פסוקו של יום

העצבות באה מגאווה, כי מדמה האדם בנפשו שמגיע לו יותר ממה שיש לו, וכיון שאין לו הרי הוא עצוב. מי שאין בו גאווה יודע שמה שיש לו גם זה לא מגיע לו! (רבי פנחס מקוריץ).