פסוקו של יום

כשאדם בא לעולם, ידיו קפוצות, כאומר: כולו שלי ואני נוחל אותו.וכשהאדם נפטר מן העולם, ידיו פשוטות, כאומר: לא נחלתי מן העולם הזה כלום. (ר’ מאיר בעל הנס).