נלחמים בבחירה החופשית

זה פשוט לא נשמע להם הגיוני, גם לא
לאף אדם אחר. למה? כי אף אחד מאיתנו
לא אלוקים! אבל התשובה הזו, מסתבר,
לא מספיק טובה. אז מה עושים? נלחמים
עם הבחירה החופשית?!?
 
 
לא מזמן שוחחתי עם חברה טובה על המושג הכל כך מוכר ומדובר – הבחירה החופשית. מסתבר, שאנשים, וביניהם היא, נלחמים ממש עם המושג הבחירה החופשית שיש לאדם, וזה נכנס ממש לתוך כל דבר שהם עושים, אבל בסופו של דבר העובדה הברורה היא זו שקובעת: השם עושה הכל.
 
הרבה אנשים רוצים לדעת איך לאדם יכולה להיות בחירה חופשית, אם השם 'עושה' הכל כולל את החטאים?
 
זאת בהחלט שאלה טובה. למעשה, רבי נחמן מברסלב מסביר ששאלה ספציפית זו היא בעצם השורש של כל אתגר פילוסופי, כל 'בעיה' תיאורטית, וכל נקודת מבט שבאה מצד הכפירה (אפיקורסות).
 
למה? כי רבי נחמן מברסלב מלמד אותנו שאף אחד – גם לא אדם בעל קומה רוחנית גובהה מאוד – יכול באמת להגיע לשורש ועומק השאלה, כל זמן שהוא נמצא בגוף הגשמי שלו.
 
כאשר בורא עולם ברא את העולם, הוא היה צריך "להוציא" את עצמו מהעולם הגשמי, אם אפשר לתאר זאת כך, כדי שלבני האדם תהיה בחירה חופשית. והבחירה החופשית היא הסיבה בהא הידיעה שבגללה נברא העולם על כל יושביו לכתחילה, וזה היסוד והבסיס של עניין השכר והעונש.
 
רק תארו לעצמכם, שבכל פעם שהייתם עושים משהו לא טוב, השם היה מחשמל אתכם עם שוקר חשמלי. או, אם בכל פעם שהייתם עושים מעשה טוב הייתם מקבלים המחאה שמנה של מיליון דולר בדואר.
 
טוב, אם מדובר במיליון דולר, אז אנחנו צריכים להיות מטורפים אם לא נעשה רק דברים טובים, נכון? או לדחות את ההזדמנות לעשות איזו מצווה (מיליון דולר…). אבל, אם השכר על מעשה טוב היה כל כך מהיר ומיידי וכל כך ברור ומוחשי, ו'העונש' על מעשה רע גם כן היה מהיר וכואב, הבחירה החופשית הייתה פשוט נעלמת…
 
במקום להיות אוכלוסייה חושבת, מתפללת, אנשים עם שאיפות, לא היינו טובים יותר מההולכים על ארבע, ובהחלט לא היינו 'ראויים' לשכר הרוחני כשהיינו מגיעים למעלה.
 
אתם לא מבינים את זה? גם אני לא. אף אחד לא מבין את זה. אבל הנה החלק החשוב: רבי נחמן אומר שכל אדם שמתעקש לנסות להבין את המסתורי, את מה שמעבר לבינתו ושכלו, של 'החלל הפנוי' כפי שמכנים זאת בברסלב, אז או שהוא ישתגע או שייפול לכפירה איומה.
 
אנחנו לא יכולים באמת להבין את המושג בחירה חופשית כי אנחנו לא אלוקים. כן, ממש כך. אבל אם יש לנו בעיה לקבל את העובדה שאנחנו לא נמצאים בדרגה הפילוסופית של בורא עולם הכל יכול, זו הנקודה בה מתחילות הבעיות האמיתיות.
 
היו לי המון שיחות עם אנשים שמכנים עצמם דתיים, אנשים שיש להם בעיה לקבל את העניין הזה כאמונה בסיסית של היהדות, שבורא עולם הוא המנהל את העולם. את כל העולם! עד לפרטים הקטנים. אפילו את הדברים 'הרעים'. אפילו את החלקים שהם לא מבינים.
 
זה פשוט לא נשמע להם הגיוני, גם לא לאף אדם אחר, כי כפי שכתבתי – אף אחד מאיתנו לא אלוקים! אבל התשובה הזו, מסתבר, לא מספיק טובה להם.
 
שיחה עם אדם במשך שעה הייתה בנושא של – איך השם נתן לו מוח כל כך טוב וחריף, והרי אלוקים מצפה ממנו שהוא ישתמש בו כדי 'לענות' על שאלות מהסוג הנ"ל, אז מה הבעיה? זאת הייתה שיחה מענה ומייסרת בשבילי, כי האדם הזה היה כל כך מלא בעצמו, וכל כך מלא ב'לימודי פילוסופיה מחלקה ראשונה', וכל כך מלא בכל השטויות שהוא למד באוניברסיטה, עד שהוא פשוט לא יכול היה לשמוע, ולקבל, את העובדה הפשוטה שהוא לא אלוקים. זה גם מסביר למה הוא לא הצליח להבין את דרכיו של השם.
 
