למה? – שנאה שחצתה גבולות ויבשות

מהיכן שואבים שונאי ישראל את
מעיינות השנאה? למה לא שונאים
את הסינים, ההודים או, למשל, את
המקסיקנים? מה יש בו בעם היהודי
שכל כך אוהבים לשנוא אותו?
 

באחד מקטעי ההגדה אשר חוברו לו מנגינות עליזות אנו אומרים: "והיא שעמדה לאבותינו ולנו… אלא שבכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו – והקב"ה מצילנו מידם…"

מי מאיתנו לא ביקר ביד-ושם? במרתף השואה, או במוזיאונים אחרים להנצחת השואה?

כל אורח, אישיות רמת דרג עוברת "ביקור חובה" ביד-ושם כדי להמחיש לו את שקרה, וכדי שיבין את הרקע לחשש שלנו, ו"לתסביך הגלות" שבנו, הדורש ביטחון וכוח צבאי.

אבל שאלת השאלות עומדת למעשה עדיין בעינה:

למה? מדוע? מהיכן שואבים שונאי ישראל את מטעני השנאה? מדוע אין שונאים את הסינים? ההודים? או את המקסיקנים למשל? הרי שנאה זו חוצה גבולות ויבשות, פושטת ולובשת צורה. למן עלילות הדם של הנוצרים בכל רחבי אירופה הנאורה והמתקדמת. (כדוגמת משפטו של יהודי בשם מנדל בייליס שהתקיים ב-1903 ברוסיה, שהואשם על ידי הממשל הרוסי בהריגתו של ילד נוצרי לצורכי פולחן דתי!) ועד טירופם של הנאצים הארורים ועוזריהם.

חרם כלכלי. "אל תקנו סחורות אצל היהודים מפיצי תעמולת השקר, קנו רק בחנויות גרמניות!" זוהי הכתובת המופיעה על השלטים שנשאו בפתחי חנויות היהודים, מכאן ועד התרת דמם של היהודים לא הייתה הדרך רחוקה. מימין למעלה: תמונתו של יוליוס שטרייכר, עורך העיתון האנטישמי ה"דער שטירמר".

היו שרצו לתלות את האשם בשוני שבין היהודי לשכנו הגוי, בלבוש, במראה, בדת, אך הגרמנים הוכיחו לנו את ההיפך.

היהודים תושבי גרמניה ואוסטריה מחקו ברובם כל סממן יהודי מעליהם. בהופעתם, שפתם ולבושם לא היו שונים מבני ארצם. חלק גדול מהם אף התבולל לא רק רוחנית ותרבותית אלא אף פיזית. המרת הדת ונישואי תערובת נפוצים היו בקהילות אלו. למרבה הפלא, דווקא שם החלה התבערה והשנאה היוקדת. עד דור רביעי חיפשו את "הקשר הגנטי היהודי". לרבים מהם גילו הגרמנים את מוצאם היהודי הרחוק.

במזרח אירופה הקומוניסטית לשעבר האשימו את היהודים כקפיטליסטים ואויבי המשטר, בעוד במערב הואשמו בנטיות שמאלניות קומוניסטיות.

מחקרים רבים מספור שנערכו על הנושא, כל מסקנה שהצביעה על גורם כלשהו כגורם לשנאה, מופרכת על ידי שנאה בחבל ארץ בו אין את הגורם. אך בכל אופן, השנאה שרירה וקיימת.

כמובן שגם חכמי ישראל נתנו את הדעת על כך:

הגמרא (מסכת שבת פט, ע"א) אומרת: למה נקרא שמו (של ההר) סיני – ששם ירדה שנאה לאומות העולם.

לפי חלק מהפירושים, ביאור הדברים הוא, שבאותה עת ירדה והתחילה השנאה של אומות העולם לישראל.

עם ישראל קיבל את השליחות של הבורא ללמד את העולם את רצונו – שהרי אין להעלות על הדעת שהבורא יסתיר מברואיו את תכלית בריאתו ואת מה הוא מצפה מהם. אבל מדוע יודיע זאת לקבוצה מסוימת ודווקא זו?

בניגוד לעולם האלילי שסביבו, ששכח והתעלם מקבלת דורות ראשונים על בריאה ובורא, החל אבי אומתנו – אברהם אבינו ע"ה – לחקור ולבדוק עד אשר הגיע למסקנה כי יש אדון לעולם. על דעותיו ואמונתו זו נרדף וסבל אך לא נכנע! וכך חינך את בנו ונכדו – יצחק ויעקב. ואף הם בעקבותיו מאמינים בבורא אחד בתוככי עולם מיתולוגי המציב ליד כל כוח בבריאה אליל כבעל בית. מכאן אהבת הבורא ושבועתו להם כי ימשיך את ברית השבועה עימם גם לבניהם.

העולם כולו בעומק מהות נפשו חש כי בני עם ישראל הם הנציגים האותנטיים של הבורא, ולהם הוא מסר את רצונו באמצעות התורה שבידם. דבר זה מתנגד עם טבעו, רצונותיו ושאיפותיו של העולם – היהודים תמיד יזכירו לו את המהות ממנה הוא מנסה להימלט ולהתעלם. מכאן שנאתו וקנאתו. (משמאל, העיתון האנטישמי ה"דער שטירמר" עם קריקטורה נגד היהודים).

במקומות אחדים מצאנו, כי הבורא הפך את העולם לשבט המכה בבניו כאשר יפרו את הברית הנצחית ביניהם, ומינה אותם כ"שומרים" עלינו ועל דרכנו המיוחדת, וככל שננסה ונתאמץ להתקרב ולהתחבר עימהם – יפנו הם לנו עורף ויתרחקו מאיתנו.

אחד מחכמי ישראל שחיו במאה השנים האחרונות הטיב להגדיר זאת כך: "נאמר בתפילת מוצאי שבת "המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים" וכו’. כשם שלא ניתן שאור וחושך ישמשו בערבוביה, בזריחת השמש ייסוג החושך ויעלם, וכאשר תשקע השמש יפרוס הלילה את מלכותו בעולם. כן הוא בין ישראל לעמים – קיים מרחק קבוע ומוגדר. אין אפשרות לשנותו. וכאשר נשמור על המרחק יישאר הוא קבוע. כאשר נתקרב אליהם ישמרו הם על המרחק ויבעטו בנו וירחיקו אותנו למען נעמוד מרחוק…"

אך לצערנו, כמה כואבת הבעיטה, ובכמה דמעות היא כרוכה…

והקב"ה – מצילנו מידם.

כי הוא אשר שלח אותם להזכיר לנו את יעודנו ותפקידנו. ובהיות הצלה זו לא צפויה ונראית ממש כבלתי אפשרית, דווקא כך תתגלה מלכותו בעולם ולעיני כל – "יכירו וידעו כל יושבי תבל כי לך תכרע כל ברך תשבע כל לשון"!

(באדיבות "עת לחשוב" כתב עת לחשיבה יהודית)