מר חשוון

חודש חשוון הינו החודש השני במניין חודשי השנה לבריאת העולם – מגיע מיד אחרי חודש תשרי, והחודש השמיני בתורה למניין החודשים ליציאת מצרים הוא חודש חשון.

3 דק' קריאה

רוחמה אפרתי

פורסם בתאריך 20.10.20

מר חשוון

 

חודש חשוון הינו החודש השני במניין חודשי השנה לבריאת העולם – כלומר מגיע מיד אחרי חודש תשרי, והחודש השמיני בתורה למניין החודשים ליציאת מצרים הוא חודש חשון – כלומר מחודש ניסן.

 

לחודש חשוון ישנם מספר שמות, כמו למשל:

 

מר חשוון, מדוע?

 

לפנינו מספר הסברים:

 

  1. "מר" משמעותו טיפות מים, כמו שכתוב: "הן גוים כמר מדלי", חז"ל דרשו את שם החודש מלשון טיפות המים שיורדות בחודש זה.

 

  1. ישנו הסבר נוסף,  שמצאו רמז בשם החודש מלשון מרירות, כי בחודש זה אין חגים או אירועים שמחים אחרים, ואף אירעו בו כמה מאורעות מצערים.

 

 

  1. השם מרחשון כמו כל החודשים, מוצאו מבבל ומשמעות השם באשורית הוא: "ארוחשמני" "או וורח-שמן", שמשמעותו החודש השמיני.

 

  1. ייתכן והשם מרחשון מורכב משתי מלים: מרחש, ון. מרחש – רחש, מבוע מים. ון – מים, מפני התגברות המעיינות.

 

 

  1. בעדות תימן עד היום נקרא החודש כך: "מַרַח שַׁוָּן". בפי כולם נקרא החודש בשמו המקוצר והלא נכון "חשון".

 

  1. בספרי החסידות מוסבר שם החודש מרחשון מלשון מרחשין השפתיים, וממשיכים את התפילות שהתפללנו בחודש תשרי.

 

 

ירח בול – שם נוסף לחודש חשוון  

בספרי הנביאים החודש נקרא בשם "ירח בול". מדוע? יש אומרים שהוא מלשון יבול, או מלשון נבל שעלי האילן נובלים, וכן מפני שהעשב כלה בשדה.

 

אחרים מסבירים את השם בול מלשון מבול, כי בחודש זה התחיל המבול לרדת על הארץ.

 

ו.. קצת על החודש עצמו

 

  1. חודש מרחשון לעתים הוא חודש חסר בן עשרים ותשעה ימים, ולעתים הוא מלא בן שלושים יום.

 

2. בז' במרחשון, מתחילים לשאול על הגשמים בתפילת שמונה עשרה "ותן טל ומטר".

 

 

מזל החודש מזל עקרב

 

מזל החודש הוא מזל עקרב, מפני שבחודש מר חשון העולם צמא למים כעקרב.

 

יש שמצאו רמז למזל עקרב, כי הצדיק נקרא עקרב במשנה "עקיצתן עקיצת עקרב". וראשי התיבות של עקרב הוא "עושים באימה רצון קונם", מאחר וחודש חשון הוא לאחר חודש תשרי בו עבדו הצדיקים את ה' בכל מצוות ובכוחם להשפיע ישועות לישראל.

 

בספרי החסידות מובא שמזל עקרב הוא בחודש חשון, מפני שהיו בו גזרות קשות על ישראל בגלל החג שבדה ירבעם בן נבט מלך ישראל מלבו, בט"ו במר חשוון במקום בט"ו בתשרי.

 

חודש מר חשון באספקלריה חסידית – "ויעקב הלך לדרכו"

 

מנהג נהוג בחצר חב"ד לובאוויטש מדור לדור, להכריז בהתלהבות במוצאי שבת בראשית: "ויעקב הלך לדרכו". בהכרזה זו מסמכים את כל החוויות הרוחניות, העשירות בתוכן של חודש תשרי, לאחר שבמהלכו של חודש תשרי הצטיידו בני ישראל בשפע רוחני ובמטען גדוש של רוממות רוח ושובע נפשי.

 

להבנת ההכרזה ומשמעותה יש לזכור שהתורה נתנה לנו שתי הוראות. אחת בתורה שבכתב: "בכל דרכיך דעהו", ואחת בתורה שבעל פה: "וכל מעשיך יהיו לשם שמים". מובן הדבר, שהדרכים והמעשים המדוברים כאן, אינם דווקא בדברים שעניינים הישיר הוא עבודת ה', כגון לימוד תורה, תפילה וקיום המצוות. אלא גם בדברים שלכאורה הם דרכים ומעשים שלו, כגון אכילה ושתייה, עיסוק בפרנסה וכיוצא בזה, גם אז על האדם לעשות דברים אלו לשם שמים, ואף לעבוד את ה' דווקא בדברים אלו.

 

חידוש גדול יש כאן המייחד ומאפיין את היהודי בכל שעות היום וששת ימי המעשה. היהודי אינו עובד את ה' רק בתורה ותפילה, אלא גם באכילה ושינה, מלאכה ועיסוק בפרנסה. זו היא השליחות העיקרית של כל יהודי ובגללה ניתנה לו נשמה אלוקית בגופו, למצוא אלוקות גם בענייני החול ולזכך את ענייני החול הגשמיים.

 

זוהי משמעות ההכרזה של "ויעקב הלך לדרכו" לאחר חודש תשרי, בו היה היהודי שרוי באווירה מרוממת ורוחנית של תורה, תפילה ותשובה, ועכשיו מזכירים לו לאדם שגם כשיוצא לשוק המעשה והחולין לדרכו שלו, יש בזה דרך מיוחדת של עבודת ה', להחדיר את הקדושה והאלוקות לתוך חיי החולין והמעשה. ודווקא לאחר חודש תשרי, כאשר האדם מצויד במטען רוחני שצבר ואגר בחודש תשרי, הוא יכול לנצלו לימי המעשה.

Featured Products