיפרתי לה את הסיפור על "האבא שנעלם", כדי להסביר לה שכל הדברים הלא נעימים שאנחנו חווים, כל הדברים המעצבנים ואלה שממש לא לרוחנו, כולל הטעויות שאנחנו עושים, הם כמו "ליפול לבור". וכמו שחברתי אמרה לי, לא לכל מקרה יש מסר עמוק ועתיר משמעות, אלא רק תזכורת עדינה לזה שאנחנו צריכים פשוט לקום, לנער את הברכיים ולהמשיך הלאה. אלה דברים שלא קורים בצורה מושלמת אבל זה חלק נורמאלי בחיים, והמסר הוא לתרגל ולחזק את היכולת לעשות את זה.
 
הסיפור עם המסר המתוק שהעברתי באותו בוקר לבת שלי בדרך לבית הספר, הצליח לייבש את הדמעות, שכבר שטפו את פניה, ולגרום לה לחייך. היא יצאה מהמכונית עם הרגשה נפלאה, כי אחרי 'ניתוח' מגיעה ההחלמה המתוקה, וכך היא נכנסה לבית הספר.
 
אז מה שאני לוקחת מהתקרית המוזרה באותו בוקר שגרתי של חברתי ובעלה, זה לא רק את הסיפור והמסר הנפלא שבא איתו, אלא משהו שבהחלט שווה להעביר הלאה, לחברים, לקרובים ואפילו לשכנים. כי זה עוזר, באמת שזה עוזר. לדעת שלא תמיד אנחנו צריכים לחפור ולנסות להבין, לא לכל מקרה מתלווה מטען של תובנות, אבל בהחלט תוכלו למצוא את המסר הקטן והעדין, משהו שמלווה כל התנסות, שמתאים לכל אתגר או קושי בחיים – לקום, לנער את הברכיים ולהמשיך הלאה!
 
כי נפילות ומעידות זה חלק מהחיים, אבל הכי חשוב להתמקד ב"לקום", לא ב"ליפול".