רק בישראל

קסם מיוחד עוטף את המגורים בישראל (חלק מהקדושה הכללית שאדם מרגיש), ובפרט את המראות המיוחדים שמתגלים רק כאן, בארצנו הקטנה והמקסימה. אני מדברת על המראות והקולות ה"אידשאיים" שמחממים את הלב והנשמה, דברים שגורמים לאדם להיות גאה שהוא חלק מעמו הנבחר והנפלא של השם יתברך.

רק בישראל אתה יכול לעלות לאוטובוס עירוני או בין-עירוני, כשברקע תשמע שיעור או מוסיקה חסידית (תלוי מה הנהג מעדיף לשמוע).

אם זה שיעור, בדרך כלל אני מאבדת את קו המחשבה של השיעור תוך דקות ספורות (בגלל שאני "רק" אישה!), אבל זה עדיין מחמם את הלב "לשמוע" את זה ולא דברים אחרים שבדרך כלל שומעים באוטובוס. קצב קולו הקבוע של המרצה גורם לך לנמנם בנעימות במהלך הנסיעה (ולא פעם תפסתי תנומה טובה כזאת בנסיעה בין-עירונית).

רק בישראל תראו הורים שמעלים את ילדיהם לאוטובוס מהדרין, בנסיעה עירונית, ומבקשים מהנוסעים להשגיח עליהם עד שיגיעו ליעדם. היו בטוחים וסמוכים שאין דבר שמדברן ומעורר יותר את האינסטינקט של ה"אידשע מאמא" מבקשה כזו, והילדים האלה זוכים להשגחה וטיפול מפנק מכל מיני "דודות" בזמן הנסיעה.

ולעולם לא אשכח את האישה הצעירה, שבמהלך הנסיעה ביקשה מאחד הילדים את מספר הטלפון שלהם בבית, כדי לעדכן את אמא שלהם שהכל בסדר איתם והם מרגישים טוב, כשאת השיחה היא מבצעת מהטלפון הנייד הפרטי שלה!

ורק בישראל זה יכול לקרות – כאשר שאלתי אמא צעירה איך היא מעיזה בכלל לחשוב (במקרה זה) על נסיעה מאשדוד לבני ברק עם תינוק, ילד קטן, עגלה כפולה ותיק עם כל הנחוץ ל'טיול' שכזה, היא לא הבינה איך אני בכלל מעיזה לשאול שאלה כזאת בגלל ש"כולם עוזרים לי לעלות לאוטובוס ולרדת מממנו", אמרה לי.

רק בישראל תפגשו בנהג אוטובוס, שכאשר הוא מבחין שאני לא מוצאת את כרטיס הנסיעה, אז הוא אומר לי: "סבתא, שבי בבקשה כדי שלא תיפלי בזמן שאת מחפשת את הכרטיס, קחי את הזמן שלך ואל תילחצי, אני בטוח שתמצאי אותו" (כנראה שכבר היו לו נוסעים שנלחצו בגלל שלא מצאו את כרטיס הנסיעה).

או רק בישראל תוכלו לחוות את מה שקרה לכלתי. היא עובדת בגן ילדים, ובכל בוקר היא נוסעת לעבודתה באוטובוס. אם היא מאחרת מעט ולא מספיקה להגיע לתחנת האוטובוס בזמן שהנהג, שכבר הספיק להכיר אותה, הגיע – הוא יחכה לה. ואני מדברת על שעת בוקר לחוצה!

ומה עם נהג האוטובוס (כמו שאתם רואים הרבה חסדים קורים בקווי המהדרין הללו) שאחת הנוסעות שלו מודיעה לו, שמרוב מהירותה לתפוס את האוטובוס היא פשוט שכחה שקית באחת החנויות בצד השני של הרחוב, והוא, הנהג, מחכה בסבלנות בזמן שהיא רצה להביא את השקית שלה וחוזרת. ואיך אנחנו, הנוסעים, קיבלנו את ההמתנה הזאת? הקונצנזוס היה על כך שהנהג פעל כראוי והוא ראוי לשבח על מעשיו.

