פורים: כל השנה?
אומרים שלא כל יום פורים, וזה נכון. אבל לא יתכן ששמחת היום הזה נועדה ליום אחד בשנה?! מי לא רוצה להיות שיכור אבל לא מיין כל השנה?!...
זה קורה. פורים, אוטוטו כאן!
כולם יודעים שהנקודה העיקרית עליה צריך לשים דגש בפורים היא השמחה שמורגשת באוויר וחודרת ללבבות, עד שאנשים הולכים כשיכורים אבל לא מיין…
מה יש ביום הזה שהשמחה בו כל כך מאירה? ולמה ‘לא כל יום פורים’? איך אפשר לזכות בשמחה כזאת כל השנה, ולא רק פעם בשנה?
כדי לקבל תשובות לשאלות הללו עלינו להתבונן היטב בשמחה של פורים, ולגלות מה מיוחד בה. הדבר שמייחד את שמחת פורים הוא ששמחה זו פורצת את כל הגבולות עד שלא יודעים בין ארור המן לברוך מרדכי, כלומר, כאשר אדם זוכה להודות על הרעה באותה מידה-שמחה שמודה על הטובה.
זאת, למעשה, השמחה השלמה, שהיא השמחה של עולם הבא – שאז נודה על הכל “הטוב והמטיב”, שנשיג בשלמות האמת ונבין שכל מה השם עושה – לטובה הוא עושה. כי השמחה של ‘העולם הזה’, היא כאשר אדם שמח רק אם ‘הולך לו’ בחיים. ואם לא הולך לו, אז הוא לא שמח. כל שכן אם הולך לו הפוך ממה שהוא רוצה… אולם, שמחת העולם הבא היא שמחה תמידית שבעזרתה אדם רואה שהכל לטובה.
אז מה עושים? נמתין עד לעולם הבא? לא. את השמחה הזו אפשר להשיג כבר בעולם הזה על ידי הדבקות בצדיקים. כי האנשים הפשוטים, וכל שכן אנשים שעברו דברים בחייהם וכבר קלקלו – להם אין השגה בעולם הבא. אבל לצדיקים יש ויש. ואדם שמתקרב ומדבק עצמו לצדיקים, מקבל מהם הארה מהשגת העולם הבא, ואפילו יכול להרגיש את שמחת העולם הבא.
זה מה שכותב רבי נחמן מברסלב (ליקוטי מוהר”ן, תורה ד), שעל ידי וידוי דברים לפני תלמיד חכם, הדבוק באין סוף, ששם הכל אחד, הכל טוב, על ידי זה האדם עצמו נכלל בצדיק וזוכה גם הוא להיכלל באין סוף ולהשיג שהכל אחד, הכל טוב, ואז הוא יכול לקשר את כל מה שעובר עליו לאחדות השם ולטעום מעין עולם הבא כבר בעולם הזה! ולזאת הדבקות אנו זוכים בפורים, שאז מאירה הארת מרדכי ואסתר, שהם בחינת צדיק הדור הדבוק באין סוף.
גדולתו של יום פורים היא שכבר בעולם הזה, מתוך החושך וההסתרה, עולה ומתגלה האמת – שהכל בהשגחה והכל לטובה, וכמו שנאמר: “ונהפוך הוא”! וזה יותר גבוה ממה שעתיד לבוא, שידעו כולם שהכל לטובה, כי אז כבר לא תהיה הסתרה. האור שיש ביום זה יש בכוחו להאיר את העיניים שנמצאות בתוך חשכת הגלות. זהו אור גדול יותר מאורו של העולם הבא בעצמו. ולכן, לעתיד לבוא יהיו בטלים כל המועדים מלבד פורים. חג זה לא יתבטל לעולם משום שפורים הוא אור עצום מאוד. וגם לעתיד לבוא, כאשר תמלא הארץ דעה את השם וכולם יראו את השם ואת השגחתו, והארץ כולה תאיר מכבודו יתברך, עדיין, אור הפורים ימשיך להאיר.
