חדוות נעורים? תסתכלו מסביב!

יש בי צעקה גדולה: "היי, הייתי
שם. חייתי את זה. את כל מה
שנראה לכם מגניב. החיפוש הזה
עלה לי ביוקר. אבל האם אתם
מוכנים לשלם את המחיר?"…

נוער זה תמיד נוער, ולא משנה באיזו תקופה. יש משהו בהורמונים המתפרצים כנראה, שקצת משבש עליך את הדעת בעידן הזה של חייך.

אני זוכרת היטב את התחושות הרבות שהציפו אותי בתקופה הזאת. הרגשתי מלכת העולם. כל החיים עם הפוטנציאל הגדול שגלום בהם היו פרושים לפניי, ואני התכוונתי לכבוש אותם, ובגדול. חשבתי שאני חכמה מאוד ובעלת ידיעות נרחבות על החיים. ובעיקר, הרגשתי שההורים שלי מיושנים, שראיית העולם שלהם מעוותת ושגויה, ושהם עושים לי עוול…

עזבתי את הבית בגיל צעיר. התחלתי את החיים שלי בתור בוגרת עוד בהיותי ילדה בלב, בגוף ובנפש. למזלי הכה רב, השם שמר עלי שמירה גדולה ולא קרה לי שום אסון נורא. הצלחתי לשמור על איזושהי תמימות בתוך העולם הפרוץ של המבוגרים שכה שיוועתי אליו. התנסיתי, ועוד איך. וגם לצערי נפגעתי, כמובן. אי אפשר שלא….

היום, בהיותי אם, אני מסתכלת אחורה על התקופה הזאת ומתפללת ומייחלת, שבנותיי לא יבקשו לעצמן את שביקשתי אני לעצמי. היום אני מבינה כמה תמימה וחסרת ניסיון הייתי ולאיזו סכנה הכנסתי את עצמי, ומעריכה עוד יותר את הוריי שהעמדתי אותם בניסיון כה קשה. בנותיי עוד קטנות וקשה לי לדמיין מה זה להיות אמא לנערה מתבגרת. אבל בכנות, אני חוששת מהעתיד לבוא.

לכן, אני מנסה, בכל האמצעים הידועים לי, להביא את בנותיי לנערותן בתוך מסגרת בנויה וידועה שתשמור עליהן ב"ה. החינוך הדתי מפחית את עוצמת המרד בגילאים האלו. עצם זה שגדלת בתוך המסגרת המובנית הזאת, עם ערכים בין אדם לחברו, יראת שמים וכבוד ההורים והמחנכים, זה משהו שכבר מונע ממך מלפרוק כל עול, אפילו אם הרצון לכך קיים.

לנוער היום מאוד מאוד קשה, אפילו יותר משהיה בתקופה שלי – לפני כ-20 שנה. יש המון גירויים מסביב. הכל פרוץ, נגיש ופתוח, ורמת החשיפה לכך גבוהה מאוד, אפילו כבר מילדות. וזה פוגע בכולם. בכל המגזרים, דבר שמשפיע על החינוך והערכים, דבר שיוצר בלבול.

הפרסומות, תוכניות הריאליטי, התחרויות למיניהן ועוד – כל אלה פוגעים בערכים שבין אדם לחברו ובאים נגד התורה. הם מעודדים, בין השאר, חוסר צניעות, לשון הרע, מציצנות וחדירה לפרט, זלזול בכבוד הסובבים אותך ובתוך המשפחה, ועוד מתנה – תאווה לפרסום, הווה אומר, כוחי ועוצם ידי…

הבלון המנופח הזה מאוד מושך את הנוער על כל גווניו ומגזריו. בגיל הזה יש רצון להיות ייחודי, לא שיגרתי, בולט… דבר שיכול להמיט אסון על הצעירים, במיוחד בתקופה הנוכחית בה הגבולות בין רוח וחומר, טוב ורע, אמת ושקר – כל כך מטושטשים.

קיימת בי צעקה גדולה. אני רוצה לצעוק להם:

היי חברים! הייתי שם. חייתי את זה. את כל מה שמושך אתכם ונראה לכם מגניב, חדש ומעניין. אבל זה לא! זאת בועה גדולה ומנופחת וריקה מתוכן. אין בה לא שמחה ולא סיפוק. וכשהיא מתפוצצת בפנים זה ממש עצוב וכואב. ואז, כשרוצים לפנות בחזרה לחפש את האמת, זה כבר עם הכאב והצלקת העמוקה בלב ובנפש.

ואתם, הנוער הדתי, יש לכם את כל הכלים לעבור את התקופה הזאת בלי צלקות, להישאר נקיים, זכים, טהורים. לעזור לעם ישראל. להסיר את הגזירות ואת הדינים ולהביא את המשיח. אל תתפתו ללכת בדרכים לא ישרות.

"נוער יקר, תסתכלו מסביב. כמה אומנים ומוסיקאים מחפשים את האמת? כמה רוצים להתקרב? להתנקות? חשבתם פעם מדוע? אולי חיי הזוהר אינם כה זוהרים. תאמינו לי, ספר הזוהר זוהר הרבה יותר…

לי, החיפוש הזה עלה ביוקר. אתם מוכנים לשלם את המחיר?