אפילו משה רבינו ע"ה, המורה הטוב ביותר שהיה לנו אי פעם, הנביא הטוב ביותר שחי בעולם הזה, מי שדיבר עם השם פנים אל פנים, לא יכול היה לדעת את כל דבריו של השם. אבל הוא היה שונה. הוא היה חכם! והוא למד פילוסופיה עצומה באוניברסיטה הכי יוקרתיות שיש – אצל בורא עולם!
 
שנה אחרי אותה שיחה מענה ומייסרת, גיליתי שאותו אדם ואשתו הפסיקו לשמור שבת, זרקו את כל הבגדים הצנועים, וירדו מהדרך במהירות של ארבע מיליון קמ"ש…
 
והם לא היחידים. רבי נחמן מברסלב מזהיר את תלמידיו שוב ושוב מפני הסכנה הטמונה בויכוחים פילוסופיים מתוחכמים. הוא כותב שוב ושוב שאמונה פשוטה היא הקצה השני של הסקאלה, כי בצידה האחר נמצאת הפילוסופיה, ושני מושגים אלה לא יכולים לחיות תחת קורת גג אחת.
 
ודברים אלה מובילים אותנו לבעיה תהומית ועמוקה בעולם היהודי של ימינו. בימינו, ישנם רבנים רבים משכילים 'מומחים' בכל סוגי הפילוסופיה – פילוסופיה יהודית, פילוסופיה השוואתית, פילוסופיה יוונית, ומה שלא יהיה. רבים מהם נושאים תואר נכבד בתחום, וזה ברור, כי איך אפשר 'להכיר' את אלוקים, או ללמד יהדות, מבלי שהיית באוניברסיטה לפני כן?!
 
אך כפי שכבר למדנו, פילוסופיה ואמונה פשוטה הן שני הפכים מוחלטים. בכל פעם שמישהו פולט לחלל האוויר רעיונות פילוסופיים חכמים ומורכבים, כאלה שמצריכים מילים מפוצצות ומילון בהישג יד, או כשהוא מציג את התיאוריות שלו על איך שאלוקים מנהל את העולם, או כאשר משמיע את התלונות שלו על חוסר הצדק שיש בעולם, או שופך קיטונות של בוז ולעג על המושג נס שמבחינתו הוא רק עניין של 'מזל', משהו טבעי או צרוף מקרים, או מתווכח על הרעיון אם אלוקים גדול יותר מהשכל שלו – אדם זה יכול להיות פילוסוף גדול. אבל באותה מידה, הוא רחוק מאוד מאוד מאדם עם אמונה אמיתית, או מאדם המאמין באמת במושג האמיתי ומקורי על פי היהדות – אלוקים.
 
העולם הזה הוא עולם של בלבולים וחושך. זה המקום בו הרבה אנשים, שהיו צריכים ללמד אותנו אמונה ולעזור לנו להתקרב לבורא עולם, לכודים בעצמם רחוק מאוד, עם העמדת פנים פילוסופית מתחכמת.
 
אבל רבי נחמן ראה את זה כבר לפני מאתיים שנה. הוא כתב שבזמן שלפני הגאולה וביאת משיח, כפירה תיזל משרווליהם של רבנים… וזה מדהים, לא? ככל שאתה שואף לאמונה פשוטה יותר כך אתה מגלה שזה נכון עוד יותר.
 
פילוסופיה ואמונה לא הולכות ביחד. ואם מישהו יטען שהן כן, אז הוא לא יודע מה זה להיות אדם עם אמונה באמת. גם לא מהי נקודת אמונה שבה אתה מקבל את אלוקים כערך יקר ועליון, ואתה לא דורש הסברים על כל מה שהוא עושה בעולם.
 
אנחנו, בני האדם, לא יכולים להבין את דרכיו של בורא עולם. נקודה. כל מה שאנו יכולים לעשות הוא להאמין באלוקים, ברחמיו וביכולתו האינסופית. זוהי דרך האמונה. זו הדרך שרבי נחמן מורה לנו ללכת בה, ואותה אנו למדים היום מפיהם של הרב שלום ארוש והרב אליעזר רפאל ברוידא. זו דרך אמונתם של יהודים עוד מתקופות קודמות – כולל הרמב"ם. וזו הדרך שתביא לנו שקט נפשי, פתרונות לבעיות, ואת המשיח במתיקות, במהרה בימינו אמן.