אנה

לא פעם אני נפגש עם אנשים
שסיפור חייהם נראה כלקוח מתסריטי
האימה של היצ'קוק. אנה היא אחד
מהם. אישה עם סיפור מלא כאב וכוח
הישרדות לא רגיל.
 
 
אבא של אנה היה איש עשיר, אבל גם אלכוהוליסט. אמא שלה, אותה אהבה מאוד, סבלה מסכיזופרניה. כשאנה הייתה בת 8 בלבד אמה אושפזה בבית חולים פסיכיאטרי. הגירושין, כמובן, לא איחרו להגיע. אבא שלה התגרש והתחתן בשנית.  וכמו בסיפורים ובאגדות על אימהות חורגות רעות, גם במציאות של אנה זה קרה. אמה חורגת לא אהבה את ילדיו של בעלה, בלשון המעטה, דבר שהוביל אותה להתנהג אליהם באכזריות שלא ניתן לשער. ואכזריות, כמו שכולם יודעים, לא יודעת גבולות. השלב הבא, היה להסית את האבא נגדם. אך האבא, כדי לפייס את אשתו החדשה שרטנה ו"כאבה" מצער גידול הילדים שנפל על כתפיה, החל להפגין ריחוק וניכור מילדיו, פרי נישואיו הראשונים.
 
ואם זה לא מספיק, בהמשך הוא החליט לעשות צעד קיצוני ואשפז את אנה בבית חולים פסיכיאטרי לילדים. במשך שנתיים היא שהתה שם בניגוד לרצונה. "בית חולים" זה נסגר אחרי שהתגלו בו מעשי פשע ואכזריות כלפי הילדים.
 
הנזק שנגרם חאנה מהמקום הנורא הזה היה גדול. גם במפגשים שלי איתה היא עדיין לא מוכנה לדבר על מה שחוותה שם. היא רק סיפרה לי שאם היא לא הייתה מצייתת להוראות הצוות, היו קושרים אותה, נותנים לה זריקה או תרופה כלשהי שתדכא אותה, ומכניסים אותה לחדר שהיה נראה כמו צינוק במשך ימים רבים.
 
מאמרים נוספים בנושא:
מילים  קטנות
אנשים  נדירים
לא שק אגרוף
יותר מהכל, אהבה
 
הכאב והבדידות של ילדה קטנה במקום כזה הם משהו שאי אפשר לתפוס או להבין בשכל. ועם הכאב והבדידות הזו היא מצאה את עצמה בחוץ, חופשייה, אחרי שהמקום נסגר. ובחוץ, אף אחד לא חיכה לה. היא החלה לצעוד לאורך הרחוב, עד ש"בסוף הרחוב" כדבריה, "מצאתי משפחה שהסכימה לאמץ אותי לתקופה מסוימת". והשאלה הכואבת שניקרה במוחה ובליבה, למה אבא שלה 'התהפך עליה' ולא היה מוכן לעזור לה?, עדיין נשאלת בתוכה ונותרת ללא מענה.
 
שנה עברה. אנה כבר הייתה הומלסית מן המניין. החיים ברחוב, בעיקר בימים הקרים ללא מחסה, אוכל ושתייה, הובילו אותה להתקשר לאבא שלה מטלפון ציבורי ולהתחנן בפניו שיעזור לה. "למה בזבזת את הכסף היחיד שהיה לך על שיחת הטלפון הזו?" היה המענה המזעזע שלו לבתו.
 
הזמן עבר והמצב של אנה רק החמיר. כנערה מתבגרת ברחוב היא החלה לחפש אהבת הורים שהייתה חסרה לה, וכמובן שברחוב לא מוצאים אהבה כזו אלא אנשים שמנצלים את תמימות הנעורים של ילדים כאלה ועושים בהם כרצונם. פעמים רבות היא מצאה את עצמה מול אנשים שכיוונו לראשה אקדח והחליטו לשחק במשחק המפוקפק והמסוכן – רולטה רוסית.
 
"אני יודעת שאלוקים היה קרוב אלי", אמרה לי באותו מפגש. "מה כבר יכולתי לעשות? כשהם לחצו על ההדק עצמתי את העיניים והתפללתי. אני יודעת שאלוקים היה איתי שם. רק הוא הציל אותי מהמוות הנוראי הזה".
 
השנים חלפו, ואנה הספיקה להתחתן פעמיים. אבל בשתי הפעמים הבעלים היו אלימים ושיכורים. יש לה ארבעה ילדים, כשבלידה הרביעית היא כמעט החזירה את נשמתה לבורא.
 