רק בישראל תוכלו למצוא באוטובוס מישהי עם ספר תהלים מחולק (ספר תהלים שמחולק למספר חוברות ובכל חוברת מספר פרקי תהלים) והיא, כדי לזכות את כולנו, מחלקת את החוברות לנוסעות ותוך עשרים דקות מסיימות כולן את הספר בשלמותו.

רק בישראל כשאני עולה לאוטובוס ואין מקום, בגלל שכל המקומות תפוסים, מציעים לי מקום ישיבה ואומרים: "בואי שבי סבתא, את נראית עייפה" (ואני, במקום להרגיש זקנה מרגישה את האכפתיות המדהימה).

רק בישראל ראיתי נהג אוטובוס שהמתין בתחנה בסבלנות רבה, עד שהקשיש שעלה לאוטובוס התיישב, כבקשת הנהג, לפני שישלם עבור הנסיעה. לאחר מכן ניגש אליו הנהג, לקח את הכסף ונתן לו כרטיס, ורק אחר כך החל בנסיעה.

רק בישראל ראיתי לא פעם, שכאשר האוטובוס איחר או כשהוא עמוס באנשים הנהג פותח את הדלתות האחוריות כדי לאפשר לנשים לעלות מבלי לשלם (דבר שנעשה בעליה מהדלת הקדמית), כי הוא יודע שהן אכן ישלמו עבור הכרטיס תוך כדי הנסיעה. אך לא פעם קרה לי שממש לא הצלחתי להגיע לדלת הקדמית ולשלם לנהג עבור הנסיעה. לכן, בנסיעה הבאה ביקשתי מהנהג לגבות ממני מחיר כפול (ונראה היה כי נהג האוטובוס כבר הבין במה מדובר).

רק בבית שלי כאן בישראל כאשר טכנאי לא דתי (כשראשו גלוי, לבוש קצרים ונועל סנדלים) מבקש ממני לשתות משהו, וכשהבאתי לו את כוס השתייה, הוא שם את ידו על הראש ובירך על המשקה. ולא רק, אלא כאשר סיים את עבודתו הוא ביקש ברכת הצלחה מבעלי (האדמו"ר ממליץ).

רק בישראל תיתקלו בסחורה של חנות כלשהי, שהגיעה בשעות הערב המאוחרות, מונחת ליד החנות עד הבוקר ומבלי שפריט אחד יחסר ממנה. בפעם הראשונה שראיתי את זה לא האמנתי שזה יכול לקרות, אבל עכשיו אני אפילו לא חושבת על זה בכלל. למה? כי זה היה בגלל שהייתי מחוץ "לסביבת המגורים הטבעית" שלי כאשר "הבחנתי" בזה (גרתי באנגליה).

ומיותר להזכיר בכלל את כל החסדים היומיומיים שאנשים עושים אחד עם השני, כמו לעזור למישהו שאינו יכול לחצות את הכביש לבדו – מילדים קטנים שאינם מורשים לחצות את הכביש לבד ועד לקשישים שמתקשים ללכת בלי תמיכה, ועוד לא דיברנו בכלל על העזרה המוגשת לנושאי שקיות הקניות הכבדות – ומדובר באינספור מקרי חסד ועזרה.

אפילו אני "נכנסתי לזה". באחת הפעמים בהן עמדתי בתור לקופה בסופרמרקט ולאישה שהייתה לפני בתור לא היה את כל הסכום עבור הקנייה שלה, נתתי לה את הסכום שחסר לה. וכאשר היא ביקשה לדעת היכן אני גרה, כדי שתוכל להחזיר לי את הכסף, אמרתי לה שתתרום את הכסף לצדקה.

אז איפה יש עם כזה נהדר? רק בישראל…