ילדים היפראקטיבים

ילדים היפר אקטיביים ותזונה – הורים! חשוב שתדעו

"נמאס לי כבר לראות צלחת שנשארת מלאה והוא רץ ישר למזווה לקחת חטיף או מנה חמה"

"היא אוכלת רק פרוסות עם שוקולד, אני כבר לא יודעת מה לעשות עם המתוק הזה"

"פירות וירקות לא בלקסיקון בכלל, הוא לא מסוגל לאכול אותם"

"עדיף שתאכל חטיף או ביסקוויט מאשר לא בכלל, מנה אני אעשה.."

קוראים יקירים, אם משפטים בסגנון הזה מוכרים ויודעים לכם, המאמר שלפניכם בדיוק עבורכם!

מחקרים מוכיחים באופן חד משמעי שיש קשר בין היפר אקטיביות לתזונה. שימו לב, למי שיש היפר אקטיביות זה מעצים ומחריף את הבעיה, ולמי שאין זה עלול לגרום לתסמינים דומים. וכבר אסביר את דבריי.

היפר אקטיביות נחשבת כבעיה נוירולוגית שבה המוח יורה חשמל דרך מוליכי החשמל, הלא הם הנוירוטרנסמיטרים בקצב יותר מהיר וכתוצאה מההולכה החשמלית המהירה נגרמים כל מיני תופעות לוואי, זה ממש על קצה קצה המזלג. כאשר ההולכה מהירה היא גורמת לתופעות של היפר , כלומר תזוזתיות יתר במוח שבאה לידי ביטוי בקופצניות, בהיסח דעת, בחוסר ריכוז ו/ו ריכוז נמוך וביכולת נמוכה להתרכז, ביצועים בדרך כלל יותר נמוכים מהיכולת הפוטנציאליות , אתם בטח מכירים משפטים כמו, הוא גאון אבל מה זה הציון של 59? הוא מסוגל להרבה יותר וזה פשוט לא יוצא לו ועוד כהנה וכהנה משפטים שלא ממש מרימים את המוטיבציה והביטחון העצמי. תופעות הלוואי של ההיפר כולל תחושת ריחוף ואדרנלין גבוהה, מרץ בלתי פוסק שנראה כמו מלחמה בשדה קרב והילד האומלל לא מוצא את עצמו.

כאשר אנחנו מדברים על תופעות לוואי של אוכל שעלולות לגרום לתופעות דומות לאלו של היפר אקטיביות אתחיל דווקא בהסבר על מה שקורה כאשר אוכלים כמות דיי קטנה אפילו של שוקולד למשל.

הילד אכל כרגע 4 קוביות שוקולד ונהנה מהם מאד. החך מתוק והילד מבסוט עד לב השמיים. אבל מה קורה בתוך הגוף פנימה? השוקולד מגיע למערכת העיכול וזו מתחילה לפרק את "המזון" שזה עתה נכנס. הפירוק האומלל של השוקולד מתפרק בעיקר לסוכרים ופחמימות ריקות שומנים ושמנים מן הצומח, עיסת קקאו ועוד חומרים משמרים. אבל לב ליבו של השוקולד הוא בעיקרו הסוכר. רמת הסוכר הגבוהה מאד.

אז מה הקשר בין הקיבה למוח ולהיפר אקטיביות? אתם וודאי שואלים. ובכן, כל דבר שנכנס לגוף בין אם זה אוכל , או זריקה ישירות למערכת הדם משפיע על הגוף. ישנם דברים שמתפרקים לאט יותר ולכן טווח ההשפעה שלהם יהיה לא בטווח המידי.

לעומת זאת, שוקולד (או כל ממתק רווי בסוכרים) מתפרק מהר מאד ולכן ההשפעה שלו מהירה ומיידית. הקולטנים (רצפטורים) במוח מקבלים מידע שהגיע כמות סוכר גבוהה מאד מאד למערכת העיכול והסוכר גורם להמרצה. לכן המוח יורה את החשמל בצורה הרבה יותר מהירה ממה שהוא כבר ממלא רגיל. ואם אצל ילד היפר הוא ממלא לא בטווח הנורמה והירי הוא ממלא מהיר יותר, אז כאשר נכנס שוקולד שהוא ממריץ, גורם לתזוזה הרבה יותר מהירה ממה שקיימת anyway  ואז כבר נהייה קטסטרוף.

לא מפתיע שאחרי מאכל מתוק, ממתק אתם רואים את הילד קופצני יותר ולא מוצא את עצמו – וזה לא שחזר עכשיו מפעילות אירובית או שחיה בבריכה , אלא משישות של הולכה במוח שאינה תקינה ומבלבלת את כל הגוף. לפעמים הילד עלול להיראות זרוק ותשוש.

מחקרים מוכיחים באופן חד משמעי, שתזונה נכונה ובריאה עוזרת ומסייעת בוויסות של היפר האקטיביות וישנם אפילו ילדים שהצליחו להוריד את ההיפר באופן מאד משמעותי ובלי תרופות.

כמובן שבתזונה יש להיוועץ עם תזונאית מומחית לילדים שתשים דגש על אוכל איכותי בריא ומזין ובפרט כזה שמותאם לילדים היפר אקטיביים . הורים יקרים, הגוף מגיב יפה מאד למתנה שתתנו לו – היינו האוכל הבריא, והתוצאות לא מאחרות להגיע, בשטח רואים את הילד תוך כמה ימים כבר מתנהג אחר ולא בכדי.

זכרו, לכל מוצר יש תחליף. אבל לא כל תחליף הוא איכותי – למשל, לוותר על סוכר לבן ובמקומו לקנות תחליף מלאכותי או דיאטטי מזיק לא פחות! המוח מקבל חומר כימי ירוד וממשיך לשירות יותר חזק.. אז הילד ימשיך עם ההיפר. אז מה עשינו פה?

תהיו אחראים לגבי תזונת ילדיכם ותתייעצו עם אנשי מקצוע (ולא מכירות). מה הם לוקחים איתם בבוקר לבית הספר, מה אוכלים כשקמים בבוקר  והמהלך היום. בהמשך נלמד מה רצוי לתת לילדים לאכול במהלך היום במגוון רחב.

רוחמה אפרתי  B.A פסיכולוגיה ותקשורת, Master & Trainer NLP  תת מודעי קליני רפואי, מרצה בכירה בנושאי פסיכולוגיה, תת מודע, יהדות וחסידות. מעבירה סדנאות וערבי הפרשת חלה. לפרטים: 054-2176644