על זה היה אומר האריז”ל, שאפילו יום הכיפורים, שהוא יום קדוש ונורא מאוד שבו בני ישראל עולים לדרגת מלאכים, לדרגה של עולם הבא שאין בו אכילה, שתייה או כל תאווה אלא רק דבקות באור אינסוף, יום שבו מתכפרים ליהודים כל עוונותיהם – גם יום זה לא גבוה כמו פורים! והרמז לזה הוא במילה “כפורים”, כלומר, שהוא רק כמו פורים – כְּפורים. ביום הכיפורים אנו מתעלים על ידי תענית, תפילות וכדומה, אבל ביום הפורים אנו זוכים להתעלות תוך כדי אכילה ושתייה, ממש מתוך עולם ההסתרה מתגלה אור האינסוף של ההשגחה. ומרוב הארת האמונה נמחלים לאדם כל עוונותיו בלי שום תענית, אלא רק מתוך שמחתו ואמונתו.
עניין זה דומה מאוד למה שהיה בזמן קבלת התורה במעמד הר סיני. אז, מרוב הארת האמונה בשלמות, פסקה זוהמתם של ישראל ונתרפאו מכל החוליים והמומים ונסתלקה מהם אחיזת המיתה והטומאה לגמרי. כך הוא הדבר בפורים. בתקופת המגילה, כאשר הייתה הארת האמונה בשלמות, פסקה זוהמתם של ישראל והם זכו לקבל ולקיים מחדש את התורה מאהבה ורצון. זה, כמובן, דבר הרבה יותר גבוה מקבלת התורה בהר סיני שהייתה על ידי התעוררות מלמעלה, כלומר, שהקב”ה כפה עליהם הר כגיגית.
על זה שואל רבי נתן (הלכות תשעה באב ה”ד): מה כל הָרַעַשׁ הַזֶּה שֶׁהִפְלִיגוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּתֹקֶף הַנֵּס שֶׁל פּוּרִים שֶׁהוּא גָּדוֹל מִכָּל הַנִּסִּים? הֲלֹא בַּנֵּס שֶׁל פּוּרִים לֹא הָיָה שׁוּם שִׁנּוּי הַטֶּבַע, כְּמוֹ שֶׁהָיָה בַּנִּסִּים שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם וּקְרִיעַת יַם סוּף, שֶׁרָאוּ הַכֹּל שִׁדּוּד הַמַּעֲרָכוֹת וְשִׁנּוּי הַטֶּבַע כָּזֶה, עַל יְדֵי הָעֶשֶׂר מַכּוֹת שֶׁהֵבִיא עַל מִצְרַיִם וּקְרִיעַת יַם סוּף. וְאִם כֵּן מִפְּנֵי מָה הַנֵּס שֶׁל פּוּרִים גָּדוֹל מִכָּל הַנִּסִּים? עד כדי כך שאמרו עליו חז”ל שכל המועדים בטלים כנגדו? ומבאר, שנס פורים היה שונה משאר הניסים מכיוון שעם ישראל התעוררו ממנו באמת לקיום התורה, וזהו מופת הרבה יותר גדול מאשר סתם כך לשנות את הטבע, שזה דבר פשוט מאוד בשביל הקדוש-ברוך-הוא. כי כל הניסים שהתרחשו היה בהם שינוי הטבע, ולמרות שבודאי עוררו התפעלות גדולה בלב כולם, לא היה זה אלא לפי שעה. אולם, לאחר מכן חזרו לשגרת החיים ואיש איש פנה אל אוהלו. יתירה מזו, אף חטאו בחטאים נוראיים, כמו עוון העגל, מסה ומריבה ועוד.
אולם, את נס פורים עם ישראל הפנימו עמוק עמוק אל תוך ליבם והלכו עמו הביתה, כמו שכתוב במגילה: “קִיְּמוּ וְקִבְּלוּ הַיְּהוּדִים עֲלֵיהֶם וְעַל זַרְעָם וְעַל כָּל הַנִּלְוִים עֲלֵיהֶם”! וכותב רבי נתן במקום אחר: “וְהַיָּמִים הָאֵלֶּה נִזְכָּרִים וְנַעֲשִֹים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר”. “נִזְכָּרִים וְנַעֲשִֹים” – עם ישראל השיבו את הניסים שראו אל תוך הלב וזכרו אותם היטב. זה מה שהביא אותם לידי מעשה ולעיקר – לידי קיום התורה ביתר שאת.