אולי גם זה יעניין אתכם:
הכוס  של ציון
יוסף  ויהודה
הזקנה  מהמסדרון
 
"נתנו לי תרופה מסוימת בלי לשאול אותי. פתאום הרגשתי שאני נשאבת, חסרת כוחות וכל הצוות נמצא סביב המיטה שלי ומישהו צועק "לטיפול נמרץ". כשהם הובילו אותי בדהירה עם המיטה במסדרון בית החולים הרגשתי שאני נשאבת עוד יותר, הרגשתי שהמוות קרוב יותר מתמיד. אבל לא הסכמתי למות. בראש חלפה לי המחשבה על הילדים שמחכים לי בבית. מי יטפל בהם?… אחרי הלידה, אמרו לי שהילד שנולד לי סבל מחוסר חמצן במשך שעתיים, לכן או שהוא לא יחזיק מעמד וימות או שייגרם לו נזק מוחי. אבל אני צעקתי עליהם, 'לא, זה לא יקרה!' לא רציתי להאמין להם. 'הוא יהיה בסדר!' המשכתי לצעוק עליהם. ואתה יודע מה, ד"ר בלן? זה מה שהיה. היום, הילד הזה בן 13 והוא בריא ושלם!"
 
את ארבעת ילדיה אנה גידלה לבד, בלי בעל. רוב קרובי המשפחה מצד האבות שלהם היו מכורים לאלכוהול או סמים ואף אחד לא היה מעוניין בקשר איתה או עם הילדים. אנה נרשמה לקורס מטפלות, אבל משימת גידול וחינוך הילדים שלה הייתה בראש סדר העדיפויות שלה, היא לא יכלה להרשות לעצמה לעזוב אותם. היא פתחה גן ילדים קטן בביתה, כך הצליחה להתפרנס וגם להיות עם עין על הילדים שלה. היא הבטיחה לעצמה שהיא תחזור ללמוד אחרי שהילדים יגדלו.
 
אנה הגנה על הילדים שלה כמו לביאה על גורים. בכל פעם שהייתה להם בעיה עם מורה או עם ילדים, היא הייתה שם. "הייתי צריכה להיות קשוחה מאוד כדי להגן על הילדים שלי. אולי נהייתי יותר מדי קשוחה, ואני לא רוצה להישאר כזו, אבל זה עזר מאוד לילדים. וחוץ מזה", אמרה לי, "לא הכרתי שום גישה אחרת, זה מה שהחיים לימדו אותי".
 
היום אנה, אישה בשנות ה-50 של חייה, החליטה לממש את החלום משנים קודמות – להמשיך ללמוד. את המבחנים הפסיכומטריים עברה עם ציון גבוה מאוד, דבר שאפשר לה להירשם ללימודי פסיכולוגיה, בתקווה למצוא מקור פרנסה רווחי יותר. תוך כדי הלימודים הגיע לידיה ספרו משנה-החיים של הרב שלום ארוש – בגן  האמונה, והיא החליטה שהיא רוצה ללמוד גם מהי אמונה. כך, למעשה, נולדו הפגישות שלי עם אנה.
 
"פסיכולוגיה, זה כדי שתהיה לי הכנסה טובה יותר, ואמונה בגלל שהיא הצילה לי את החיים הרבה מאוד פעמים", אמרה לי.
 
אנה סיפרה לי שהספר בגן  האמונה "דיבר אליה" מהרגע הראשון שתפסה אותו. "עכשיו אני יודעת שכל מה שעברתי בחיים שלי, ועברתי הרבה מאוד, היה רק לטובתי. בורא עולם נתן לי את החיים שהייתי צריכה לחיות כדי להתקרב אליו. אני אדם שצריך תמיד להיות קרוב לבורא, אין לי עוד ברירות" סיכמה את המפגש האחרון.
 
ולי, כמטפל, לא יוצא לפגוש אנשים חזקים עם רצון לחיות כמו אנה בתדירות גבוהה. כן, שמעתי סיפורים מזעזעים, טראומות לא פשוטות שאנשים חוו בחייהם, אבל הסיפור של אנה נתן לי תמריץ חיזוק לא רגיל, הרבה מעבר למה שאני מרגיש אחרי מפגשי אימון וטיפול באנשים שמגיעים אלי. ובמיוחד, בכל פעם כשסיפור קשה כזה נפגש עם אחד מספריו של הרב שלי.
 
 
* * *
ד"ר זאב בלן הוא פסיכותרפיסט העוסק בתחום למעלה מ-32 שנים, מטפל ומאמן בעזרת האמונה (אמונה קואצ'ינג) ועל פי משנתו של רבי נחמן מברסלב.