לכן, דווקא את הנס הזה רצה הקב”ה לחקוק לדורות יותר מכל הניסים שעשה. זאת, משום שאדם זוכה להתבונן בהשגחה והוא מגלה את אור האמונה שאין טבע בעולם, ורואה שה’ יִתְבָּרַךְ מַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּכָל הַצָּרוֹת וְהַמְּנִיעוֹת וְהַיִּסּוּרִים בִּדְרָכִים נִפְלָאִים לְטוֹבוֹתֵינוּ לְחַיּוֹתֵנוּ – זה הדבר הגדול ביותר שיש וזו תכלית כל בריאת העולם.
זהו גם כל העניין של “מגילת אסתר” – לגלות את ההסתרה. לכן המגילה נקראה “מגילת אסתר” ולא ‘מגילת מרדכי’ או ‘מגילת שושן’ וכן הלאה, משום שהמילים “מגילת אסתר” הן מלשון גילוי ההסתרה – לגלות את אור השם, את אור האמונה, לדעת שהכל בהשגחה והכל לטובה. לכן אמרו חז”ל שימי הפורים הם ימי מחיית קליפת המן עמלק, שהיא קליפת הבכיינות וכפיות הטובה. כי לא היה בעולם כפוי טובה כמו המן. היה לו כל טוב, אבל הוא לא שמח בחלקו, דבר שהוביל אותו להשמיד, לאבד וכדומה. לכן, בכל רגע שיש לכל אחד מאיתנו עם עצמו נוכל לכלות ולעקור מתוכנו את קליפת הבכיינות וחוסר שביעות הרצון, שזה למעשה העמלק שיש בכל אחד, ולקבל את אור ההודאה והתפילה. כך זוכים למחילת העוונות. מכיוון שיש בפורים כוח עצום למחות את קליפת כפיות הטובה והכפירה בהשגחה מליבו של האדם, אפשר לזכות במחילת עוונות, שהרי עיקר התשובה הוא על חסרון האמונה, כי כל העבירות הן תוצאה אך ורק של חוסר אמונה. לכן, כאשר זוכים לאמונה שלמה זוכים למחילת עוונות מהשורש.
ועיקר העיקרים הוא כאשר זוכים להכניע ולכלות את העמלק שבלב, לעקור את מידת הבכיינות וכפיות הטובה, אז מגיעים לדבר הגדול – להודות ולשבח, זוכים להגיע לדעת של עולם הבא – שהכל לטובה. וממילא, שמחת פורים נמשכת לכל החיים. אל חיי היומיום ממש, לכל רגע ורגע.
רבי נחמן מברסלב אמר, שפעם כל ההתחלות היו מפסח, כי כל המצוות הן ‘זכר ליציאת מצרים’ ועכשיו… וכאן רמז שכל ההתחלות הן מפורים. כלומר, כשם שאדם יחגוג וישמח בפורים כך יום זה ימשך לשאר הימים בשנה. לכן, עלינו להשתדל ולנצל את ימי חודש אדר בהם מרבים בשמחה, ואת יום פורים בפרט, בקדושה ובטהרה, ולשים לב היטב לעצות שהעלינו במאמר “הכנה לפורים” (שם תמצאו גם תפילת התקשרות לפני כל כוס יין).
יהי רצון שנזכה למחות את זכר עמלק לגמרי מתחת השמים ואת קליפת הבכיינות וכפיות הטובה, ולא תישמע שום תלונה אלא רק שבח, הודיה ושמחה. אמן כן יהי רצון.
כתבו לנו מה דעתכם!
תודה על תגובתך!
התגובה תתפרסם לאחר אישור